יום חמישי, 22 בספטמבר 2016

לקראת חג הסוכות ולמען שמירה על החקלאות הישראלית, משרד החקלאות מתריע: אין להכניס לישראל סטים של ארבעת המינים ממדינות זרות

הידעת?! לולב אחד מחו"ל יכול להכיל בתוכו חרקים ובכך להרוס ענפי חקלאות שלמים...
​כמידי שנה, בסמוך לחגי תשרי ובמהלכם, השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות מתגברים את כוחותיהם בביקורת הגבולות, לנוכח העלייה במספר הניסיונות של אנשים פרטיים וסוחרים להכניס לישראל את "ארבעת המינים" העלולים להיות נגועים במזיקים שונים. על פי חוק הגנת הצומח, כל נוסע רשאי להכניס לגבולות מדינת ישראל אתרוג אחד בלבד. שאר המינים לא ניתנים להכנסה לישראל, מחשש כי הם נגועים במזיקים העלולים לפגוע בחקלאות המקומית.
על מנת  למנוע עוגמת נפש לנוסעים אשר הביאו עימם לישראל ארבעת המינים ממדינות זרות, מפקחי משרד החקלאות מעניקים לנוסעים סט אישי (שאינו מסחרי) "תוצרת הארץ", הכולל: הדס, ערבה ולולב במקום המינים שהביאו. את האתרוג, כאמור, רשאים הנוסעים להכניס עמם לישראל.

על פי החוק, ובכדי למנוע מעבר של מזיקי צמחים בין מדינות, קיים איסור מוחלט על הכנסת פירות וירקות במעברי הגבול לתוך שטח מדינת ישראל. כל העברה של תוצרת חקלאית לגבולות מדינת ישראל ללא אישור של השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות מהווה עבירה פלילית. משרד החקלאות קבע מדיניות זו, כבכל העולם, מכיוון שכאשר תוצרת חקלאית מוכנסת לתוך גבולות מדינת ישראל באופן שלא נבדק על ידי השירותים להגנת הצומח, הדבר עלול להוביל לכניסת חרקים שאינם קיימים בישראל. חרקים אלו עלולים להזיק לגידולים המקומיים, ובכך לגרום לנזק בלתי הפיך לחקלאות, ולהביא לכדי השמדת ענפי חקלאות שלמים.

בשנת 2015 משרד החקלאות סיכל בנתב"ג בלבד ניסיונות הברחה של כ- 650 אתרוגים.
כאשר יבואן או אזרח מבקש להכניס תוצרת החקלאית ממדינה זרה, השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות עורכים בדיקות בכדי לוודא שהתוצרת עומדת בדרישות היבוא. המזיקים לא תמיד נראים בעין, אך גם חרק קטן שחבוי בתוך יבוא לולבים, הדסים, צמחים, או כל פרי או ירק אחר שנשאר בתיק או בכיס מארוחת הבוקר, שאכלו במלון ואף שמושלך לפח, עלול לגרום להתפתחות זן חדש של חרק או מזיק, הפוגע בענפי החקלאות המקומיים.
כיום, ישנן מספר מדינות מהן מותר לייבא אתרוגים. הבאת אתרוגים מבלי קבלת אישור של השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, נחשבת עבירה פלילית. למעוניינים בהכנסת סטים של "ארבעת המינים" לישראל בתיאום מראש יש לפנות לשירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות ופיתוח הכפר באמצעות טלפון: 03-9681551.

פרופ' עבד גרה, מנהל השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות: "ישנה חשיבות רבה שכל אזרח ואזרח במדינה יהיה מודע לסיכון הטמון בהכנסת פירות ירקות, זרעים, שתילי פרחים, צמחי נוי ואפילו תבלינים שלא אושרו מראש על ידי השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות. זאת על מנת להגן על החקלאות המקומית מפני חרקים ומזיקים העלולים לפגוע בגידולים החקלאיים במדינת ישראל".

