יום שני, 26 בדצמבר 2016

שפעת עופות התגלתה בלול בישוב נחם בהרי ירושלים

​שפעת עופות התגלתה בישוב נחם בהרי ירושלים בלול מטילות. על מנת למנוע את התפשטות המחלה, פועל המשרד בהתאם לנהלי העבודה הקבועים הנוגעים לטיפול בשפעת העופות. הטיפול נעשה תוך שמירה על ההנחיה שיש לפעול לכך שצער בעלי החיים יהיה ברמה המינימלית.
מבדיקה מקצועית שנערכה מול גורמי המקצוע במשרד החקלאות ובמשרד הבריאות עולה כי הזן שהתגלה בלול בנחם אינו מזיק לבני אדם וניתן לצרוך ביצים ועופות כרגיל.
משרד החקלאות שב וממליץ לצרוך ביצים אך ורק מרשתות שיווק ומחנויות כשהן מסומנות וארוזות בקרטון או בניילון מכל צד, ולצרוך ביצים ובשר עוף רק לאחר שבושלו היטב.

יום ראשון, 25 בדצמבר 2016

4 תושבי הרשות הפלשתינאית ניסו להבריח לשטחי הרשות למעלה מ- 100 ציפורי שיר מזן חוחיות

4 תושבי הרשות הפלשתינאית בשנות ה- 20 לחייהם נתפסו במהלך סוף השבוע במעבר גשר אלנבי על ידי מפקחי משרד החקלאות ופיתוח הכפר בשיתוף מפקחי רשות המסים, כאשר מתחת לבגדיהם (!!!) נמצאו למעלה מ- 100 ציפורי שיר מזן חוחיות, ללא טבעת. 
מבדיקת המפקחים עלה כי הציפורים הגיעו ללא תעודת בריאות וטרינרית ולא עברו את הבדיקות הנדרשות לייבוא בעלי כנף לישראל, דבר המהווה סכנה לבריאות הציבור ובעלי החיים בישראל. בנוסף, הציפורים הגיעו לארץ ללא רישיון יבוא ממנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, וללא היתר ייבוא מרשות הטבע והגנים, כמתחייב בחוק. זאת ועוד, ומעבר לסכנה הטמונה בהפצת מחלות שונות, על ידי הבאת ציפורים אלו, או כל בעל חיים אחר, ללא האישורים הרלוונטיים. המפקחים אף הדגישו את צער בעלי החיים שחוו הציפורים בהבאתן ארצה, לאור העובדה כי הציפורים הוסתרו מתחת לבגדיהם של העוברים על החוק, בתנאים קשים, ללא אוורור וללא מים ומזון. 
הציפורים הועברו באופן מידי לטיפול במתקן של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, קיבלו שתייה ומזון, ולאחר מכן הוחזרו לירדן. זאת לאחר שהמפקחים וידאו כי יש שם מי שיקבלן חזרה.
חוחיות מוברחות בתוך בגדים 
חוחיות מוברחות בתוך בגדים, צילום: משרד החקלאות 
ממשרד החקלאות נמסר, כי הכנסת מינים שאינם קיימים בישראל תפגע פגיעה קשה באיזון האקולוגי של החי והצומח בישראל, ומהווה כמובן נזק סביבתי. סכנה נוספת טמונה בהעברת מחלות מבעלי החיים לבני האדם ולבעלי חיים אחרים, יבוא ללא עמידה בדרישות היבוא, לרבות שהייה בהסגר, עלול לגרום להפצת מחלות.

הופסקו לאלתר משלוחי הבקר בהטסה לישראל

בעקבות חריגה מנהלי המשרד המתייחסים למניעת צער בעלי החיים במשלוח ההטסה מהונגריה, הופסקו המשלוחים בהטסה עד לסיום חקירת המקרה והטמעת הנהלים •  במקביל, המשרד ממשיך לפעול להרחבת היקפי היבוא של בשר מצונן ממדינות אירופה ולהארכת חיי המדף של הבשר המיובא מדרום אמריקה, כאלטרנטיבה שעשויה להוביל לצמצום המשלוחים החיים

משלוח אווירי שיצא מהונגריה ועליו כ-1,200 עגלים בדרכו לישראל. במהלך הטיסה הובחנה תמותה חריגה בקרב העגלים. בעקבות המקרה, הוחלט משיקולי צער בעלי חיים לעצור את המשלוחים האוויריים לישראל עד לסיום חקירת המקרה על ידי השירותים הווטרינריים ויחידת הפיצו"ח (הפיקוח על החי והצומח) במשרד החקלאות  ובמקביל, לחזור ולשנן את הנהלים ליבואנים.
במקביל, לאור החשיבות הרבה שהמשרד מייחס לצמצום הפגיעה ברווחתם של בעלי חיים,  פועל המשרד להגדלת היקפי היבוא של הבשר השחוט לישראל מה שבהכרח יוביל לצמצום המשלוחים של עגלים חיים. על כן, במהלך השנה האחרונה, הוגדלה כמות מכסות היבוא לבשר בקר שחוט הפטורות ממכס, העומדת כיום על כ-7,500 טונות. המכסה תורחב עוד במהלך השנים הקרובות. 
כמו כן, המשרד אישר כ-20 מפעלים נוספים במדינות יעד באירופה (בצרפת, ספרד, אירלנד ועוד) המורשים לייצא לישראל בשר מסוג זה. במקביל, פועל המשרד להארכת חיי המדף של הבשר המיובא מארצות דרום אמריקה. מהלכים אלו יובילו בהכרח להקטנת מספר העגלים החיים המובלים לישראל בהטסה או בהשטה. 
שר החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ אורי אריאל: "נושא צער בעלי חיים בנפשנו, נהלי משרד החקלאות הם מחמירים ואנשי המקצוע במשרד פועלים כל הזמן בכדי לשמור על רווחת בעלי החיים. במקביל, אני פועל להארכת חיי המדף של בשר מצונן המיובא מחו"ל, כך שנצמצם את הסבל המיותר של בעלי חיים ונדאג לצרכנים בכך שנביא יותר בשר איכותי לארץ, ובמחירים זולים יותר ".
ד"ר שלמה גראזי, רופא וטרינר ראשי במשרד החקלאות: "אנו רואים ביבוא בשר מצונן אלטרנטיבה שעשויה להוביל לצמצום המשלוחים של בעלי חיים, ועל כן פועלים לאפשר זאת מבלי לפגוע בבטיחות המזון לציבור. לצד זאת, המשרד יוסיף לפקח על תנאי היבוא של בעלי חיים וכל מקרה של חשד לגרימת  סבל מיותר ייחקר ויטופל בחומרה".

