יום רביעי, 29 במרץ 2017

תוכנית ניטור לסלמונלה וקמפילובקטר בלולי ביצים ובמשחטות עופות

משרד החקלאות ופיתוח הכפר יוזם תוכנית חדשה לניטור סלמונלה וקמפילובקטר בלולי ביצים (מטילות) ובמשחטות עופות במטרה להוריד את כמות חיידקים בביצים ובבשר העוף המגיעים לצרכן.
התוכנית תחל ראשית בבשר עוף והודו במשחטות. בשלב הראשון, יקבע המשרד רמת נגיעות סלמונלה וקמפילובקטר ארצית מרבית מותרת במשחטות. בשלב זה ייבדקו כל קווי ייצור בכל המשחטות המאושרות בישראל לשיווק פטמים והודו, ותיקבע רמת נגיעות מרבית בכל אחד מהחיידקים בעוף והודו.
בשלב השני, יאכפו מפקחי משרד החקלאות את קיומה של הרמה המרבית המותרת במשחטות בפועל. כל משחטה תצטרך לעמוד ברמות המרביות המותרות בשני החיידקים הפתוגניים. משחטה שלא תעמוד ברמה המרבית המותרת תצטרך לבצע פעולות מתקנות מספיקות מידיות להורדת הזיהום החיידקי, ביניהן: שיפור בתשתיות ובתפעול המשחטה, (צינון, מניעת זיהום צולב ועוד), הפחתת נגיעות העופות בשלב הגידול וכו'. משחטות שלא יעמדו ביעד של הורדת רמת הנגיעות בכל אחד מהחיידקים הפתוגניים, עלולות לאבד את אישור ההפעלה. המשרד יפרסם לציבור את רשימת המשחטות שלא עמדו בתקני המשרד.
בכוונת המשרד לאחר שהנוהל יפעל במשחטות במשך מספר חודשים, לפעול להורדת רמת הנגיעות המרבית המותרת של החיידקים לטובת צמצום נוסף בנגיעות הארצית.
בשלב הבא תורחב התוכנית לביצי מאכל, בהן תיאסר לחלוטין כל רמה של נגיעות בחיידק סלמונלה מסוג אנטריטידיס או טיפימוריום. במשקי ההטלה, יערכו מדי מספר חודשים בדיקות בכול הלולים במדינה. ביצים מלולים שיכילו רמות כלשהן של סוגי סלמונלה מסוגים אלה זו יאסר שיווקן, והן יושמדו או יעברו פיסטור.
אופן הטיפול בכל שלוחה, ביצים או בשר עוף, נקבעו לאור השוני בשימוש במטבח הביתי בשני המוצרים, ולאור העובדה כי לעיתים ביצים משמשות להכנת מאכלים ללא אפייה או חימום, כדוגמת:  גלידות או עוגות, זאת בניגוד להנחיית משרד הבריאות.
מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, ד"ר נדב גלאון: "הסלמונלה והקמפילובקטר הינם חיידקים נפוצים מאוד, הנמצאים בסביבה ובמגוון רחב של מוצרי מזון. עם זאת החלטנו להעמיק ולהרחיב את הניטור והמעקב היזום, כדי לוודא שכמה שפחות חיידקים פתוגניים יגיעו לצרכן דרך בשר העוף והביצים. חשוב להדגיש כי הכנה ובישול נכונים של מוצרים מן החי משמידים את חיידקי הסלמונלה והקמפילובקטר, וחשוב לפעול בעניין זה על פי הנחיות משרד הבריאות, הן בצריכת המוצרים והן בעת אחסונם והכנתם".

