יום רביעי, 29 בנובמבר 2017

מפקחי משרד החקלאות פינו 9 סוסים רזים במיוחד, שסבלו מהתעללות והזנחה במושב שפר

הסוסים סבלו מחוסר תזונה ופציעות, פונו על פי צו בית משפט לשיקום במתקן מוגן של המשרד
בעקבות תלונה שהתקבלה ממספר מטיילים אודות אחזקה בתנאים קשים של עדר סוסים במרעה בסמוך לנחל שפר במושב שפר שבצפון, ביצעו מפקחי השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ויחידת האכיפה והחקירות הראשית של המשרד (פיצו"ח) ביקורת במקום. ממצאי הביקורת העלו 12 סוסים וסייח אחד במצב גופני ירוד של רזון קיצוני קשה ביותר. הסוסים היו בשטח מרעה צחיח לחלוטין ללא כל מזון. לא זו בלבד, בעל הסוסים לא דאג לטפל בפציעות הקשות של הסוסים, שהיוו סכנה לחיי הסוסים. 


לאור הממצאים בשטח, החליטו מפקחי המשרד לפנות לאלתר את הסוסים והסייח מהמקום. בזמן הפינוי נתגלה למפקחים כי במהלך הלילה מתו 4 מתוך 13 הסוסים במקום, כתוצאה מתנאי ההחזקה שלהם. ה- 9 שנותרו בחיים הועברו לטיפול ושיקום במתקן מוגן של משרד החקלאות, בסיומו יועברו למגדלים מאמצים. 


קרדיט צילום: משרד החקלאות

ד"ר צביה מילדנברג, רופאת הסוסים בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות: "משרד החקלאות רואה חשיבות רבה בכל הקשור לשמירה על רווחת בעלי החיים. המקרה בו נתקלנו הינו קיצוני. הסוסים, הסייחים שנמצאו על ידי המפקחים היו במצב קשה וחלקם אף לא שרדו את הלילה בין הביקורת לפינוי".

השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר קוראים לציבור הרחב להמשיך ולדווח על מקרי חשד להתעללות בבעלי חיים, לטלפון מס': 03-9559911.

משרד החקלאות מודיע על הפסקת המבצע למזעור מחלת הברוצלוזיס בנגב בטרם עת

​​הרקע להחלטה הוא חוסר הסכמת ועד העובדים להעסקת רופאים וטרינריים חיצוניים לטיפול במחלה
משרד החקלאות הודיע למשרדי הבריאות והאוצר כי הוא נאלץ להפסיק את המבצע למזעור מחלת  הברוצולוזיס בנגב בטרם עת. הרקע להחלטה הוא חוסר הסכמות בין הנהלת המשרד לוועד העובדים להעסקת רופאים וטרינריים חיצוניים לטיפול במחלה.

ברוצלוזיס היא מחלה הנגרמת מחיידק הברוצלה ומועברת מבעלי חיים לבני אדם באמצעות מגע עם בעל חיים נגוע או עקב צריכה של מוצרי חלב לא מפוסטרים. המחלה פוגעת בעיקר בצאן בגמלים ובבקר. בבני אדם קרויה המחלה "קדחת מלטה", ותסמיניה יכולים להיראות כמו שפעת קלה, אך עלולה גם להתבטא בתחלואה קשה, כדוגמת: פגיעות במערכות גוף שונות, לעקרות בקרב גברים, להפלות בקרב נשים, לנכות, ובמקרים נדירים אף למוות.  

בבעלי חיים, חיידק הברוצלה גורם להפלות בקרב כבשים ועזים הרות ולפגיעה בפוריות בקרב הזכרים. יש להדגיש כי צאן הנגוע במחלה, אינו מראה סימנים קליניים ולכאורה נראה בריא. המחלה בצאן אינה ניתנת לטיפול לאחר ההדבקה, ומניעתה מתאפשרת רק על ידי חיסון הנקבות בגיל צעיר ולפני ההידבקות. בשנת 2016 חלו 452 בני אדם במחלת הברוצלוזיס, ובשנת 2017 חלו עד לחודש נובמבר 308 בני אדם. 