יום חמישי, 15 בדצמבר 2016

שפעת עופות התגלתה בלול בקיבוץ צרעה סמוך לבית שמש

​בעקבות תמותה חריגה של תרנגולי הודו בלול בקיבוץ צרעה, סמוך לבית שמש, נשלחו דגימות לבדיקה במעבדה של המכון הווטרינרי במשרד החקלאות. מהתוצאות שהתקבלו, עולה כי מדובר בשפעת עופות. במשרד החקלאות מדגישים כי ניתן להמשיך ולצרוך עופות וביצים. 
צוותי משרד החקלאות ופיתוח הכפר טיפלו על פי הנוהל בלולים שהתגלו בשבועיים האחרונים באזור קריית מלאכי.
במשרד מדגישים, ללא קשר לאמור לעיל, כי ככלל יש לקנות ביצים אך רק שהן ארוזות מכל צדיהן בקרטון או בניילון, ולצרוך אותן רק לאחר בישול כיאות.

יום שלישי, 13 בדצמבר 2016

לאור מזג האוויר החורפי ועל רקע עץ תמר אשר נפל על אי תנועה בדרך בן צבי שבתל אביב, בעקבות מזיק שתקף אותו, מתריע משרד החקלאות לקראת החורף מפני נפילת עצים

עץ תמר (דקל) נפל באמצע אי תנועה בדרך בן צבי שבתל אביב, בסמוך למחלף חולון, לפני מספר ימים. בנס לא היו נפגעים בנפש (מצ"ב תמונות). על רקע זה, ולאור הרוחות הערות הצפויות היום ומחר ולאורך חודשי החורף, חוזר ומתריע משרד החקלאות כי יש ערים בישראל שבכל דקה יכולים ליפול בהן עצים על עוברים ושבים. לדברי משרד החקלאות, הסיבה נעוצה בחיפושית אחת קטנה שאוכלת את העץ מבפנים, עד שהוא נרקב וקורס. לחיפושית קוראים חדקונית הדקל והיא תוקפת בעיקר עצי תמר, הנפוצים במיוחד ברחובות הערים השונות. 
החיפושית הנה מין פולש שהגיע לארץ מהמזרח הרחוק. המדובר בחיפושית חומה עם חדק מוארך ובולט באורך 3.5 ס"מ לערך, הנחשבת לאחד המזיקים הקשים של עצי הדקל. זחלי החיפושית (שלב ההתפתחות שבין ביצה לחיפושית בוגרת) גורמים לעץ נזק קשה וממיתים אותו, נזק שאף קשה לגלות ולהתמודד עמו בזמן, היות ושלבי הנגיעות הראשוניים של העץ לרוב אינם ניתנים לגילוי. נקבת החדקונית נוחתת על צמרת הדקל, מכרסמת את אחת מכפותיו ויורדת לקודקוד הצמיחה, שם תטיל כמה מאות ביצים, מהם יבקעו הזחלים אשר יכרסמו את ליבת העץ עד לכדי השמדה, ריקבון וקריסה בתוך 3 חודשים.
מקורה של החיפושית בדרום מזרח אסיה, משם התפשטה למרבית אזורי גידול דקל התמר ודקלי הנוי במדינות המזרח התיכון ואגן הים התיכון. התפשטות החדקונית מתרחשת על ידי כושר התעופה של החיפושית ואדם בשל העברת חומר צמחי נגוע (חוטרים ודקלי נוי). זחלי החדקונית מכרסמים בתוך הגזע ובכתר הדקל, וגורמים נזק קשה ביותר, עד כדי נפילת כותרות או עצים שלמים וחיסול מטעים, פארקים ושדרות נוי. החיפושית מזיקה כאמור בעיקר לדקל הקנרי, אך היא החלה להזיק גם לעצי דקל אחרים דוגמת דקל התמר ודקלי קוקוס ופוטנציאל הנזק שלה גדול. תחילת מסעה של החיפושית בארץ היה במטעי התמרים בבקעה לפני כעשור ובאזורים האורבניים משנת 2009 עת נצפתה בנהריה.
חדקונית הדקל וניזקה מדווחים מכל חלקי הארץ (למעט הערבה). היא מהווה פגע קשה וקטלני בעיקר לעצי התמר הקנרי והדבר מחייב טיפול מניעתי מיידי.

כיצד כל אחד מאתנו יכול לזהות עץ נגוע? עצי דקל נחשבים כעצים סימטריים מאוד. כותרת של עץ נגוע נטויה על צידה, ולמעשה נפגעת הסימטריות הייחודית של הדקל. סימן בולט הוא התייבשות כותרת העץ. עץ פגוע קשות או מת ייראה כסתור ולא מסורק, ענפיו שמוטים על הקרקע כמו מטרייה סגורה. בעץ שהחל להיפגע ייראו כפות דקל שמוטות, כרסום בבסיס הכפות, ולעיתים פקעות גולם בבסיס הכפות. 
איך מטפלים? ניתן להציל את העצים בטיפול נקודתי יעיל במסגרתו מרססים את קודקוד העץ בנקודת מוצאן של כפות התמרים. הרשויות המקומיות, במסגרת הטיפול בעצי העיר, אמונות גם על הטיפול המניעתי בחדקונית (בגינון הציבורי בלבד). 
שמעון ביטון, מנהל תחום הגנת הצומח בשה"מ (שירות ההדרכה והמקצוע) במשרד החקלאות: "יש סימנים מקדימים שהעץ נגוע ושהוא עומד ליפול, ורצוי שהציבור יכיר את הסימנים, כך שיוכל להתריע בפני הרשות המקומית שתטפל בעצים בטרם יקרה אסון. מדריכי משרד החקלאות מדריכים ומייעצים על אופן הטיפול בחדקונית הדקל בחקלאות למדבירים מוסמכים, ומלווים כל רשות מקומית שפונה לייעוץ בנושא".