יום שני, 27 במרץ 2017

הצעת חוק הגליל אושרה אמש בכנסת בקריאה שנייה ושלישית

חוק הגליל אושר בקריאה שנייה ושלישית, והוארך בעשר שנים נוספות. החוק שאושר אמש כולל סדרת שיפורים, שהוביל משרד החקלאות, לטובת הגברת השוויון בענף במסגרת הצעת החוק הפרטית של ח"כ יצחק וקנין וח"כ יפעת שאשא-ביטון ובתיאום עם המגישים. בין התוספות לחוק הורחבה רשימת הישובים הזכאים, לרבות מגדלים תושבי האזור בני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית וצ'רקסית. בנוסף, לראשונה נפתחה ה"קבוצה הסגורה", והחל משנת 2018 כל בעל מכסת הטלה או ייצרן פטם פעיל, המתגורר מגורי קבע בגליל, יהיה זכאי לסובסידיה. המשמעות, גם יצרנים חדשים יהיו זכאים לסובסידיה.
משרד החקלאות התנה את הסכמתו להארכת חוק הגליל בתיקון העיוותים הקיימים בחוק הקיים, החקלאים התנגדו לתיקון העיוותים מאחר וחששו שכל תיקון יוביל להפחתת ההטבה שניתנה להם, ועל כן רצו לשמר את המצב כפי שהיה, ברם, משרד החקלאות התנגד להנציח את העיוות שמגדל ישן יקבל את הסובסידיה ומגדל חדש לא, ואף מגדלים בשני ישובים סמוכים, אחד זכאי והשני לא.
משרד החקלאות ומשרד משפטים שכנעו את חברי הכנסת, כי שמירה על המצב הקיים  אינה עושה צדק עם כלל החקלאים בענף זה.
במקביל, הוסדר בחקיקה נושא חלף הפטם, כך שהמשפחות שמקבלות את הסובסידיה יצטרכו לבחור האם הן חוזרות לגדל עופות או מפסיקות לקבל את חלף הסובסידיה. כיוון שמדובר בעיקר ב"מגדלים ותיקים", ברובם קשישים, שמתבססים על הסובסידיה לקיומם, החוק ייכנס לתוקף תוך 3 שנים, בכדי לתת לאותן משפחות זמן התארגנות ראוי. הסדר זה נעשה בתיאום עם משרד המשפטים. המשמעות היה שמסלול חלף הפטם יבוטל.
במקביל, אושרו אמש בוועדת הכלכלה של הכנסת תקנות פיתוח משק החלב שהוגשו על ידי שר החקלאות, אורי אריאל, לאישור הוועדה. בענף חלב הבקר הוגדלה המכסה ל- 1.5 מיליארד ליטר, תוספת של 64 מיליון ליטר. בכדי להגדיל את המשקים הקטנים ובכדי לחזק את המשק המושבי הקטן בענף החלב, מדיניות השר היא לתעדף את המשקים הקטנים במגזר המושבי, ולכן 85% מהתוספת לייצור החלב למגזר המושבי ניתנה למושבים קטנים לצמצום הפערים והכנת הענף ליום שאחרי "מתווה לוקר".
בכדי לבסס דור צעיר בענף החלב ובחקלאות בכלל, ולעודד את חזרת הבנים למשק ולעיסוק בחקלאות, ביקש משרד החקלאות לקבוע בתקנות, כי 1 מיליון ליטר יחולקו במנות שוות למשקים מושביים המעסיקים ברפת את ילדיהם או את בני הזוג של ילדיהם, וזאת על מנת לתמרץ את ההורים וילדיהם לחילופי דורות בניהול הרפת המשפחתית.
כמובן, שיצרנו החלב הגדולים, שתוספת מכסתם הייתה קטנה, התנגדו למהלך זה, אך משרד החקלאות לא נענה ללחצים אלו.
בענף חלב הצאן, לראשונה מזה מספר שנים, ניתנו תוספות ומכסות חדשות, לחלב עיזים, תוספת של 3 מיליון ליטר, מתוכם 800,000 ליצרנים חדשים, וחלב כבשים, תוספת של 1.5 מיליון ליטר, מתוכם 475,000 ליצרנים חדשים. המכסות יחולקו תוך מתן עדיפות לאוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ'רקסית, מבקשי מכסה מישובים חדשים, מבקשי מכסה שיישובם מוגדר כ"סמוך גבול" ומבקשי מכסה מיישובים מאזורי עדיפות לאומית (לפי סדר זה). מקרה בו הביקוש יעלה על היצע, תערך הגרלה.
בדומה לחלוקה בענף הבקר, גם כאן מוצע לתת עדיפות ליצרנים קטנים, וראשית תושלם מכסתם של המגדלים למכסת בסיס הנהוגה לכל ענף בעזים 160,000 למשק משפחתי ו- 480,000 למשק שיתופי ובכבשים 95,000 למשק משפחתי ו- 380,0000 לשיתופי.

ד"ר אסף לוי, סגן בכיר למנהל הרשות לתכנון, במשרד החקלאות: "חוק הגליל שאושר אמש בכנסת אינו רק הארכת תוקף החוק בעשור נוסף. החוק מביא שורה של שיפורים והרחבות לצמצום האי שוויון שהוביל המשרד, כולם זכו לתמיכת חברי הכנסת המגישים, יצחק וקנין ויפעת שאשא-ביטון ובסיוע של יו"ר ועדת הכספים משה גפני".

שלמה בן-אליהו, מנכ"ל משרד החקלאות: "בתקנות פיתוח משק החלב, שיו"ר הוועדה, איתן כבל, סייע בהעברתן, יש שורה של  שיפורים המחזקים את המשק המשפחתי ומתעדפים את המשקים הקטנים".