פרופ' גרה מוסיף: "בדומה לבני אדם, גם צמחים סובלים ממחלות, בתוך העצים או בפירות יכולים להימצא מזיקים (חרקים ותולעים) סמויים העלולים להכניס מחלות שאינן קיימות במדינת ישראל ויכולות לפגוע בגידולים חקלאיים, צמחים, שטחי נוי (כולל גינות ציבוריות), וכתוצאה מכך לגרום לחקלאות הישראלית נזק בלתי הפיך. למעשה, כך הגיע החרק "חומייני" לארץ כאשר היה בתוך עציץ שהגיע מאירן לחולון, ועד היום, לא יודעים כיצד למגרויתרה מכך, כיום מדינת ישראל מייצאת תוצרת חקלאית למדינות רבות, כגון: הולנד, גרמניה, צרפת, רוסיה וארה"ב. לכן, מלבד הסכנה בהריסת החקלאות בישראל, הדבר עלול לפגוע בייצוא של מדינת ישראל ובכלכלת המדינה".

יום חמישי, 8 בספטמבר 2016

משרד החקלאות ממשיך לפעול למען המשך קיומה של הדגה בישראל: תקנות הדיג החדשות שהגיש משרד החקלאות אושרו על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת

לאחרונה בג"ץ אימץ את עמדת משרד החקלאות ופרסם פסק דין אשר דחה את כל העתירות של דייגי המכמורת והדייגים ספורטיביים בנוגע למגבלות הדייג בעונת הרבייה של הדגים בים התיכון.
ח"כ אורי אריאל, שר החקלאות ופיתוח הכפר ציין כי "אני מברך על אישור התקנות ומודה לאנשי המקצוע במשרד שעבדו על התקנות ולחברי וועדת הכלכלה והיו״ר כבל על אישור התקנות, שנועדו לשמור על משאב הדגה ועל הסביבה הימית תוך איזון בין הדרישות הסביבתיות וצרכי הדייגים המתפרנסים מדייג"