 
חדקונית מגיחה מפקעת גולם, זחלי חדקונית צילום: שמעון ביטון

יום רביעי, 7 בדצמבר 2016

עדכון הטיפול בשפעת העופות 07.12.2016

ב- 4 משקים התגלו בלולים מחלת שפעת העופות. משרד החקלאות מטפל בלולים בהתאם לנוהל שפעת עופות המופעל במחלות מסוג זה. להערכת המומחים, מקורה של המחלה היא מלשלשת של ציפורים נודדות חולות לאור נדידת מיליוני ציפורים החולפות בסתיו מעל ארצנו, והעברתה בין הלולים הסמוכים אחד לשני.
המחלה התגלתה ביישובים עין צורים, רבדים, באר טוביה ושפיר. הנזק הכלכלי הינו כ- 10 מיליון ₪.
על מנת למנוע התפשטות המחלה העלולה לפגוע גם בחיי אדם מבוצע הסגר על מנת לבודד את הלולים ולמנוע הדבקה.  כמו כן אין מנוס מלבד המתת כל העופות בלולים הנגועים. הטיפול נעשה כך תוך שמירה על ההנחיה שיש לפעול לכך שצער בעלי החיים יהיה ברמה המינימלית, וזאת באמצעות קצף כפי שמקובל במדינות המערב.
בהזדמנות זו אנו שבים וממליצים לצרוך ביצים אך ורק מרשתות שיווק ומחנויות כשהן ארוזות בקרטון או בניילון מכל צד, ולאכול את הביצים ובשר עוף רק לאחר שבושלו היטב. ניתן  לצרוך ביצים ועופות כרגיל.
במשרד מציינים כי אין פגיעה באספקת העוף לחנויות, כיוון שהלולים הנגועים הינם כחלקיק האחוז מכלל אוכלוסיית העופות בישראל.

יום שלישי, 6 בדצמבר 2016

שרי חקלאות ובכירים מ- 10 מדינות באפריקה לראשונה בישראל

השר אורי אריאל: "מדובר באירוע בעל חשיבות רבה, הן ברמה החקלאית והן ברמה המדינית. רוב השרים מגיעים לישראל בפעם הראשונה, ועם חלק מהמדינות מהן הם מגיעים, ישראל מקיימת קשרי חוץ מעטים בלבד. שר החקלאות של גמביה מגיע לכאן למרות שאין לנו איתם יחסים דיפלומטיים, וזוהי עוד הוכחה לכך שהחקלאות הישראלית היא שם דבר בעולם כולו. יחסי החוץ שלנו עם אפריקה, ובמיוחד בתחום החקלאי, נמצאים בעלייה משמעותית. בחודשיים האחרונים ביקרו אצלי במשרד שני שרי חקלאות מאפריקה, וכעת נמצאים בישראל בכירים מ- 10 מדינות. אני צופה לנו מפגש מוצלח במהלכו ילמדו שרי החקלאות מאפריקה שיטות חקלאיות שונות שפותחו בישראל, ואני מקווה שהאירוע החשוב הזה יהיה אבן בדרך בכינון שיתופי פעולה נוספים עם המדינות הללו. אני רואה בהגעת השרים לישראל נקודת ציון משמעותית שתיטיב את יחסינו עם מדינות אפריקה"
 
הבוקר (6.12.16) מבקרת במשרד החקלאות משלחת של שרי חקלאות, בכירים ומומחים נוספים מ- 10 מדינות החברות ב"קהיליה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה", וכן בכירים בארגון הקהיליה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (ECOWASׂ) אשר הגיעו לראשונה לביקור בישראל בכדי להתרשם מהטכנולוגיות החקלאיות ומהזנים החדשים שפותחו על ידי שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) ומנהל המחקר (וולקני) שבמשרד החקלאות. השרים שהגיעו לבקר לראשונה בישראל, ייצגו את מדינות מערב אפריקה, ביניהן: סנגל, סיירה ליאון, טוגו, ליבריה וקייפ ורדה. וכן בכירים מממשלות: ניגריה, גינאה, חוף השנהב, בנין, ובורקינה פאסו. 
במשלחת יהיה גם מנכ"ל המשרד לאסטרטגיה ופיתוח של גינאה, מדינה מוסלמית שלאחרונה חידשה יחסיה עם ישראל לאחר נתק ארוך שנים מאז 1967. רובן של המדינות מוסלמיות, בסנגל וגינאה למעלה מ- 90% מהאוכלוסייה מוסלמית. בבורקינה פאסו ובסיירה ליאון המוסלמים מהווים רוב, כ- 60% מהאוכלוסייה.
 


יחד עם זאת, הקשר בין משרד החקלאות לבין מדינות אלו לא התחיל בחודשים האחרונים בלבד, אלא כבר לפני שנים רבות במסגרת פרויקטים מסייעים ייחודים שמפעילים אנשי משרד החקלאות, המתמחים בגידולים המתאימים לאקלים באפריקה ומכשירים את החקלאים האפריקאים. אחד מפרויקטי הדגל של ישראל עם סנגל הינו פרויקט "טיפה". סנגל שוכנת באזור הסאהל המועד לבצורות. בסנגל כ- 75% מכוח העבודה עוסק בחקלאות, מרביתה חקלאות בעל (לא מושקית). מחסור במים הוא אחד מהקשיים הגדולים עמם מתמודדת החקלאות בסנגל, לצד מגבלות קרקע. מטרת הפרויקט הינה להגדיל משמעותית את הכנסת החקלאים. המערכת שישראל הטמיעה בסנגל הינה מערכת השקיה בטפטוף, הכוללת מאגר מים, מערכת טפטפות ומשאבה, המאפשרת השקיה בלחץ נמוך. בעקבות הפרויקט 60 משפחות שילשו את יבוליהן תוך פחות משנתיים. במסגרת  פרויקט המשותף לישראל ולאיטליה אשר יסייע לכ- 7,000 חקלאים בשטח כולל של כ 4,000 דונם. ישראל אחראית על הקמתו ותפעולו של מרכז טכני וביצועי לקונספט ההשקיה בטפטוף בלחץ נמוך, לרבות הדרכה, מחקר ולוגיסטיקה של הפרויקט, המהווה מודל סיוע לחקלאי הקטן ולמגזר הפרטי.

 

בנוסף, אמש, אירח מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שלמה בן-אליהו, לקוקטייל קבלת פנים חגיגי משלחת של שרי חקלאות, בכירים ומומחים נוספים מ- 10 מדינות החברות ב"קהיליה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה", וכן בכירים בארגון הקהיליה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (ECOWASׂ).
מנכ"ל המשרד, שלמה בן-אליהו, הכתיר את המפגש כהישג חשוב והזדמנות מצוינת לפתיחת ערוצים לשיתופי פעולה עתידיים בתחום המדיני והכלכלי כאחד.
 