יום שני, 20 במרץ 2017

האקתון חדשני בשיתוף משרד החקלאות למציאת פתרונות לאובדן המזון בישראל

שר החקלאות, אורי אריאל: "כבר זמן רב שאנחנו נלחמים בבעיית הבזבוז של מזון טוב ואיכותי, ואני שמח שהצלחנו להגיע לתכנית חדשה שנותנת פתרון אמיתי לבעיה. המיזם החדש מסייע לחלשים ולנזקקים בחברה הישראלית וגם שומר על המזון ממבטו של  החקלאי שיקבל תשלום על קטיפת תוצרת עודפת, שתועבר לעמותות השונות״
אובדן מזון הנו בעיה בעלת השלכות כלכליות, חברתיות וסביבתיות מרחיקות לכת ומהווה מרכיב מרכזי בבעיית יוקר המחייה. מנתונים שנאספו במשרד, עולה כי כמחצית מכמות הפירות והירקות מושלכים לפח בתהליכי הייצור, המיון, האחסון, השיווק והצריכה. מנתוני  הביטוח הלאומי מהשנים האחרונות, עולה כי משפחה ישראלית ממוצעת משליכה לאשפה כ- 4,200 ₪ בשנה על מזון שלא נצרך. על מנת לעודד את קהילת החדשנות להירתם למטרה, משתתף משרד החקלאות בארגון "האקתון" ביחד עם "מרכז מן" לביטחון תזונתי" באוניברסיטת תל אביב ומעבדת החדשנות והקיימות של ארגון TNS. מדובר באירוע שיתוף ציבור חדשני, הרותם את חוכמת הציבור למציאת פתרונות יצירתיים. האירוע ינוהל על ידי StarTAU, מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב, ויימשך יומיים בתאריכים 22-23/3/2017 בקריית עתידים (רמת החייל). האירוע פתוח לכל וההרשמה חינם. 
הצוותים המשתתפים, שיורכבו מבעלי עניין ממגוון רחב של תחומים כגון תכנות, הנדסה, יזמות, כלכלה, שיווק, עסקים, חקלאות ועוד, יפעלו יחד לגיבוש, פיתוח ובניית רעיונות ופתרונות חדשניים להתמודדות עם מגוון אתגרים מוגדרים לאורך שרשרת אובדן המזון. במסגרת ההאקתון תתקיימנה גם הרצאות בנושא אובדן מזון שיגבירו את המודעות והחשיפה של הציבור הישראלי בכללותו, וקהילת החדשנות בפרט, לנושא חשוב זה.
המונח האקתון (Hackathon) מורכב מהמילים "האק" – תכנות יצירתי ו"מרתון", כלומר "מירוץ תכנות יצירתי". להבדיל מכנס, בהקאתון אין הרבה הרצאות והמשתתפים מתרכזים בעבודה בצוותי חשיבה קטנים שכל אחד מהם עובד על פתרון לבעיה שקשורה לנושא הכללי של ההקאתון. 
בהאקתון "מצמצמים אובדן מזון בישראל" יתנהלו שני מסלולים מקבילים: מסלול אחד של משרד החקלאות שיתרכז במציאת פתרונות לבעיית אובדן המזון בשלבי הייצור והמיון. מסלול שני של The Natural Step Israel – ארגון שמטרתו  קידום קיימות וחדשנות, שיתרכז בפתרונות לבזבוז מזון בשלבי השיווק והצריכה.
במסלול משרד החקלאות נבקש מהמשתתפים לסייע בגיבוש פתרונות לשלושה אתגרים ספציפיים, הנגזרים ישירות ממטרות העל של משרד החקלאות לשנת 2017 - "צמצום פערי תיווך ופחתי תוצרת". 
אתגר 1 – צמצום היווצרות עודפים:
בכל שנה נזרקים אלפי טונות של פירות וירקות עקב הקושי להתאים בין ההיצע (היבול העתידי) לביקוש. משרד החקלאות מחפש טכנולוגיה / שירות / מנגנון, שיאפשר לחקלאי לתכנן את השתילות בצורה שתמקסם את פוטנציאל המכירה העתידי, בין אם באופן ישיר או על ידי סיטונאים ורשתות השיווק.  
במסגרת האתגר יש לקחת בחשבון את אופי הגידולים (עונתיים, שנתיים, מטעים שמניבים פירות רק אחרי כמה שנים), את תנודות המחירים לאורך השנה, את השפעת היבוא המקביל (תמיד אפשרי בתשלום מכס אך בתקופות בהם יש חשש למחסור זמני, משרד החקלאות מאפשר יבוא ללא מכס לזמן מוגבל), וכן את חוסר התיאום בין החקלאים והתחרות ביניהם.
אתגר 2 – ניצול עודפים בלתי נמנעים:
אין אפשרות להגיע לתכנון ייצור מושלם במערכת ביולוגית, ומאחר שבשל משתנים בלתי תלויים תישאר לעיתים כמות גדולה מאוד של תוצרת עודפת בשדה, מכאן שעודף תפוקה הוא פרמטר בלתי נמנע בחקלאות כיוון שהיבול תלוי במשתנים רבים ובלתי ניתנים לשליטה, כגון אירועי מזג אויר, מחסור בימי מכירה, יבוא מתחרה וכד'. המדובר בכמות גדולה מאוד המתהווה בפרק זמן קצר, ושעבורה פתרון כמו העברה לנזקקים אינו בר ביצוע בשל חוסר היכולת לצפות עודף נקודתי שכזה. על כן משרד החקלאות מחפש טכנולוגיה / שירות / מנגנון, שיאפשר ניצול תוצרת זו באופן מיטבי, אפקטיבי ובר-קיימא מבחינה כלכלית ולוגיסטית. 
במסגרת האתגר יש לקחת בחשבון מצבים של חוסר כדאיות לקטיף (כאשר עלויות הקטיף גבוהות ביחס למחיר המכירה) עקב מחסור בפועלים, או כאשר ההיצע גובר על הביקוש ויש חשש להצפת השוק וירידת המחירים.
אתגר 3 – פתרון לשיווק תוצרת סוג ב':
אלפי טונות של פירות וירקות בעלי ערך תזונתי נזרקים בכל שנה בשלבי המיון והאריזה עקב חריגה מהסטנדרט הנדרש בתחום המראה בלבד (גודל, צורה, צבע ופגמים חיצוניים) – "ירקות ופירות מכוערים". משרד החקלאות מחפש טכנולוגיה / מנגנון / שירות / שינוי צרכני שיאפשר לעשות שימוש בתוצרת מסוג זה באופן בר-קיימא מבחינה כלכלית ולוגיסטית.
במסגרת האתגר יש לקחת בחשבון את העלויות של שיווק תוצרת סוג ב' במחיר ובמיתוג הולמים ואת התמריצים הנדרשים על מנת לפתח מודל עסקי ישים.
המיזם המנצח יזכה בליווי עסקי של חברת Startau בתהליך פיתוח הפרויקט. לפרטים נוספים והרשמה.