כדי למזער התפרצויות של המחלה בבני אדם ובצאן, יזמו משרד החקלאות ומשרד האוצר לפני כשנתיים מבצע למזעור היקפי המחלה, מתוך הבנה כי טיפול שוטף ושגרתי אינו יכול לסייע להתמודדות עם התפרצותה. לטובת העניין, תקצב משרד אוצר את המשרד ב- 50 מיליון ₪  ששימשו למבצע ממוקד בנגב.

כיוון שכוח האדם של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות לא יכול לספק את צרכי המבצע, שכר המשרד במיקור חוץ שירותי רופאים וטרינרים, עובדי מעבדה ועוד. ועד עובדי השירותים הווטרינריים נלחם לכל אורך הדרך בהעסקת מיקור החוץ לטובת המבצע, והנושא אף הגיע לבית הדין לעבודה. לפני כשנה, חייב בית הדין לעבודה את הצדדים להגיע להסכמות בטרם תחודש ההתקשרות עם קבלן מיקור החוץ. לאור סירובו של הוועד להעסיק עובדים במיקור חוץ לטובת המשימה המיוחדת, נאלץ המשרד לסיים את ההתקשרות להעסקת עובדי מיקור החוץ למבצע הברוצלוזיס, דבר שהביא לסיום המבצע בטרם עת. 

ד"ר שלמה גראזי, מנהל השירותים הווטרינריים (בפועל) במשרד החקלאות: "לאור חוסר ההסכמות בין הוועד להנהלת המשרד, אני נאלץ בלב כבד להפסיק את מבצע מזעור מחלת הברוצלוזיס. משרד החקלאות יחזור למתכונת הפעילות הרגילה בנושא, שכוללת שירותי חיסון עדרי צאן ובקר. כולי תקווה שימצא הפתרון לחזור ולהפעיל את המבצע החשוב הזה, בכדי לשמור על בריאות הציבור ובעלי החיים מפני המחלה". 

יום שני, 27 בנובמבר 2017

משרד החקלאות הורה על סגירת משחטת עופות בלוד

השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות הורו על סגירת משחטת עופות "עוף והודו ברקת" בלוד. ההחלטה על הסגירה התקבלה לאור ליקויים שנמצאו במקום, וכן לאור איומים, תקיפות מילוליות ואף איומים בתקיפה פיזית כלפי מפקחי המפעל, שאמונים על פיקוח עמידתו של המפעל בהוראות השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות בשטח.
בשבוע שעבר, עובדי המשחטה תקפו מילולית את המפקחים במהלך עבודת הפיקוח, על רקע הנחיית עבודה שנתן המפקח במקום לאחד העובדים. התקיפה כמעט הידרדרה לאלימות פיזית כלפי המפקחים. במקביל, מחוץ למשחטה, התפרעו עובדי משחטה נוספים. לאור האלימות במקום, נמנע מהמפקחים לבצע את עבודתם.

בעקבות התקרית האלימה, זומנו מנהלי המשחטה לשימוע בשירותים הווטרינרים במשרד, בסיומו הוחלט על סגירת המשחטה לאלתר לתקופה הקרובה. המשחטה תאושר לחזור לפעול רק לאחר הבטחת שלומם הפיזי של המפקחים בעת ביצוע ביקורת. בנוסף, המשרד דורש כי מלבד תיקון הליקויים התברואתיים במקום, המשחטה תגדיל את כמות השומרים במקום ותפסיק את ההתקשרות עם חברת הקבלן שאיימה על המפקחים. 

יצוין כי, המשחטה זומנה פעמיים בעבר לשימוע במשרד בעקבות בעיות תחזוקה וניקיון, ולאחרונה, מציינים במשרד כי היה שיפור במשחטה וטיפול בליקויים שהתגלו. 
בישראל פועלות 34 משחטות, המשחטה בלוד מהווה כ- 2.5% מהשוק (היקף פעילות של כ- 20,000 עופות ביום). 

ד"ר סרחיו דולב, רופא וטרינר אחראי על פיקוח מוצרים מן החי, בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות: "לא נסבול אלימות כלפי מפקחי המשרד שבאים לבצע ביקורת במשחטות לטובת שמירה על בריאות הציבור. המשחטה תוכל לחזור ולפעול רק לאחר שנשתכנע כי המפקחים יוכלו לבצע ביקורת במקום ללא מורא, ולאחר שנשתכנע כי המקום עומד בכל דרישות המשרד לייצור מזון". 