משמאל לימין: מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן-אליהו, ראש המשלחת למדינות ECOWAS, Ayassor Tchambakou, עוזרו של ראש המשלחת  Alain Sy Traore​​ (צילום:יוסי אלוני)

יום ראשון, 4 בדצמבר 2016

הממשלה אישרה (4.12.16) את מינויו של פרופ' אלי פיינרמן לראש מִנהל המחקר החקלאי (מכון וולקני) במשרד החקלאות

פרופ' אלי פיינרמן יחליף את קודמו בתפקיד, פרופ' יורם קפולניק, ויכהן במשך ארבע השנים, עם אפשרות הארכה של שנה נוספת, כחלק מקצובת כהונה על פי חוק לתפקידים בכירים בשירות המדינה.  
פרופ' פיינרמן, יליד 1946, תושב רחובות, אב לשלושה ילדים, פרופסור (אמריטוס) במחלקה לכלכלת סביבה וניהול, בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית. במהלך עבודתו באוניברסיטה הוא מילא שלל תפקידים, ביניהם: ראש המחלקה לכלכלה חקלאית ומנהל, ראש הקתדרה למלונאות ע"ש יקותיאל פדרמן, דיקן הפקולטה למדעי החקלאות המזון ואיכות הסביבה, ראש הרשות לקהילה ולנוער ויו"ר מרכז המעבדות למדעים ע"ש בלמונטה של האוניברסיטה העברית, חבר הוועד המנהל של האוניברסיטה העברית. פעילויותיו הציבוריות מחוץ לכותלי האוניברסיטה כללו, בין היתר: יו"ר "ועדת פיינרמן" לעניין מחירי המים לחקלאות במשרד ראש הממשלה (2003-2002); נציג ציבור במועצת רשות המים (2014-2007); חבר בוועדות שונות של המועצה להשכלה גבוהה הערכת תכניות לימודים חדשות באוניברסיטאות ומכללות, דיקן בית הספר לכלכלה ומנהל עסקים של המרכז האקדמאי רופין (2016-2015), ויעוץ כלכלי לחטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה של משרד החקלאות. 
פרופ' פיינרמן פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת מדעיים מובילים בכלכלה, כלכלה חקלאית וכלכלת משאבי טבע וסביבה ומספר פרקים בספרים והדריך עשרות תלמידים לתוארי מוסמך ודוקטור. ידוע כמרצה מעולה שזכה בין היתר לפרס מילקן היוקרתי על הצטיינות נמשכת בהוראה.
שר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל, הביע שביעות רצון רבה מהחלטת ועדת האיתור לבחירתו של פרופ' פיינרמן והחליט לאמצה. מלשכת השר נמסר: "פרופ' פיינרמן הוא הסופרטנקר שמנהל המחקר החקלאי צריך עכשיו, עד כה כיהן בשלל תפקידי ניהול בתחום, ובתוך כך גם כיו"ר ועדת המחקרים של המדען הראשי במשרד החקלאות. היכרותו ושליטתו בחומר, יאפשרו לו להוביל את היחידה להישגים מרשימים עבור מדינת ישראל ולמען תושביה".
נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם בן ששון, בירך על המינוי: "פרופ' פיינרמן מחשובי החוקרים של האוניברסיטה העברית בירושלים, אשר עשה חיל בכמה שליחויות ציבוריות, ובהן מעורבותו ברשויות המים, עמידתו בראש הרשות לקהילה ולנוער וכהונתו כדיקן הפקולטה לחקלאות ברחובות. מכון וולקני וגורמי המשק והחקלאות במדינה, זוכים בחוקר בעל מוניטין עולמיים, בעל ניסיון בניהול מערכות ובעל הבנה עמוקה בצורכי המשק והחברה. האוניברסיטה העברית והפקולטה לחקלאות שלה ימשיכו לעבוד עם הגורמים הממלכתיים העוסקים בחקלאות כדי להבטיח את מקומו המוביל של המחקר החקלאי המתקדם והמתוחכם בעולם".
פרופ' אלי פיינרמן: "מדינת ישראל היא בעלת מסורת ארוכה של מצוינות בתחום החקלאי. ההון האנושי הוא המשאב החשוב ביותר שלנו ובזכות חוקרים מהמעלה הראשונה במוסדות המחקר החקלאי, ובראשם מכון וולקני, אנחנו מתברכים במגזר חקלאי עתיר יכולות, פתיחות וחדשנות שזוכה להערכה חובקת עולם. נמשיך לשמור על מצוינות ומובילות אקדמית - מחקרית לטובת העצמת החקלאות בארץ ושמירה על יתרונותיה היחסים המוכחים ונפעל במקביל למינוף המו"פ החקלאי לתעשייה הגלובלית. לשם כך, נעשה מאמץ משמעותי לקידום פרויקטים של מחקר יישומי חדשני שיתפתח לידע עסקי ומסחרי מוטה יצוא שיביא להרחבת הפיתוח ולגיוס משאבים כספיים לוולקני מממשלות וגורמים בינלאומיים. נפעל גם להרחבת הרלוונטיות של הטכנולוגיות הישראליות להתמודדות עם אתגרים המאפיינים מדינות מתפתחות בעלות תשתית וידע מוגבלים. פעילות שכזו בשווקים הגלובליים תהווה מנוע צמיחה נוסף למשק הישראלי, ובנוסף לתרומתה הכלכלית היא תניב תרומה מדינית-תדמיתית חשובה ביותר".

שפעת עופות התגלתה עתה בקיבוץ עין צורים

בעקבות תמותה חריגה של תרנגולי הודו בארבעת הלולים שבקיבוץ עין צורים במהלך סוף השבוע, הבוקר, נשלחו העופות לבדיקה במעבדה של המכון הווטרינרי במשרד החקלאות. מהתוצאות שהתקבלו, עולה כי מדובר בשפעת עופות. מדובר ב- 4 לולים של תרנגולי הודו לפיטום שלא שווקו. על כן, במשרד החקלאות מדגישים כי ניתן להמשיך ולצרוך עופות וביצים, אולם יש להקפיד ולצרוך מוצרים אלו במקומות מסודרים ולאחר שבושלו כיאות.  
בהתאם לנוהל שפעת העולמי, המבוצע גם בישראל, העופות הנגועים יומתו ויוטמנו בכדי למנוע התפשטות המחלה. צוותי משרד החקלאות ופיתוח הכפר כבר נמצאים בשטח וביצעו הסגר לתנועת בעלי חיים במקום וכבר מחר בבוקר יחלו בהמתה. 
על פי המידע שמצוי בידי השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, כרגע קיימת שפעת עופות גם באירופה, במדינות: גרמניה, שוויץ, דנמרק, הונגריה ואוסטריה. ולא מן הנמנע שציפורים נודדות שעתה חולפות מעל ישראל מאירופה דרומה, הביאו את המחלה גם לישראל. על כן, במשרד החקלאות ממליצים להכניס את בעלי הכנף למבנים סגורים, בעיקר בתקופה זו, בכדי למנוע מגע בינם לבין הציפורים הנודדות. המשרד במקביל החל בתחקיר אפידמיולוגי על מנת להתחקות אחר מקור המחלה.