יום ראשון, 19 במרץ 2017

משרד החקלאות יוזם לראשונה מפת שעות קור לטובת מטעי פירות

המפה החדשה היא ממוצע שעות הקור ב-15 שנים האחרונות ומדגישה את הנקודות הקרות במדינה. המפה תסייע בהחלטת החקלאי לגבי מיקום נכון לשתילת מטעי הנשירים, כדוגמת: אפרסקים, שזיפים, תפוחים

רוצים לדעת היכן הכי קר בארץ? עכשיו זה מגובה בנתונים, לטובת הפירות שבינינו... האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות יוצא לראשונה עם "מפת מדידות הקור השנתית" המראה את שעות הקור הנצברות בתחנות המדידה השונות הפזורות בארץ. המפה מציגה את השטחים בכל רחבי הארץ, החל מהחרמון ועד אילת, בחלוקה על פי אזורים ומספר שעות קור, בהתאם לממוצע של 15 השנים האחרונות, בין החודשים נובמבר – מרץ. בהתאם למפה זו, יוכל החקלאי להחליט האם המין והזן אותם רוצה הוא לטעת מתאימים לתנאי המקום בו בחר לגדלם. המפה מתאימה במיוחד למגדלי נשירים (כדוגמת: תפוחים, שזיפים, אפרסקים), שזקוקים  למנות קור כדי להתעורר מתרדמת החורף לפרוח והניב פרי בצורה מיטבית.
חישוב מספר שעות קור נעשית על ידי סכימת כלל השעות ביממה בהן נמדדת טמפרטורה של מתחת ל- 10 מעלות בניכוי השעות ביממה בהן נמדדת טמפרטורה של מעל 18 מעלות. כך לדוגמה, אם באזור ירושלים באותו הלילה ישנן 6 מעלות בין השעה 3 לפנות בוקר ועד השעה 4, נוספת שעה אחת לסכום שעות הקור שבאזור. אולם, אם בשעה 12 ועד השעה 1 בצהריים נמדדו 26 מעלות, הסכום יפחת בשעה. כך למעשה מתקבלים הצבעים השונים במפה, כאשר במקומות החמים ביותר, המסומנים בצבע האדום, כגון: אזור ים המלח, סכום שעות הקור הוא בין 192-69. בעוד שבמקומות הקרים ביותר, המסומנים בצבע הכחול, כגון: החרמון, סכום שעות הקור הוא בין 2,509-1,647. 
חזאי המשרד, מרק פרל: "המפה תסייע רבות למגדלי הנשירים בכל הקשור למיקום המטעים. לעיתים חקלאים מחזיקים שטחים חקלאיים במרחק של עשרות ומאות מטרים האחד מהשני, וההחלטה מה לנטוע משמעותית במיוחד הן לכמות היבול והן לאיכותו".  

משרד החקלאות מעודד את בעלי ספינות המכמורת להפסיק את פעילותם, ומתקצב את הפסקת הפעילות בכ- 20 מיליון ₪