תקנות הדיג העדכניות שגובשו על ידי משרד החקלאות אושרו (ביום חמישי האחרון (8.9.2016) בשעות אחר הצהריים) על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל. ועדת הכלכלה אישרה את תקנות הדיג העדכניות שנועדו להרחיב את סמכויות האכיפה של משרד החקלאות, כך שהדבר יוביל לשיפור ניכר בניהול משאב הדגה, הסביבה הימית וערכי הטבע, וזאת לצד שמירה על המשך פעילות הדייגים. התקנות אושרו אך כניסתן לתוקף תהיה לאחר הסדרת נושא המיסוי, עבור פיצוי דייגי המכמורת בצפון. בישיבת הוועדה השתתפו חברי כנסת ממרבית הסיעות לצד נציגי הממשלה ממשרד החקלאות, משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, ארגונים סביבתיים, דייגים מקצועיים ודייגים ספורטיביים ואף השתתפו מומחי דיג וים, אשר תמכו בעמדת משרד החקלאות לפיה ישנה חשיבות רבה לטפל בדייג היתר ולשמור על הסביבה הימים ומשאב הדגה לדורות הבאים. הממשלה העמידה תקציב של כ- 16 מיליון ₪ בכדי לאפשר מתן פיצוי הולם לציבור דייגי המכמורת בחלק הצפוני של הארץ, שבו יאסר דייג המכמורת לחלוטין. הוועדה ציינה כי התקנות מהוות מענה ראוי למצב הקשה שבו נוהל משאב הדגה, ולאור זאת, דרשה מהממשלה לאפשר לפצות דייגים שיבחרו להפסיק ולפעול בתנאים אלו.
שר החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ אורי אריאל הודה ליו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל אשר ראה יחד עם המשרד את הצורך הדחוף באישור התקנות לטובת שמירה על משאב הדגה, גם עבור הדייגים המתפרנסים מדיג כיום וגם עבור הדורות הבאים. שר החקלאות ופיתוח הכפר ח"כ אורי אריאל ציין כי "אני מברך על אישור התקנות ומודה לאנשי המקצוע במשרד שעבדו על התקנות ולחברי וועדת הכלכלה והיו״ר איתן כבל על אישור התקנות, שנועדו לשמור על משאב הדגה ועל הסביבה הימית תוך איזון בין הדרישות הסביבתיות וצרכי הדייגים המתפרנסים מדייג. ישנה חשיבות רבה לשמירה על הים ועל מצב הדגה שהולך ומדלדל בעקבות דיג יתר. גם מבקר המדינה כתב בעבר דו״ח ביקורת על חוסר הטיפול בהידלדלות כמות הדגים בחופי הים בישראל. לכן, אחרי עבודה ארוכה ואינטנסיבית, ניסחו אנשי המקצוע במשרד החקלאות תקנות עדכניות שלאורך זמן יעצרו את המגמה השלילית של הידלדלות הדגים בים ובהמשך ישפרו משמעותית את התפתחות הדגים ובהכרח את ענף הדיג בישראל".
ניר פרוימן מנהל אגף הדיג במשרד החקלאות "לאחר מאמצים רבים ולאחר עבודה מקצועית וממושכת, הצוות המקצועי באגף הדיג במשרד החקלאות ניסח תקנות מקיפות המסדירות את שיטות הדיג במדינת ישראל המגדירות את שיטות הדיג המותרות והאסורות בים התיכון, בכנרת ובמפרץ אילת וזאת, במטרה להגן על הסביבה הימית, איזורי קינון חשובים והתפתחות דגים צעירים. הכללת הגבלות למניעת הדייג בעונת הרבייה, הגדלת גודל החורים ברשתות הדייג והגבלת דייג המכמורת במרחב הים התיכון, יתרמו לשיפור משמעותי יתרמו לשיפור משמעותי של קיום משאב הדגה גם עבור הדייגים וגם עבור דורות הבאים". 
בהתאם לעמדת אגף הדיג במשרד החקלאות ולנימוקי מומחים מובילים בארץ, הוועדה אישרה את ההגבלות הבאות:הגדלת העומק המינימאלי לדיג על ידי ספינות מכמורת יעמוד על 30-40 מטרים (במקום 15 כיום), בכדי למנוע פגיעה ברכסי כורכר וסלעים המהווים בתי גידול חשובים לדגים ולבעלי חיים ימיים נוספים המהווים את שרשרת המזון בים. בנוסף נקבעו תקופות בהן תיאסר פעילות דיג על פי סוגים בכדי לאפשר את התרבות הדגים לחופי הים ואת גדילת הצאצאים הצעירים. גודל עיני הרשתות יותאם למקובל במדינות אחרות באגן הים התיכון, כך שיאפשרו את תפיסתם של דגים לאחר שהגיעו על פי רב לבגרות מינית והעמידו את דור הצאצאים הבא. גם באגם הכנרת, תוגבל פעילות הדיג בעונות הרבייה של הדגים.
באמצעות התקנות החדשות המשרד מגביל דיג באמצעות ספינות מכמורת. התקנות החדשות מגדירות את גודל "עיני רשתות המכמורת " (גודל החורים של הרשתות), כך שתצמצם לכידת דגים קטנים מהגודל הרצוי ואת השלכתם חזרה לים, לאחר שכבר דגו אותם. בנוסף הגבלת גודלן של רשתות הדיג תחול גם על דיג בשיטות אחרות כגון דיג חופי ברשתות עמידה ומערך חכות.
התקנות מגבילות את הדיג בעונת הרבייה בסביבת הים התיכון, ובתוך כך, יחול איסור דיג מדי שנה, לתקופה של עד 90 ימים בין התאריכים 1 במרץ ועד ה- 1 ביולי. בנוסף, יאסר הדיג בשיטה של ספינות מכמורת למשך 90 ימים, בתקופה שבין התאריכים 1 במאי ועד ה- 31 באוגוסט בכל שנה, כדי להקטין את אחוז הדגים הקטנים הנתפסים ברשתות ומושלכים חזרה אל הים ונוסף לצמצם משמעותית את הפגיעה בצבי הים ובערכי טבע חשובים נוספים).
בימת הכנרת, התקנות החדשות מתייחסות להקטנת אורך רשתות העמידה. עד כה אורכן של הרשתות היה 5,000 מטר, וכעת יקטנו לאורך של 1,000 מטר. בנוסף, תוגדל מידת עיני הרשתות (גודל החורים של הרשת) וכן גודל הדגים המותרים לדייג וזאת לטובת תפיסתם של דגים בוגרים בלבד. איסור הדייג בתקופת הקינון וההטלה באגם יאורך מ- 60 ימים רצופים ל- 90 ימים רצופים, בין התאריכים 1 במרץ ועד ה- 1 ביולי. 
רק לאחרונה בית המשפט העליון דחה (בהרכב של השופטים פוגלמן, זילברטל ומזוז) את כל עתירות הדייגים כנגד 3 מגבלות על דיג בים התיכון אותן קבע פקיד הדיג הראשי ברישיונות הדיג לשנת 2016, נוכח מצבו הקשה של משאב הדגה בים התיכון: מגבלה שקבעה איסור או הגבלה על מרבית שיטות הדיג בתקופת "הרבייה",  מגבלה שקבעה איסור על דיג מכמורת בתקופת "הגיוס" ומגבלה שחלה לאורך כל השנה, על שימוש בציוד בדיג המכמורת בשל פגיעתו הקשה בסביבה הימית. העתירות, ששתיים מהן הוגשו על ידי דייגי מכמורת והשלישית על ידי העוסקים בדיג ספורטיבי, טענו כנגד המגבלות בכל מישורי המעשה המינהלי הסמכות, ההליך ושיקול הדעת. בדיון בהתנגדות לצו על תנאי, כמו גם בפסק הדין, ציין הרכב השופטים שנתן את פסק הדין כי הם נדרשים רק לשאלת הסמכות, שכן רק לגביה ניתן צו על תנאי. נכתב בפסק הדין "מסקנתי היא כי פקיד הדיג הראשי היה מוסמך לצרף לרישיונות הדיג השנתיים – הן האישיים, הן לספינה – תנאים המצטרפים על המגבלות הקבועות בתקנות ובפקודה".