יום חמישי, 1 בדצמבר 2016

סכנת הצפות בשטחים חקלאיים בגליל המערבי ובאזור השרון

משרד החקלאות מתריע מפני סכנת הצפות בשטחים חקלאיים בגליל המערבי ובאזור השרון ביממה הקרובה עקב עוצמות הגשם הגבוהות אשר צפויות בזמן קצר. 
האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות יחד עם השירות ההידרולוגי שברשות המים פיתח כלי ייחודי אשר חוזה ומתריע בפני שיטפונות בנחלים והצפות. מומחי המשרד מפעילים את מודל החיזוי לפני ובעת סערות על מנת להתריע בפני ציבור החקלאים אודות הצפות חזויות בשטחים חקלאיים. הצפות כאלה עשויות לגרום לסחיפת קרקעות ולנזקים לחקלאות והתרעה מוקדמת יכולה למזערם.

משרד החקלאות פתח מכסות יבוא פטורות ממכס לקישואים ומלפפונים לאור עליית מחירם ומחסור בשוק

משרד החקלאות עוקב בשגרה אחר מחירי ירקות ופירות. בשבועות האחרונים המחיר הסיטוני של קישואים עלה ל- 7.8 ₪ לק"ג, עקב הקרה בלילות האחרונים, שפגעה בקישואים הגדלים בשטחים פתוחים. מההערכות שבוצעו במשרד עולה כי המחסור בקישואים ימשך לפחות גם בחודש הקרוב, לכן פתח המשרד מכסות יבוא פטורות ממכס לקישואים. הקישואים הראשונים צפויים להיכנס לישראל במהלך השבוע הבא.
על פי המעקב בחודש האחרון, המחיר הסיטוני של מלפפונים עלה בתוך שבוע מ- 4 ₪ לק"ג ל- 7.8 ₪ לק"ג. ככלל, בעונה זו מחיר המלפפונים גבוה מן הממוצע העונתי העומד על כ-5 שקלים לק"ג. השנה בשל הטמפרטורה הנמוכה בלילות, אשר מעכבת ומאטה את הבשלת המלפפון, נוצר מחסור במלפפון ומחירו עלה לכ- 7.8 ₪ לק"ג. לאור זאת, מאפשר משרד החקלאות יבוא פטור ממכס של מלפפונים מירדן ללא הגבלת כמות. מתחילת השבוע נכנסו מירדן כ- 1,000 טון מלפפונים, המהווים כמחצית מצריכת המלפפונים השבועית הממוצעת בישראל (2,300 טון צריכה שבועית).
מההערכות שבוצעו במשרד עולה כי המחסור ימשך  גם בשבועיים הבאים, ולכן פתח המשרד מכסות יבוא פטורות ממכס גם מטורקיה, בנוסף לירדן, ללא הגבלת כמות.
במשרד החקלאות מציינים כי מחירי המלפפונים לצרכן עלו בצורה מתונה בחלק מהחנויות וזאת עקב מבצעים נקודתיים שנובעים משיקולים מסחריים.
משרד החקלאות פועל להנגשת מידע בדבר מחירי התוצרת החקלאית לציבור. בשלב זה, קיים מידע ברמה הסיטונאית באמצעות אפליקציה, אותה ניתן להוריד דרך חנות האפליקציות תחת השם "פריסייל". מידע בנוגע למחיר התוצרת החקלאית ברמת הצרכן מתפרסם פעם בשבוע לגבי השבוע שחלף באתר המשרד


יום שלישי, 29 בנובמבר 2016

תוצאות הסקר השנתי לשנת 2015 לשימוש חורג בחומרי הדברה בפירות וירקות

משרד החקלאות ופיתוח הכפר מפרסם את תוצאות הסקר השנתי לשימוש חורג בחומרי הדברה בתוצרת צמחית טרייה, המבוצע מדי שנה על ידי המשרד, בפירות וירקות שנדגמים בשדה ובבתי האריזה. בשנת 2015 נבדקו 687 דוגמאות תוצרת טרייה של ירקות ופירות מכל האזורים והמגזרים בארץ, הכוללים 60 גידולים שונים. מחצית מהדגימות היו ירקות, וכללו פירות, הדרים ותבלינים, כפי שמפורט בתרשימים:
תוצאות סקר פירות וירקות.JPG 
ממצאי סקר 2015, עולה כי כ- 88% מהדגימות עמדו בתקן, ו- 44% מהן נמצאו ללא שאריות חומרי הדברה כלל (לשם ההשוואה, במהלך שנת 2014 נמצאו 85% דגימות העומדות בתקן). השיעורים בעלי חריגה גבוהה שהתגלו מעידים כי בשמיר, מלון, תפוח ואפרסק ישנן שאריות גבוהות מהמותר בחוק או שמדובר בשימוש בחומרים שאינם מורשים בשימוש עבור אותו הגידול. אולם, כאמור, רובן המוחלט של הבדיקות יצאו תקינות. מתוך ממצאי הדוח עולה כי באפרסמון, נקטרינה, מנגו, שזיף, גזר, כרוב, בצל יבש, תמר ובטטה לא נמצאו חריגות כלל (שיעור חריגה 0%). להלן טבלה עם שאריות בלתי תקינות:

​עם זאת, במשרד מדגישים כי ב- 2/3 מהחריגות (8% מתוך 12% חריגה) נמצאו כחריגות קלות ברמות נמוכות מאוד, ונבעו ככל הנראה מרחף של חומרי הדברה הנישאים באוויר משדות סמוכים, חומרי הדברה המוגדרים כמזהמים סביבתיים ורמות סף הרגישות של המכשור האנליטי הבודק היכול לזהות חריגות אפסיות. בשליש החריגות הנותר (4% מהתוצרת שנבדקה, 27 מקרים), נמצאו חריגות ברורות שגררו חקירה של מפקחי המשרד לנסיבות האירוע, שהובילו לקנסות מנהליים. יודגש, כי לא כל חריגה מסוכנת לבריאות, המשמעות של החריגות הינה שהשימוש בחומרי הדברה נעשה בניגוד להנחיות המשרד ל"חקלאות נאותה", והמשרד ימשיך וינטר את החקלאים הפועלים בניגוד להנחיותיו.