בשנים האחרונות משרד החקלאות זיהה הידלדלות במשאב הדגה בים התיכון ועלייה במאמץ הדיג לטובת שליית דגים. בכדי למנוע פגיעה מתמשכת ובלתי הפיכה לבתי הגידול, לאזורי הריבוי ולדגים המקומיים, ובכך להבטיח את המשך קיומה של אוכלוסיית הדגים בישראל, מקדם המשרד נוהל תמיכה לבעלי ספינות דיג מכמורת. הזכאים לקבל תמיכה זו, הם אלו המבצעים דיג בספינות מכמורת בים התיכון אשר יבקשו לחדול מפעילות, ולהוציא את ספינותיהם מכלל שימוש, את התמיכה הם יקבלו בהתאם להיקף השימוש בספינה בשנים האחרונות, תוך מתן עדיפות לבעלי ספינות העוגנים במעגן הדיג שביט שבנמל חיפה, וזאת בשל האיסור הגורף לדיג מכמורת מצפון לחוף דור, עם כניסת תקנות הדיג החדשות לתוקפן בראשית השנה.
נוהל התמיכות החדש יערך בשני שלבים, בשלב הראשון תינתן תמיכה לבעלי ספינות מכמורת שעיקר פעילותם מצפון לחוף דור-הבונים. בשלב השני, בהתאם לתקציב שיוותר, תינתן תמיכה גם לבעלי ספינות מכמורת הפועלים באזורים אחרים בים התיכון שיבקשו לחדול מפעילות זו.
בעלי ספינות מכמורת (ממעגן שביט) יוכלו לבחור בין שני מסלולי תמיכה: הראשון יחושב על בסיס ממוצע השנתיים בהן הרווח התפעולי היה הגבוה ביותר מבין השנים 2015-2013 ולהכפילו ב-7, גם את עלויות הוצאת הספינה משימוש, יכסה המשרד, כך שהתמיכה יכולה להגיע לכ- 3.2 מיליון ₪ לכל ספינה. המסלול השני יחושב על בסיס פוטנציאל הדיג, ובהתאם לתעודת הרישום של הספינה. מסלול זה משקף את פוטנציאל הדיג של הספינה, גם כאשר פעילותה הייתה חלקית בשנים האחרונות. במסגרת תמיכה זו, יינתן מענק על בסיס פוטנציאל התפוסה של ספינת המכמורת וכן על פי הספק המנוע. תקרת תמיכה זו הינה 2.5 מיליון ₪ לכל ספינה. יש לציין כי במסלול השני, ניתנת גם ההזדמנות לדייגים שספינותיהם לא פעלו בשנים האחרונות לקבל מענק כספי.
שר החקלאות, ח"כ אורי אריאל: "זה לא סוד שענף הדיג נמצא בשנים האחרונות בסכנה. יש הרבה פחות דגים בחופים, שרשרת המזון נפגעה והרבייה התמעטה. אנו מאמינים שהפסקת פעילות ספינות המכמורת תגן על עתיד הענף. זהו מהלך נכון וחיוני לכולם, הן לדייגים ולהמשך ענף הדיג בישראל והן לדגים ולסביבה הימית".
ניר פרוימן, מנהל אגף הדיג במשרד החקלאות: "משרד החקלאות רואה חשיבות רבה בשמירה על משאב הדגה, הן עבור שליית דגים טריים ובריאים לטובת הציבור הרחב, והן לשם הגנה על הדגה לשנים ולדורות הבאים. אי לכך, אנו עושים כל שביכולתנו על מנת לעצור את הפגיעה באוכלוסיות הדגים  המקומיות, שמירה מיטבית על בתי הגידול ואזורי הריבוי, הגנה על הדגים הקטנים מתפיסה בטרם עת ואיסור דיג בתקופות רגישות ובשיטות פוגעניות, שנאסרו זה מכבר במרבית מדינות הים התיכון".
עוד מוסיף פרוימן: "מזה שני עשורים, לא ניתנים רישיונות דיג לספינות, כחלק ממדיניות המשרד לשמירה על היחס המתאים שבין פעילות הדיג המסחרית ובין משאב הדגה הזמין באזורנו".