יום שני, 5 בספטמבר 2016

משרד החקלאות מעדכן את הציבור על מחסור צפוי בעוף טרי ברשתות השיווק בין התאריכים 16-12 בספטמבר 2016; המחסור יורגש בעוף טרי בלבד • קיים עודף בעוף קפוא ברשתות השיווק

במסגרת הערכות המצב התכופות שעושה משרד החקלאות בכל הקשור לאספקת תוצרת חקלאית טרייה, המשרד מעדכן את הציבור על מחסור הצפוי בעוף טרי בלבד, אשר יורגש בין התאריכים ט' עד י"ג אלול התשע"ו, 16-12 בספטמבר 2016.
יחד עם זאת, ברשתות השיווק ובחנויות קיים עודף בעוף קפוא והמחסור צפוי להיות מורגש בימים הללו בעוף טרי בלבד. המחסור בעוף הטרי נובע בשל חג ׳עיד אל אדחא׳, שיחול בימים הקרובים, ובמהלכו רבים מעובדי המשחטות (שהינם ממוצא מוסלמי) יהיו בחופשת חג במשך כארבעה ימים רצופים לפחות. על כן, בשל מיעוט בכוח האדם, חלק מהמשחטות תהיינה סגורות.
המשחטות תחזורנה בהדרגה לפעילות רגילה, החל מיום שישי, י"ג אלול התשע"ו, 16 בספטמבר 2016.
החל מיום ראשון, ט"ו אלול התשע"ו, 18 בספטמבר 2016, המשחטות תחזורנה לפעילות באופן מלא. כך שמיום ראשון, ט"ו אלול התשע"ו, 18 בספטמבר 2016, משעות אחר הצהרים, צפויה להתחדש אספקת העוף הטרי לרשתות השיווק.

המשרד ממליץ לציבור המעוניין לרכוש עוף טרי בלבד בין הימים ט' עד י"ג אלול התשע"ו, 16-12 בספטמבר להיערך בהתאם.