שיפור נוסף נרשם בשאריות חומרים כימיים במוצרים מן החי לשנת 2015

​תוצאות סקר 2015 מעודדות, ומציגות שיפור נוסף בממצאים. כך ניתן לראות על פי הנתונים כי חל שיפור בכמות החריגות שנמצאו בבשר עוף, הודו וצאן ובחלב צאן ובקר. בבשר בקר מקומי ומיובא ובדגים התוצאות היו זהות לתוצאות השנה הקודמת. בביצים נרשמו חריגות גדולות יותר לעומת אשתקד.
השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות מקיימים פיקוח שוטף על הימצאות שאריות כימיות במוצרים מן החי באמצעות סקר מדגמי ארצי המתקיים מדי שנה כל ימות השנה. סקר השאריות בודק הימצאות של שאריות תרופות וטרינריות, חומרי הדברה ומזהמים סביבתיים במוצרים מן החי (עופות, בקר, חזירים, חלב, ביצים, דבש ודגים).
מטרת הסקר הינה להבטיח שהמזון המשווק בישראל אינו מכיל חומרים אסורים, העשויים לפגוע בבריאות הציבור בטווח הארוך או הקצר, ואינו מכיל רמות חריגות של חומרים מותרים בשימוש. וכן לזהות מגמות של שימוש בלתי נכון או בלתי חוקי בתרופות או בחומרי הדברה, לאסוף נתונים לצורך ביצוע הערכת סיכונים ולהתריע על חריגות ברמות השאריות ולאפשר ביצוע פעולות מתקנות. הסקר מתקיים מאז שנת 1991, ונעשה בתיאום בין משרדי החקלאות והבריאות.
תוצאות סקר 2015 מעודדות, ומציגות שיפור מתמיד בממצאים. כך ניתן לראות על פי הנתונים כי חל שיפור בכמות החריגות שנמצאו בבשר עוף, הודו וצאן ובחלב מהצאן והבקר. כמו כן בבשר בקר מקומי ומיובא ובדגים התוצאות היו זהות לתוצאות השנה הקודמת. בביצים נרשמו חריגות גדולות יותר לעומת אשתקד.
תוצאות סקר.JPG 
המדגם בישראל לוקח בחשבון את היקף הייצור המקומי ואת שיעור הצריכה (הרגלי האכילה של הישראלים). דגימת המוצרים נעשית אצל החקלאים במשק, במכוני המיון, בבתי המטבחיים והמשחטות ובדיקתם נעשית במעבדות המשרד. בשנת 2015 בוצעו 24,207 בדיקות מעבדה במוצרים לעיל. על פי התקן האירופי ישראל הייתה צריכה לבצע כ- 3,000 בדיקות בשנה בלבד ביחס להיקף הגידול המקומי, אך המדינה בחרה להגדיל את המדגם על מנת להעלות את המובהקות הסטטיסטית של תוצאותיו, על פי השיטה המקובלת בארצות הברית ובמדינות מפותחות נוספות.
המושג "שאריות" (residues) מתאר הימצאות של תרופות וטרינריות, חומרי הדברה ומזהמים סביבתיים, או תוצרי הפירוק שלהם, שנותרו במוצרים שמקורם מן החי. מקורם של החומרים בנסיבות טבעיות או כתוצאה מפעילות חקלאית או תעשייתית. "הרמה המרבית המותרת" (MRL) נקבעת בהתאם לתקנים בינלאומיים, ונשענת על תקן מחמיר הקובע אילו חומרים מותרים בשימוש ובאיזו רמה. הרמות המרביות המותרות שנקבעו לוקחות בחשבון, בין היתר, את סל המזון שאותו צורך אדם ממוצע, וכוללת גם טווח ביטחון שבא לידי ביטוי בסיכון אפסי.
תכנית הסקר נקבעת ומפוקחת על ידי ועדת היגוי עליונה לשאריות במוצרים מן החי המשותפת למשרדי החקלאות והבריאות. במהלך השנים הונהגו שיטות סקר שונות בהתאם לנהוג במדינות מפותחות. בתחילה על פי הגישה האמריקאית אשר מבוססת על עיקרון של הערכת סיכונים ומובהקות סטטיסטית, כפי שנקבעה על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) וארגון האו"ם למזון וחקלאות (FAO) הגוף הבינלאומי לתקינה בנושא מזון, (ה- Codex alimentarius). על פי שיטה זו נבדק מספר גדול של דוגמאות למגוון מצומצם של חומרים. מאוחר יותר, על פי הגישה האירופאית שבה גודל המדגם מבוסס על היקף הייצור (מספר דוגמאות קטן ומגוון גדול של חומרים נבדקים). 
החל משנת 2012, לאחר בחינה מעמיקה של הנושא, הוחלט לשלב בין שתי הגישות. גודל המדגם החדש נקבע בהתאם לעקרונות סטטיסטיים מקובלים, אך מבלי לצמצם את מגוון החומרים הנבדקים. השיטה החדשה מגדילה את מספר הבדיקות באופן דרמטי  ומגדילה את המובהקות הסטטיסטית בזיהוי ממצאים חריגים. עקרונות הסקר והמדגם הסטטיסטי מבוססים על חשאיות ואקראיות הדגימה.
ד"ר סרחיו דולב, רופא וטרינר ראשי לפיקוח על מוצרים מן החי בשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות: "יישום תכשירים כימיים לשימוש וטרינרי בהתאם להתוויה, מתן תרופות וטרינריות בהתאם להתוויתן וממשק נאות מבטיחים חשיפה מינימאלית של הציבור לחומרים אלה דרך המזון. עבור חומרים אשר לא הותרו לשימוש, כל רמה של החומר או תוצרי הפירוק שלו שנמצאה במוצרים מן החי משמעותה ממצא חריג, שבאמצעות הטכנולוגיה הקיימת כיום, ניתן לזהותו, אפילו כאשר מדובר בכמויות מזעריות".

יום חמישי, 24 בנובמבר 2016

השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות מפרסמים הנחיות לטיפול בחיות המחמד בשעת שרפה

לנוכח גל השרפות בימים האחרונים, השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות מפרסמים הנחיות למיגון ולטיפול בחיות מחמד לתושבים הנמצאים במוקדי שרפות:
בשעת שרפה ובעת פינוי, יש לדאוג לפנות גם את בעלי החיים. בעלי הכלבים יקפידו לקחת עמם רצועת הולכה קצרה ואת החתול יישאו בכלוב נשיאה. את הכלוב יש לסמן באמצעות קרטון עטוף בניילון, המחובר לכלוב. על הקרטון יש לרשום פרטים מזהים רבים ככל האפשר (שם הבעלים, מספרי טלפון, מספר שבב וכדו').
בשעת הפינוי יש לפעול על פי הוראות מוקדי ההצלה והכוחות שבמקום. ניתן לפנות למוקד הרשותי, לווטרינר הרשותי או המטפל.
במקרה של אי מענה במוקד הרשות המקומית, מוקד יחידת הפיצו"ח במשרד החקלאות זמין בכל עת במספר הטלפון:
03-9559911 ויסייע ביצירת קשר עם המוקד במקום האירוע.