יום שני, 13 במרץ 2017

משרד החקלאות יוצא במיזם חדש למניעת אובדן מזון בישראל

המיזם עתיד לחסוך אלפי שקלים למשקי הבית • כיום, כ-50% מתוצרת הפירות והירקות מושלכים לפח בתהליכי הייצור, המיון, האחסון, השיווק והצריכה • משפחה ישראלית ממוצעת משליכה לאשפה כ- 4,200 ₪ בשנה על מזון שלא נצרך
שר החקלאות, אורי אריאל: "כבר זמן רב שאנחנו נלחמים בבעיית הבזבוז של מזון טוב ואיכותי, ואני שמח שהצלחנו להגיע לתכנית חדשה שנותנת פתרון אמיתי לבעיה. המיזם החדש מסייע לחלשים ולנזקקים בחברה הישראלית וגם שומר על המזון ממבטו של  החקלאי שיקבל תשלום על קטיפת תוצרת עודפת, שתועבר לעמותות השונות״
אובדן מזון הנו בעיה בעלת השלכות כלכליות, חברתיות וסביבתיות מרחיקות לכת ומהווה  מרכיב מרכזי בבעיית יוקר המחייה. מנתונים שנאספו במשרד, עולה כי כמחצית מכמות הפירות והירקות מושלכים לפח בתהליכי הייצור, המיון, האחסון, השיווק והצריכה. מנתוני הביטוח הלאומי מהשנים האחרונות, עולה כי משפחה ישראלית ממוצעת משליכה לאשפה כ- 4,200 ₪ בשנה על מזון שלא נצרך. לנוכח הנתונים, וכמענה לדו"ח מבקר המדינה משנת 2015 משרד החקלאות יזם תכנית למניעת בזבוז מזון אשר מחד, תקדם טיפול הומניטרי בעודפי תוצרת חקלאית על ידי העברתם לנזקקים, ומאידך תפעל להעלאת מודעות הצרכנים לבעיית בזבוז המזון וכיצד ניתן להתמודד עמה על ידי אחסון מיטבי לשם הארכת חיי מדף.
במסגרת התכנית יבוצע פיילוט בשני גידולים עיקריים, מלפפון ועגבנייה, המהווים גידולים מרכזיים בתזונה המקומית, ששיעור הפחת שלהם גבוה ביחס לאחרים. במלפפונים, מתוך כ- 91,000 טון שמיוצרים בישראל, 20% (כ- 18,200 טון) אינם נקטפים מפאת חוסר כדאיות כלכלית, כיוון שעלויות הקטיף גבוהות ביחס למחיר המכירה. בעגבניות מתוך כ- 165,000 טון עגבניות שמיוצרות בישראל, כ-10% אינן נקטפות (כ- 16,500 טון) בעיקר מבעיות איכות וחוסר כדאיות כלכלית. בפיילוט שיבצע המשרד כבר בשנת 2017 יקבל המגדל את עלויות הקטיף עבור תוצרת עודפת שתיקטף, בכדי שניתן יהיה להעבירה לעמותות למען נזקקים. 
במקביל, פועל המשרד בקידום צעדים נוספים, ביניהם: המשרד יקדם יישום של טכנולוגיות לצמצום הפחת והארכת חיי המדף של התוצרת הטרייה שנמצאות כרגע בתהליכי פיתוח. דוגמה לטכנולוגיות כאלה, היא פיתוח אריזות מזון ייחודיות לגידולים שונים עם מנגנון "אווירה מתואמת" אשר שומרת על רמות גזים ולחות רצויות בסביבת הפרי או הירק, ויישום טיפולים לעיכוב תהליכי הבשלה והזדקנות של התוצרת.
אופציה נוספת הנבחנת על ידי אנשי המקצוע במשרד, הינה עידוד רשתות המזון לקנייה מבתי אריזה וחקלאים פירות וירקות "לא יפים". כלומר, עידוד קניית פירות וירקות רגילים שאינם בגודל או בצורה הנדרשת על ידי היצואנים והצרכנים, ועל כן נזרקים אל פח הזבל. לאחר קנייתם, תמכורנה רשתות השיווק את הפירות וירקות לצרכן בהנחה משמעותית אשר תסייע לו מחד, ותחסוך את זריקת הפירות והירקות מאידך. 
על מנת לטפל בבעיית אובדן המזון גם בשלבי השיווק והצריכה ישתתף משרד החקלאות בארגון "האקתון" ביחד עם מרכז "מן" לביטחון תזונתי באוניברסיטת תל אביב ומעבדת החדשנות והקיימות של ארגון TNS. האירוע ינוהל על ידי StarTAU, מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב, ויימשך יומיים. הצוותים המשתתפים, שיורכבו מבעלי עניין ממגוון רחב של תחומים כגון תכנות, הנדסה, יזמות, כלכלה, שיווק, עסקים, חקלאות ועוד, יפעלו יחד לפיתוח ובניית רעיונות ופתרונות חדשניים להתמודדות עם מגוון אתגרים מוגדרים לאורך שרשרת אובדן המזון. במסגרת ההאקתון יתקיימו גם כנסים בנושא אובדן מזון שיגבירו את המודעות והחשיפה של הציבור הישראלי בכללותו, וקהילת החדשנות בפרט, לנושא חשוב זה.
סמנכ"ל מחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, אורי צוק-בר: "אובדן מזון הינו בעיה מהותית לא רק בעולם אלא גם בישראל. כיום, כ- 18% מהאוכלוסייה נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי מתון עד חמור ואם יש בידינו לעזור לאוכלוסיות המוחלשות לקבל מזון טרי ובריא, מחובתנו המוסרית לעשות זאת במקביל לחיזוק היכולת של החקלאים להתקיים בכבוד, ומבלי לעוות את מנגנוני השוק". 
עוד מוסיף צוק-בר: "החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות מחויבת לראייה ארוכת טווח, בעשור הקרוב אוכלוסיית ישראל תצמח בעוד כמיליון וחצי נפשות וצריך להבטיח אספקה טרייה של מזון לכל הפיות הנוספים. אם נירתם עכשיו למציאת פתרונות לבעיית בזבוז המזון גם ברשתות השיווק ובמשק הבית הפרטי נהיה מוכנים לאתגרי העתיד, נוכל לנצל ביעילות את המשאבים המוגבלים העומדים לרשותנו״.