יום ראשון, 26 בנובמבר 2017

לנוכח מקרי הכלבת: משרד החקלאות יוצא בשורה של צעדים להגנה על בני האדם ובעלי החיים ולהפחתת מספר המקרים

​בתקופה האחרונה אנו עדים לעלייה במספר אירועי מחלת הכלבת בקרב בעלי החיים, בעיקר באזור העמקים. בעקבות זאת, משרד החקלאות החליט לתגבר את פעולותיו כנגד המחלה. במסגרת זו, המשרד והמועצה האזורית גלבוע יחסנו את חתולי הרחוב והבית באזור הגלבוע, יזרעאל, עמק המעיינות ויקנעם. בנוסף, באזור הגלבוע יסמנו החתולים אף באמצעות שבבים אלקטרוניים. גם הכלבים יקבלו חיסון נוסף, מעבר לחיסון שניתן עד כה (חיסון דחף) שנועד להעלות את יעילות החיסון, משרד החקלאות יממן את החיסונים, והם יינתנו ללא תוספת עלות. הרשויות ימשיכו לתת הדרכה והסברה להתגוננות מפני הידבקות במחלה ובעיקר הימנעות ממגע עם בעלי חיים משוטטים, חיסון כלבים וחיות משק.

יתרה מכך, משרד החקלאות בשיתוף עם הרופאים הווטרינריים של הרשויות המקומיות יקיים "מבצע חיסון" ממוקד עבור כלבי בית באזור הגלבוע מטרת המבצע היא לעלות את שיעור הכלבים המחוסנים ביישובים באזור, ולנקוט בפעילות יזומה לחיסון, רישום וסימון. החיסונים הללו, ימנעו הידבקויות נוספות של כלבים. 

בנוסף, החליט המשרד לתגבר את החיסונים לחיות הבר למניעת המחלה. בתוך כך, המשרד, בשיתוף רשות הטבע והגנים יפזרו את הפיתיונות בצפיפות גדולה יותר באזור ההתפרצות. זאת בנוסף לפעילות שנעשית בכל שנה בשיתוף רשות הטבע והגנים למניעת התפשטותה של המחלה. אשר במסגרתה, מבצעים המשרדים פיזור שנתי של חיסון אוראלי (המפוזר מן 
האוויר) הנקרא פיתיון, המכיל תרכיב חיסון ומיועד לחיות הבר, כגון: תנים ושועלים.

מדינת ישראל מוקפת במדינות, אשר בהן המחלה אינה זוכה לטיפול ומניעה מצד השלטונות, וזאת הן במסגרת חיות הבית והן במסגרת חיות הבר. מקור התפרצות המחלה נובע מחדירות מאסיביות ומתמידות של נגיף הכלבת, על ידי חיות בר ובעיקר תנים מעבר לגבול הירדני. המחלה נתגלתה בבעלי חיים שנכנסו לשטח מדינת ישראל באזורי הגבול, וכן בכלבים הנמצאים בשטח ישראל ואינם מחוסנים כנדרש בחוק. מחלת הכלבת חשוכת מרפא. במקרה של חשש להדבקה ניתנת לבני-אדם סדרה של זריקות חיסון, המגינות מפני המשך התפתחותה של המחלה.

השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות משקיעים בשנים האחרונות משאבים כספיים ניכרים (כ- 6 מיליון שקל בשנה) לפעולות למניעת התפשטותה, בהן חובת חיסון שנתי נגד כלבת לכל כלב מגיל 3 חודשים, איסוף כלבים משוטטים ופיזור שנתי של חיסון אוראלי של פיתיון המכיל תרכיב חיסון ומיועד לתנים ושועלים. בשנים האחרונות מאמצים אלו הניבו תוצאות משביעות רצון.

כיצד נוכל לסייע לצמצום התפשטות מחלת הכלבת בחיות הבר? 