שר החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ אורי אריאל: ״השרפות מאיימות על כולנו, כולל בעלי החיים, ולכן מחובתנו לדאוג להם. חשוב להקפיד ולמלא את ההנחיות שהוציאו אנשי המקצוע בשירותים הווטרינריים. ובכל מקרה חירום אל תהססו לפנות למוקד יחידת הפיצו״ח במשרד החקלאות". 

יום שלישי, 22 בנובמבר 2016

משרד החקלאות פינה היום 12 סוסים וסייחים רזים במיוחד, שסבלו מהתעללות והזנחה סמוך לצפת



​הפינוי של הסוסים היה מורכב במיוחד, כיוון שהם שהו במרעה המשתרע על פני כ- 300 דונם. מפקחי המשרד החליטו לבנות מכלאה זמנית בתוך שטח המרעה ולרכז את הסוסים בתוכה. המכלאה הזמנית שימשה כ"מסדרון" להכנסת הסוסים למשאיות שפינו אותם למתקן המוגן לטיפול ושיקום

שר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל: "אחד מהתפקידים החשובים של משרד החקלאות בראשותי הוא שמירה על רווחת בעלי החיים ואנחנו מסורים לכך באופן מלא. מדובר במקרה חמור ועבודת הווטרינריים ושאר הצוות במשרד החקלאות הייתה מקצועית וראויה לציון"
בעקבות תלונה של הווטרינר הרשותי של מרום הגולן אודות אחזקה בתנאים קשים של עדר סוסים במרעה בסמוך לצפת במרום הגליל, קיימו השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ויחידת האכיפה והחקירות הראשית של המשרד (פיצו"ח) ביקורת במתחם. ממצאי הביקורת העלו 12 סוסים וסייחים במצב גופני ירוד של רזון קיצוני קשה ביותר. הסוסים היו  בשטח מרעה צחיח לחלוטין ללא כל מזון. לא זאת בלבד, בעל הסוסים לא דאג להם למי שתייה במתחם המרעה. לאור הממצאים בשטח, החליטו מפקחי המשרד לפנות לאלתר את הסוסים והסייחים מהמקום. הסוסים הועברו לטיפול ושיקום במתקן מוגן של משרד החקלאות, בסיומו יועברו למגדלים מאמצים.

פינוי סוסים וסייחים בצפת.jpg 
פינוי סוסים וסייחים בצפת, צילום: בית החולים הווטרינרי
הסוסים במקום היו מלאים בקרציות, ואחד הסייחים נדבק בטפיל דם שמועבר באמצעות הקרציות. הסייח התמוטט במרעה, ופונה במצב קשה לבית החולים הווטרינרי בבית דגן, שם קיבל מספר מנות דם וטיפול רפואי צמוד. בסוף יועבר גם הוא לאימוץ. 
הפינוי של הסוסים היה מורכב במיוחד, כיוון שהם שהו במרעה המשתרע על פני כ- 300 דונם. מפקחי המשרד החליטו לבנות מכלאה זמנית בתוך שטח המרעה ולרכז את הסוסים בתוכה. המכלאה הזמנית שימשה כ"מסדרון" להכנסת הסוסים למשאיות שפינו אותם למתקן המוגן לטיפול ושיקום.
 
סוסים רזים וחולים בחווה בצפת, צילום: צביה מילדנברג

ד"ר צביה מילדנברג, רופאת הסוסים בשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות: "הסוסים במתחם היו במצב קשה מאוד וממש בסכנת חיים בשל תנאי האחזקה, חוסר טיפול רפואי וחוסר במזון ומי שתייה. עתה לקראת החורף, התכסו הסוסים בפרוות חורף בשל הקור ששורר באזור זה, לכן הפרווה הפלומתית עשויה לטשטש את המצב הגופני של הסוסים. בעין מקצועית ניתן לראות כי המצב קשה במיוחד, שגם דרך המעטה הפרוותי, הסוסים רזים מאוד". 
 
 הסוסים מפונים מהחווה בצפת, צילום: צביה מילדנברג
 

יום שני, 14 בנובמבר 2016

צוותי משרד החקלאות ופיתוח הכפר פועלים מאתמול בשטח הלול בקיבוץ חפציבה בעמק יזרעאל למיגור מחלת השפעת שהתגלתה במקום אתמול

צוותי משרד החקלאות ופיתוח הכפר פועלים מאתמול בשטח הלול בקיבוץ חפציבה בעמק יזרעאל למיגור מחלת השפעת שהתגלתה במקום אתמול. בהתאם לנוהל שפעת העולמי, המבוצע גם בישראל, העופות הנגועים יומתו ויוטמנו. מפקחי המשרד ממשיכים בניטור אקטיבי  בכל האזור.
תוצאות בידוד הנגיף במעבדת המכון הווטרינרי מעלות כי מדובר באותו תת-זן של שפעת עופות שהתגלה עתה גם במספר מדינות באירופה, אשר מעולם לא אותר לפני כן בישראל. דבר המחזק את הסברה כי ציפורים נודדות שעתה חולפות מעל ישראל מאירופה דרומה, הביאו את המחלה גם לישראל. המשרד ממשיך בתחקיר אפידמיולוגי.
משרד החקלאות קורא למגדלי ציפורי נוי ועופות חצר וכן לולי חופש, להחזיק את העופות בתוך מבנים, ולמנוע שוטטותם בשטח פתוח בכדי להקטין את סכנת ההידבקות מעופות בר.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר ממשיך בניטור שוטף של כלל משקי העופות בישראל. במקביל, מדריך ומנחה משרד החקלאות את כלל משקי העופות בארץ באופן פרטני לטובת העלאת הבטיחות הביולוגית, ומבקש לעדכן על כל תמותה חריגה בלול.
 