יום חמישי, 9 במרץ 2017

ישראל מלמדת את העולם כדי להאריך את חיי המדף של פירות וירקות

פירות וירקות טריים לאחר הקטיף בשדה עדיין חיים, נושמים ומייצרים חום, ובמקביל מאבדים מים ומשאבים אחרים ששומרים עליהם. לישראל יידע ייחודי בתחום הטיפול לאחר קטיף, במיוחד טכניקות אחסון והארכת חיי מדף של פירות וירקות טריים. הידע נרכש בסדרת מחקרים ארוכים שנערכו בשנים האחרונות שדימו את "התנהגות" הירקות והפירות מרגע קטיפתם בשדה או בחממה ועד לאכילתם. כך נמצאו הדרכים האופטימליות להארכת משך חיי המדף של הפירות והירקות השונים ודרך אחסונם הראויה.
במסגרת זו, מקיים משרד החקלאות קורס מיוחד שמכשיר נציגים מ- 4 יבשות- אפריקה, אסיה, אמריקה ואירופה, טכניקות אחסון והארכת חיי מדף לפירות וירקות. הקורס שמתקיים בימים אלה בישראל, ונימשך כ- 3 שבועות, משך אליו 24 מומחים מ- 12 מדינות: אתיופיה, גאנה, הודו, קניה, מקדוניה, קירגיסטן, נפאל, ניגריה, פרו, סרביה, תאילנד, אוגנדה, ווייטנאם. המומחים ממלאים שורה של תפקידי מפתח במדינתם, ביניהם: חוקרים, מרצים באוניברסיטאות ותפקידי מטה במשרדי החקלאות במדינתם. שהייתם בארץ ממומנת כולה על ידי ישראל. לרשות המשתתפים עומדים חוקרי מכון וולקני ומעבדות המחקר.
שר החקלאות, ח"כ אורי אריאל: "זה לא סוד שישראל היא מדינה מובילה בחקלאות ובפרט בתחום המחקר החקלאי. הארכת חיי המדף של פירות וירקות טריים ופיתוח דרכי אחסון אופטימליות הם פיתוחים מקצועיים וייחודיים שמהווים בשורה לעולם כולו. המחקרים המפותחים והידע החקלאי מציבים את ישראל בחוד החנית של המחקרים והפיתוחים החקלאיים. החקלאות תורמת רבות לקשריה הכלכליים והדיפלומטיים של ישראל ואנחנו שמחים לחלוק את הידע שלנו עם שאר העולם".
יעקב פולג, מנהל המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החקלאות: "הניסיון הרב של ישראל בתחום המומחיות הייחודי להארכת חיי המדף של פירות וירקות עומד  לרשות פעילות הסיוע של ישראל בחקלאות במדינות המתפתחות. אנו גאים בפעילות הסיוע החקלאי, שאין לה אח ורע בעולם. ישראל הייתה הראשונה בעולם להקים סוכנות סיוע באפריקה בשנת 1958 וגם כיום, מצליחה לקיים פעילות סיוע בכ- 140 מדינות בעולם, במגוון תחומים, כשהתחום המוביל הוא חקלאות". 
עוד מוסיף פולג: "עד כה השתלמו בתכניות ההדרכה השונות במרוצת השנים כ- 300,000 משתלמים! והיד עוד נטויה".
המרכז לשיתוף והדרכה חקלאית בינלאומית ("סינדקו") במשרד החקלאות משמש כמערכת מרכזית של משרדי החוץ והחקלאות בכל הקשור בפעולות שיתוף חקלאי וטכני עם מדינות מתפתחות באפריקה, אסיה, אמריקה הלטינית, מזרח התיכון, מדינות חבר העמים ומזרח אירופה. הפעילות מתבצעת כחלק ממדיניות החוץ של ישראל לטובת קידום והשגת יעדים מדיניים של מדינת ישראל. הפעילות מבוססת על הניסיון הייחודי של ישראל בפיתוח החקלאות והמגזר הכפרי, והיא הפכה את הישגי ישראל לשם דבר ובעלת מוניטין בינלאומי בפיתוח חקלאי כלכלי וחברתי המהווים דוגמה ותרומה משמעותית בקידום תהליכי הפיתוח במדינות אלה.

יום שלישי, 7 במרץ 2017

משרד החקלאות: צרפו את הפירות המקומיים למשלוחי המנות

​חג הפורים בפתח ומשרד החקלאות יוצא בקריאה לציבור להמשיך ולצרוך פירות טריים ומקומיים ולצרפם למשלוחי המנות.
כיום, מרבית המשפחות בישראל, נוהגות להחליף משלוחי מנות איש עם חברו. במשלוחי המנות נמצא לפחות שני "מיני מאכל". אולם, במרבית הפעמים, מדובר במאכלים הכוללים ממתקים, בעלי רמת סוכר גבוהה וצבעי מאכל שונים. 
במסגרת זו, משרד החקלאות מעודד את הציבור לצרף את ה"ממתקים הבריאים" הגדלים בארצנו.  עשרות סוגים שונים של פירות הנמצאים בשווקים בימי פריחה אלו, בעלי שפע של צבעים וטעמים שונים. לכל אחד מהם סגולות וערך תזונתי גבוה, התורמים רבות לבריאותנו, מכילים ויטמינים וערכים תזונתיים רבים, ללא כל צבע מאכל או עיבוד תעשייתי, ויחד עם זאת צבעוניים, מוסיפים רבות למשלוחים, וישמחו כל מקבל. 
אז אילו פירות נוכל למצוא בימים אלו?
עונת הפריחה החלה ממש בחודשים האחרונים, וכך השווקים מתחילים להתמלא בפירות חדשים רבים. כיום, נוכל למצוא את כל סוגי ההדרים (תפוזים, מנדרינות, אשכולית, פומלה וכדו'), אפרסמונים, תפוחים (בשלל הסוגים והצבעים), אגסים, תותים ועוד רבים אחרים. 
שר החקלאות, ח"כ אורי אריאל: "חשוב מאוד שגם בפורים נשמור על הבריאות ולא נאכל רק ממתקים עד דלא ידע. לכן לצד הממתקים שלא כל כך בריאים לשיניים נצרף גם פרי או שניים. כך גם נוסיף למשלוחי המנות ערכים תזונתיים, גם נוסיף בריאות וגם נתרום לחקלאות".