  • ב​​​עת  שאתם מטיילים ביערות ארצנו, חשוב לאסוף את המזון ולזרוק שיירי מזון לפחים בלבד, כדי למנוע זמינותם לחיות בר. 
  • ​אין לגשת לבעל חיים בטבע. אם חיית בר ידידותית ולא מפחדת יש להתרחק ממנה.
  • אין לאמץ בע​​​ל-חיים משוטט.
  • אין לאסוף ​​חיות בר ואין להכניסן הביתה או לקרבן למקום ישוב.
  • חשוב ל​​​פ​נות פגרי בעלי חיים למקומות ייעודיים ומסודרים.
  • יש להקפיד לסגור ​​פחי הזבל במרחב הציבורי או בחצר פתוחה, המהווים מוקד למשיכת בעלי חיים נגועים.

מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות (בפועל), ד"ר שלמה גראזי: "השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות קוראים לציבור הרחב לא לאסוף כלבים או חתולים שאינם מוכרים להם מהרחוב, ולדווח לרשות המקומית על כלבים וחתולים משוטטים. בעלי הכלבים נדרשים להקפיד לחסנם נגד כלבת מדי שנה (על פי חוק) ולהקפיד לטייל עימם עם רצועה. בנוסף, אנו ממליצים גם לחסן ולסמן חתולים. שחרור כלבים או חתולים באופן חופשי, עלול להביאם במגע עם בעלי חיים אחרים החולים בכלבת, ובכך להכניס את המחלה הביתה, באמצעות הכלב או החתול הביתי ולסכן את בני המשפחה". 

יום שלישי, 21 בנובמבר 2017

בעקבות פרויקט התנשמות שפותח על ידי משרד החקלאות: נרשמה ירידה של 60% בשימוש בחומרי הדברה בשטחים פתוחים

​​משרד החקלאות ופיתוח הכפר פועל רבות לקידום השימוש בהדברה ביולוגית והדברה משולבת ולאור זאת, רואים מדי שנה ירידה בכמות החריגות של שאריות חומרי הדברה בתוצרת חקלאית. לפני כעשור, יצא המשרד בשיתוף עם החברה להגנת הטבע בפרויקט ייחודי לשימוש בתנשמות ובבזים ככוח החלוץ להדברה ביולוגית בישראל, שמחליפים חומרי הדברה כימיים במלחמה במזיקים. כיום, כעשר שנים לאחר תחילת הפרויקט, נתוני משרד החקלאות מצביעים על ירידה משמעותית של עד 60% בשימוש בחומרי הדברה בשטחים פתוחים בזכות הפרויקט.

בשנים האחרונות, הפרויקט, שהתגלה כהצלחה רבה, כבר התרחב לכל אזור צפון הארץ, המרכז והנגב הצפוני והמערבי, כך שרוב משקי גידולי השדה בארץ, שותפים לפרויקט. במשרד החקלאות עוקבים בשנים האחרונות אחר מגמת השימוש בחומר ההדברה היחיד המותר לשימוש כנגד מכרסמים בשטחים פתוחים, ב"רוש-80", לצד התרחבות פרויקט התנשמות. על פי הממצאים, נמצא כי כמויות הריסוס בחומר הכימי צנחו בטווח של 30% עד 60% בהתאם לאזור בארץ, לעומת השימוש בו ערב התחלת הפרויקט. 

פרויקט התנשמות הלאומי החל בתור פיילוט קטן בעמק החולה  ובקיבוץ שדה-אליהו בעמק בית שאן. כיום, במסגרת הפרויקט מוצבות אלפי תיבות קינון לתנשמות ובזים בשדות חקלאיים בכל רחבי הארץ, ואלו מגיעים וניזונים ממזיקי החקלאות- נברנים ומכרסמים אחרים אשר נחשבים לאויבים גדולים של שדות ומטעים ועלולים לגרום נזקים קשים, ביבולי גידולי השדה ובעיכוב התפתחות ועד לתמותת עצים במטעים. בזכות התנשמות והבזים מצטמצמים נזקי החקלאות, מצטמצם השימוש בחומרי הדברה והציפורים זוכות במקום קינון. מחקרים מלמדים כי זוג תנשמות צד בשנה כ- 2,000 נברנים ומכרסמים שונים.

אוכלוסיית התנשמות בישראל כיום נחשבת לצפופה ביותר בעולם ונמצאת במגמת עלייה. במסגרת הפרויקט, מוצבות כיום כ- 4,000 תיבות קינון לתנשמות מהבר, כך שאכלוס של תיבות הקינון הוא לפי היצע המזון (מכרסמים) וכמות התנשמות הקיימות באזור. מכיוון שהיצע המזון וכמות התנשמות הוא משתנה דינאמי, במבט ארצי אחוזי התפוסה נעים בין 25% ל- 60%. 