יום ראשון, 13 בנובמבר 2016

שפעת עופות התגלתה היום בקיבוץ חפציבה בעמק יזרעאל

צוותי משרד החקלאות ופיתוח הכפר כבר נמצאים בשטח ופועלים לטיפול במחלה
במשרד החקלאות מדגישים כי ניתן להמשיך ולצרוך עופות וביצים, מאחר שאין מדובר בלול של ביצי מאכל או עופות למאכל, המיועדים לשיווק. ככלל במשרד מדגישים כי יש לצרוך ביצים ועופות שנקנו במקומות מסודרים ובושלו כיאות
בעקבות תמותת עופות שהחלה אתמול (שבת) בלול עופות בקיבוץ חפציבה בעמק יזרעאל, נשלחו העופות לבדיקה במעבדות המכון הווטרינרי במשרד החקלאות. תמותת עופות נבדקת באופן שגרתי, בכדי לאתר את המחלה קרוב ככל הניתן להתפרצותה. תוצאות המעבדה התקבלו עתה, ומהן עולה כי מדובר בשפעת עופות.
מדובר בלול עופות לרבייה (משק גידול עופות לרבייה, לא ביצי מאכל ולא עופות למאכל). במשרד החקלאות מדגישים כי ניתן להמשיך ולצרוך עופות וביצים, מאחר שאין מדובר בלול של ביצי מאכל או עופות למאכל, המיועדים לשיווק. ככלל במשרד מדגישים כי יש לצרוך ביצים ועופות שנקנו במקומות מסודרים ובושלו כיאות. 
בהתאם לנוהל שפעת העולמי, המבוצע גם בישראל, העופות הנגועים יומתו ויוטמנו בכדי למנוע התפשטות המחלה. צוותי משרד החקלאות ופיתוח הכפר כבר נמצאים בשטח וביצעו הסגר לתנועת בעלי חיים במקום.
על פי המידע שמצוי בידי השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, כרגע קיימת שפעת עופות גם באירופה, במדינות: גרמניה, שוויץ, דנמרק, הונגריה ואוסטריה. ולא מן הנמנע שציפורים נודדות שעתה חולפות מעל ישראל מאירופה דרומה, הביאו את המחלה גם לישראל. המשרד במקביל החל בתחקיר אפידמיולוגי על מנת להתחקות אחר מקור המחלה.
המחלה התגלתה בפעם האחרונה בישראל בתחילת ובאמצע שנת 2015.דדכוני

יום חמישי, 10 בנובמבר 2016

רובוט ריסוס, רחפן לצילום תרמי, פרה עם חיישנים - כל אלו הם חלק קטן ממה שהוצג לראש ממשלת רוסיה, דימטרי מדבדב במהלך ביקורו במשרד החקלאות - מכון וולקני

ביקור ראש ממשלת רוסיה, דמיטרי מדבדב במשרד החקלאות- מכון וולקני.
אנשי מכון וולקני הציגו בפני  ראש ממשלת רוסיה טכנולוגיות שונות בתחום רובוטיקה ברפת ובטכנולוגיות המיועדות להגברת תפוקת החלב תוך שמירה על רווחת הפרה. הביקור התקיים לאחר חתימת הסכם בין שתי המדינות
ביקור ראש ממשלת רוסיה.jpg 
אחרי חודשים רבים של פגישות ומגעים חתמו היום שר החקלאות אורי אריאל ומקבילו הרוסי סרגיי לוין, על הסכם ארוך טווח (מפת דרכים) בתחום החקלאות. ההסכם נפרש לאורך השנים 2016-2017 ומתמקד בתחומי משק החלב ובדגש על הקמת רפתות ברוסיה על בסיס ידע וטכנולוגיה ישראלים. התכנון הוא של פיתוח משק החלב הרוסי, לרבות יישום פרויקט פיילוט שיתופי באמצעות טכנולוגיות ישראליות שהן מהמתקדמות בעולם.

שר החקלאות אורי אריאל: ״ישנה התקדמות משמעותית בשיתוף הפעולה בין רוסיה לישראל בכלל ובתחום החקלאות בפרט וביקור ראש הממשלה מדבדב במשרד החקלאות ובמכון וולקני רק מדגיש זאת. המצוינות והחדשנות הישראלית קנו להם שם של כבוד במדינות העולם ואנחנו פועלים למנף זאת לטובת  החקלאות והחקלאים בישראל."
ראש ממשלת רוסיה בביקור במשרד החקלאות 

יום שלישי, 1 בנובמבר 2016

ניסיון הברחה בנתב"ג: נוסע הביא עמו 6 יונים נדירות בשווי 600 יורו שהוחבאו בתוך קופסאות נעליים, אשר נארזו ב"תיק נכה"

​נוסע ישראלי בשנות ה-50 לחייו, שהגיע אמש בטיסה מגרמניה נתפס על ידימפקחי משרד החקלאות ופיתוח הכפר בנתב"ג בשיתוף מפקחי רשות המסים בנמל, כאשר באחד מתיקיו נמצאו קופסאות נעליים ובהן 6 יונים מזן אוזבקי נדיר, חלקן ללא טבעת. שוויה של כל יונה נאמד ב- 100 יורו! על התיק בו הוחבאו קופסאות הנעליים הודבקה מדבקה נכה, במטרה שלא לעורר את חשד המפקחים.
מבדיקת המפקחים עלה כי היונים הגיעו ללא תעודת בריאות וטרינרית ולא עברו את הבדיקות הנדרשות לייבוא בעלי כנף לישראל, דבר המהווה סכנה לבריאות הציבור ובעלי החיים בישראל. כמו כן, הגיעו לארץ ללא רישיון יבוא ממנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, וללא היתר ייבוא מרשות הטבע והגנים, כמתחייב בחוק.
זאת ועוד, ומעבר לסכנה הטמונה בהפצת מחלות שונות, על ידי הבאת יונים אלו, או כל בעל חיים אחר, ללא האישורים הרלוונטיים. המפקחים אף הדגישו את צער בעלי החיים שחוו היונים בהבאתן ארצה. היונים הובאו בתוך קופסאות נעלים צרות, כפותות ברשת מגולגלת, בתוך תיק, ללא אוורור וללא מים ומזון.
מפקחי יחידת האכיפה והחקירות (פיצו"ח) של משרד החקלאות עיכבו את הנוסע לחקירה. מתשאול ראשוני שלו עלה כי לטענת הנוסע הניירת אבדה לו בדרך, אולם מבדיקה במערכת לא נמצא כל רישיון יבוא ולא כל צילום. נגד החשוד נפתח תיק משפטי.
היונים הועברו באופן מידי לטיפול במתקן של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, קיבלו שתייה ומזון, וככל הנראה לאחר התאוששותם, בעוד מספר ימים יוחזרו לארץ מוצאן. זאת לאחר שווידאו עם הנוסע כי יש מי שיקבלן חזרה בגרמניה.
ד"ר צביקה אבני, רופא וטרינר אחראי של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות בנתב"ג: "בעלי חיים המגיעים מחו"ל ללא תעודות בריאות ורישיונות כנדרש עלולים להביא עימם מחלות המסכנות את בריאות הציבור ובעלי החיים ועשויות אף לגרום למוות. ייבוא יונים ללא תעודות בריאות כנדרש מהווה סכנה לבריאות הציבור בהפצת מחלת שפעת העופות וסלמונלה, כמו גם פגיעה ממשית בבריאות בעלי החיים בארץ בהפצת מחלת העופות ניוקאסל".