יום שני, 6 במרץ 2017

הופסק לאלתר יבוא הבקר והצאן מרומניה לישראל

בעקבות הפרות וליקויים אחר מילוי דרישות השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות לגבי יבוא מקנה לישראל, הופסק יבוא הצאן והבקר מרומניה עד לתיקון הליקויים
בשבוע שעבר הגיע לישראל משלוח צאן ובקר מרומניה. המשלוח נבדק ככל משלוח על ידי נציגי השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ונמצא שאינו תקין, הן מבחינת התיעוד שליווה את בעלי החיים והן לנוכח העובדה כי בניגוד להנחיות נמצאו טלאים בלתי מסורסים. עד מהרה, פנו הרופאים הווטרינרים הממשלתיים אל הרשויות הווטרינריות ברומניה בבקשה לחקור ולהסדיר את הליקויים. בעקבות מקרים אלו, ולנוכח החשיבות הרבה שמייחס משרד החקלאות הן לבריאות ציבור והן לבריאות בעלי חיים ולרווחתם, הוחלט על עצירת היבוא מרומניה לישראל עד לתיקון הליקויים ע"י השירותים הווטרינריים ברומניה.
במקביל, לאור החשיבות הרבה שהמשרד מייחס לרווחת בעלי חיים,  פועל המשרד להגדלת היקפי יבוא הבשר לישראל, בתקווה שהדבר יוביל לצמצום משלוחי  בקר וצאן . לכן, במהלך השנה האחרונה, הוגדלו מכסות היבוא לבשר בקר הפטורות ממכס, ל-7,500 טונות. המכסה תוגדל עוד במהלך השנים הקרובות. כמו כן, המשרד אישר כ-20 מפעלים נוספים במדינות באירופה (בצרפת, ספרד, אירלנד ועוד) המורשים לייצא לישראל בשר מסוג בקר. במקביל, פועל המשרד להארכת תוקף חיי המדף של הבשר המיובא דבר שיאפשר הגדלת יבוא בשר מצונן ממדינות דרום אמריקה. אנו תקווה שמהלכים אלו יובילו להקטנת כמות הבקר המגיע לישראל באוויר ובים.

שר החקלאות, ח"כ אורי אריאל: "ההסכם עם רומניה על ייבוא מקנה לישראל נקבע בהתאם לכללים המחמירים של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. משלא כובדו התנאים, בוטל ההסכם והייבוא נפסק עד שהרשויות ברומניה יתקנו את הליקויים. הכללים של משרד החקלאות בעניין המשלוחים החיים נקבעו הן בכדי למנוע צער בעלי חיים מיותר, והן בכדי לשמור על בריאות הציבור. לא נאפשר הבאת משלוחים לישראל בצורה שפוגעת בבעלי החיים".
ד"ר שלמה גראזי, רופא וטרינר ראשי במשרד החקלאות: "אנו רואים חשיבות רבה בשמירה על  בריאות הציבור, בריאות בעלי חיים ורווחת בעלי חיים. כל מקרה שיחרוג מהכללים ועלול לפגוע ביעדים אלה, יטופל בחומרה".

יום חמישי, 2 במרץ 2017

מפקחי משרד החקלאות חשפו היום7 טון(!) בשר אשר הוחזק בתנאים אסורים

מפקחי היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות של משרד החקלאות ופיתוח הכפר איתרו בכפר ריינה שבצפון אתר ובו כמות של כ-4 טון בשר קפוא שמקורו מהשטחים, וכן, שחיטה שנעשתה מחוץ לבית מטבחיים וללא כל פיקוח וטרינרי. בעל המקום הועבר לחקירה ונפתחו נגדו הליכים משפטיים. הבשר הועבר להשמדה על פי צו רופא.

בנוסף, מפקחי היחידה בשיתוף מרחב עוטף ירושלים, חשפו היום באזור תעשיה עטרות ירושלים מכולת קירור, ובה כמות של 3 טון בשר בקר שמקורו מהשטחים ויועד למכירה בישראל. הבשר שנמצא הוחזק בתנאים אסורים, הועבר להשמדה. בעל המקום, בשנות ה-40 לחייו, תושב מזרח ירושלים, הועבר לחקירה וכנגדו נפתחו הליכים משפטיים. 

במהלך השנה וחצי האחרונות סיכלו מפקחי היחידה מאות ניסיונות הברחה לאורך מרחב התפר ובאזורים שונים, בהם נתפסו אלפי ק"ג בשר. רק במהלך שנת 2016 תפסו המפקחים כ-880 טון בשר שאינו ראוי למאכל, ובחודשיים האחרונים תפסו המפקחים כ-17 טון בשר מוברח נוסף.

רואי קליגר, מנהל היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר: "משרד החקלאות פועל באופן מתמיד בכדי לאכוף ניסיונות הברחה ומכירה של בשר לא מפוקח. תפיסות הבשר המוברח מבוססות על מידע מודיעיני רחב, המאפשר לאנשי היחידה לאתר משאיות המבריחות בשר או כל תוצרת חקלאית אחרת. אנו רואים חשיבות רבה בתפיסות מסוג זה, מכיוון שהן עלולות להשליך על בריאות הציבור וקהל הצרכנים".
ממשרד החקלאות נמסר, כי חל איסור על העברת מוצרים מן החי משטחי הרשות הפלשתינאית עקב חשש לבריאות הציבור, וכן, חל איסור על הפעלת מפעלי בשר ללא אישור ופיקוח. במשרד מבקשים מהציבור להקפיד לרכוש בשר במקומות מוכרים הנמצאים תחת פיקוח. בנוסף, יש להקפיד על מוצר באריזה מקורית, סגורה ונקייה עם התוויה וסימון של תאריך ייצור ותאריך פג תוקף.