ד"ר יואב מוטרו, האחראי על הפרויקט במשרד החקלאות: "בנוסף ליתרונותיו הסביבתיים, כיום, בזכות הצלחת הפרויקט, ישראל נחשבת למובילה עולמית בתחום.  כתוצאה מכך, מדובר בפרויקט שהביא לכר פורה עבור שיתופי פעולה בין לאומיים, בין היתר בירדן, הרשות הפלסטינית, קפריסין, שוויץ, ספרד, איטליה ועוד".

יום ראשון, 19 בנובמבר 2017

משרד החקלאות תומך בהקמת גינות קהילתיות

החקלאות היישובית (ביישובים עירוניים וכפריים) והגינון הקהילתי הם מתכונת השואפת לשוב ולשלב בין אוכלוסייה שאינה עוסקת בחקלאות ועבודה חקלאית. עיקרה בעיבוד של חלקות קרקע קטנות יחסית בשולי היישובים ובתוכם לטובת התושבים, שיעסקו בשעות הפנאי בעבודות חקלאיות. בגינות מגדלים בדרך כלל צמחי נוי, ירקות, פירות וצמחי תבלין, והן מהוות כלי לשינוי חברתי, עידוד כלכלה אלטרנטיבית ושמירה על שטחים ירוקים בתוך העיר.
משרד החקלאות יוצא בפרויקט חדש, בו יקבלו תמיכה 37 רשויות נבחרות לטובת הקמת אתרי חקלאות יישובית (מרביתן גינות קהילתיות) באזוריהן. 8 מיליון השקלים שיעמדו לרשות פרויקט זה, ישמשו עבור הקמת האתרים/גינות, וכן לטובת הכשרת עובדים לטיפול בגינות, לפיקוח והכוונה מקצועית של המומחים בתחום בארבע השנים הקרובות. יתרה מכך, בחודשים הקרובים יוזמנו נציגי הרשויות הזוכות למפגש הכוונה, כמו גם למפגשי הכשרה, ואף יוקם מערך פיקוח והכוונה במשרד שיבחן את ביצוע המיזם ויערך מחקר מלווה שיבחן את תועלות המיזם. ככל שהמיזם יתגלה כהצלחה, ישקול המשרד להרחיבו.
בבחירת הרשויות המתוקצבות משרד החקלאות שם בראש סדרי העדיפויות את הרשויות אשר מגלות מחויבות לנושא החקלאות היישובית ויש להן ניסיון בכך. בנוסף, המשרד רואה פוטנציאל בפרויקט זה עבור רשויות המדורגות במדד חברתי-כלכלי נמוך או רשויות המתכננות להקים את האתרים בשכונות בעלות מדד חברתי-כלכלי נמוך, ובכך יסייעו בפיתוח האזורים הללו.
פרויקט הגינות הקהילתיות החל לפני כ- 20 שנים בירושלים, ובשנים שלאחר מכן הוקמו גינות כאלה בכל רחבי הארץ (מדן ועד אילת) ביניהם ניתן למנות  גם את באר שבע, תל אביב, חיפה, בת ים, גדרה, עכו, אילת, ערד, לוד וראשון לציון. הגינות הקהילתיות משתרעות בממוצע על שטח שבין 200 מ"ר ל- 2 דונם, ופועלים בהן בין 50 ל- 100 איש. ההערכה היא כי מספר הגינות הקהילתיות עומד כיום על כ- 1,000 גינות, ביניהן: גינות במגזר הכפרי, במרכז הארץ וביישובי פריפריה, בישובים עירוניים גדולים וקטנים, במוסדות ציבוריים, בגינות טיפוליות ובמגזרים שונים (חרדים, חילוניים, ערבים, תושבים ותיקים ועולים חדשים).

אביגיל הלר, ראש תחום הנדסת הצומח, גננות ונוף במשרד החקלאות: "גינות קהילתיות הינן ה"ריאה הירוקה" שאנו יכולים למצוא בערים. גינות אלה משמשות אותנו הן עבור יצירת גן למצרכים שמשתמשים בהם באופן יומיומי במטבח הביתי, כגון: ירקות, פירות וצמחי תבלין, והן עבור עבודת האדמה ואוויר "נקי". בזכות  פרויקט זה, אני סמוכה ובטוחה כי נצפה בעלייה במספר הגינות הקהילתיות בערים, לרווחת התושבים".


הגינות שיתמכו
1. עיריית באר שבע
2. מ.א. גולן
3. מ.א. גלבוע
4. מ.א. גליל עליון
5. מ.א. גלל תחתון
6. מ.א. מרום גליל
7. מ.א. מרחבים
8. מ.א. משגב
9. מ.א. עמק יזרעאל
10. מ.מ. בית ג'ן
11. מ.מ. גדרה
12. מ.מ. חריש
13. מ.מ. ירוחם
14. מ.מ. מצפה רמון
15. עיריית נתניה
16. עיריית גבעתיים
17. עיריית דימונה
18. עיריית יקנעם עילית
19. עיריית לוד
20. עיריית מעלות תרשיחא
21. עירית מודיעין-מכבים-רעות
22. עיריית קריית מוצקין
23. עירית רמת-גן
24. עיריית תל-אביב-יפו
25. מ.מ. פרדס-חנה-כרכור
26. עיריית רעננה
27. מ.מ. מזרעה
28. מ.א. דרום השרון
29. מ.א. הערבה התיכונה
30. מ.מ. ג'ת
31. מ.מ. זכרון יעקב
32. מ.מ. מעלה עירון
33. מ.מ. באקה אל גרביה
34. עיריית בית שאן
35. עיריית כפר סבא
36. עיריית קריית-גת
37. מ.מ. כפר קרע

יום רביעי, 15 בנובמבר 2017

מפקחי משרד החקלאות חשפו שני מקרים ובהם 700 ק"ג בשר שהוחזק בתנאים אסורים, הוברח, נשחט בשחיטה שחורה ויועד למכירה באזור הצפון

מפקחי היחידה המרכזית  לאכיפה וחקירות של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, חשפו שני מקרים בהם בשר הוחזק בתנאים אסורים.​
במקרה אחד, במסגרת צו של בית המשפט, ערכו מפקחי היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות של משרד החקלאות ביקורת בישוב דלית אל כרמל, שבצפון. במהלך הביקורת, חשפו המפקחים חצי טון (!) בשר בקר וכבש במעדנייה שבאותו הישוב. הבשר שנמצא, מקורו בשטחי הרשות הפלסטינאית, הוא עבר תהליך עיבוד, אריזה ותווית מאושרת. החשוד, בעל המקום, הועבר לחקירה ונפתחו כנגדו הליכים משפטיים. כבר במהלך החקירה הודה החשוד בעבירות של הברחת בשר מהשטחים, וכן בשחיטה שחורה.


במקרה השני, במהלך ביקורת שגרתית בישוב ברטעה, שבאזור ואדי ערה, עצרו המפקחים רכב, שהסב את תשומת ליבם. במהלך הבדיקה, חשפו המפקחים 200 ק"ג בשר קפוא שמקורו אינו ידוע. החשוד, בעל הרכב, הועבר לחקירה ונפתחו כנגדו הליכים משפטיים.

קרדיט לתמונות : משרד החקלאות 

בשני המקרים, הבשר שנתפס הועבר להשמדה על פי צו רופא. 

רואי קליגר, מנהל היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות במשרד החקלאות: "המשרד רואה בחומרה כל מקרה ומקרה של הברחת מוצרים מן החי, שחיטה שחורה ומכירה של בשר לא מפוקח. על כן, אנשי המקצוע פועלים באופן מתמיד בכדי לאכוף ניסיונות אלו. כל אלו עלולים להשליך על בריאות הציבור, לכן יש להקפיד על צריכת בשר מפוקח עם האישורים הרלוונטיים".

במשרד החקלאות מבקשים מהציבור להקפיד על רכישת בשר במקומות מוכרים הנמצאים תחת פיקוח. יש להקפיד על מוצר באריזתו המקורית, כאשר היא סגורה ונקייה, ונושאת תווית עם סימון של תאריך ייצור ותאריך תפוגה.