יום רביעי, 29 בנובמבר 2017

מפקחי משרד החקלאות פינו 9 סוסים רזים במיוחד, שסבלו מהתעללות והזנחה במושב שפר

הסוסים סבלו מחוסר תזונה ופציעות, פונו על פי צו בית משפט לשיקום במתקן מוגן של המשרד
בעקבות תלונה שהתקבלה ממספר מטיילים אודות אחזקה בתנאים קשים של עדר סוסים במרעה בסמוך לנחל שפר במושב שפר שבצפון, ביצעו מפקחי השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ויחידת האכיפה והחקירות הראשית של המשרד (פיצו"ח) ביקורת במקום. ממצאי הביקורת העלו 12 סוסים וסייח אחד במצב גופני ירוד של רזון קיצוני קשה ביותר. הסוסים היו בשטח מרעה צחיח לחלוטין ללא כל מזון. לא זו בלבד, בעל הסוסים לא דאג לטפל בפציעות הקשות של הסוסים, שהיוו סכנה לחיי הסוסים. 


לאור הממצאים בשטח, החליטו מפקחי המשרד לפנות לאלתר את הסוסים והסייח מהמקום. בזמן הפינוי נתגלה למפקחים כי במהלך הלילה מתו 4 מתוך 13 הסוסים במקום, כתוצאה מתנאי ההחזקה שלהם. ה- 9 שנותרו בחיים הועברו לטיפול ושיקום במתקן מוגן של משרד החקלאות, בסיומו יועברו למגדלים מאמצים. 


קרדיט צילום: משרד החקלאות

ד"ר צביה מילדנברג, רופאת הסוסים בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות: "משרד החקלאות רואה חשיבות רבה בכל הקשור לשמירה על רווחת בעלי החיים. המקרה בו נתקלנו הינו קיצוני. הסוסים, הסייחים שנמצאו על ידי המפקחים היו במצב קשה וחלקם אף לא שרדו את הלילה בין הביקורת לפינוי".

השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר קוראים לציבור הרחב להמשיך ולדווח על מקרי חשד להתעללות בבעלי חיים, לטלפון מס': 03-9559911.

משרד החקלאות מודיע על הפסקת המבצע למזעור מחלת הברוצלוזיס בנגב בטרם עת

​​הרקע להחלטה הוא חוסר הסכמת ועד העובדים להעסקת רופאים וטרינריים חיצוניים לטיפול במחלה
משרד החקלאות הודיע למשרדי הבריאות והאוצר כי הוא נאלץ להפסיק את המבצע למזעור מחלת  הברוצולוזיס בנגב בטרם עת. הרקע להחלטה הוא חוסר הסכמות בין הנהלת המשרד לוועד העובדים להעסקת רופאים וטרינריים חיצוניים לטיפול במחלה.

ברוצלוזיס היא מחלה הנגרמת מחיידק הברוצלה ומועברת מבעלי חיים לבני אדם באמצעות מגע עם בעל חיים נגוע או עקב צריכה של מוצרי חלב לא מפוסטרים. המחלה פוגעת בעיקר בצאן בגמלים ובבקר. בבני אדם קרויה המחלה "קדחת מלטה", ותסמיניה יכולים להיראות כמו שפעת קלה, אך עלולה גם להתבטא בתחלואה קשה, כדוגמת: פגיעות במערכות גוף שונות, לעקרות בקרב גברים, להפלות בקרב נשים, לנכות, ובמקרים נדירים אף למוות.  

בבעלי חיים, חיידק הברוצלה גורם להפלות בקרב כבשים ועזים הרות ולפגיעה בפוריות בקרב הזכרים. יש להדגיש כי צאן הנגוע במחלה, אינו מראה סימנים קליניים ולכאורה נראה בריא. המחלה בצאן אינה ניתנת לטיפול לאחר ההדבקה, ומניעתה מתאפשרת רק על ידי חיסון הנקבות בגיל צעיר ולפני ההידבקות. בשנת 2016 חלו 452 בני אדם במחלת הברוצלוזיס, ובשנת 2017 חלו עד לחודש נובמבר 308 בני אדם. 

כדי למזער התפרצויות של המחלה בבני אדם ובצאן, יזמו משרד החקלאות ומשרד האוצר לפני כשנתיים מבצע למזעור היקפי המחלה, מתוך הבנה כי טיפול שוטף ושגרתי אינו יכול לסייע להתמודדות עם התפרצותה. לטובת העניין, תקצב משרד אוצר את המשרד ב- 50 מיליון ₪  ששימשו למבצע ממוקד בנגב.

כיוון שכוח האדם של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות לא יכול לספק את צרכי המבצע, שכר המשרד במיקור חוץ שירותי רופאים וטרינרים, עובדי מעבדה ועוד. ועד עובדי השירותים הווטרינריים נלחם לכל אורך הדרך בהעסקת מיקור החוץ לטובת המבצע, והנושא אף הגיע לבית הדין לעבודה. לפני כשנה, חייב בית הדין לעבודה את הצדדים להגיע להסכמות בטרם תחודש ההתקשרות עם קבלן מיקור החוץ. לאור סירובו של הוועד להעסיק עובדים במיקור חוץ לטובת המשימה המיוחדת, נאלץ המשרד לסיים את ההתקשרות להעסקת עובדי מיקור החוץ למבצע הברוצלוזיס, דבר שהביא לסיום המבצע בטרם עת. 

ד"ר שלמה גראזי, מנהל השירותים הווטרינריים (בפועל) במשרד החקלאות: "לאור חוסר ההסכמות בין הוועד להנהלת המשרד, אני נאלץ בלב כבד להפסיק את מבצע מזעור מחלת הברוצלוזיס. משרד החקלאות יחזור למתכונת הפעילות הרגילה בנושא, שכוללת שירותי חיסון עדרי צאן ובקר. כולי תקווה שימצא הפתרון לחזור ולהפעיל את המבצע החשוב הזה, בכדי לשמור על בריאות הציבור ובעלי החיים מפני המחלה". 

יום שני, 27 בנובמבר 2017

משרד החקלאות הורה על סגירת משחטת עופות בלוד

השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות הורו על סגירת משחטת עופות "עוף והודו ברקת" בלוד. ההחלטה על הסגירה התקבלה לאור ליקויים שנמצאו במקום, וכן לאור איומים, תקיפות מילוליות ואף איומים בתקיפה פיזית כלפי מפקחי המפעל, שאמונים על פיקוח עמידתו של המפעל בהוראות השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות בשטח.
בשבוע שעבר, עובדי המשחטה תקפו מילולית את המפקחים במהלך עבודת הפיקוח, על רקע הנחיית עבודה שנתן המפקח במקום לאחד העובדים. התקיפה כמעט הידרדרה לאלימות פיזית כלפי המפקחים. במקביל, מחוץ למשחטה, התפרעו עובדי משחטה נוספים. לאור האלימות במקום, נמנע מהמפקחים לבצע את עבודתם.

בעקבות התקרית האלימה, זומנו מנהלי המשחטה לשימוע בשירותים הווטרינרים במשרד, בסיומו הוחלט על סגירת המשחטה לאלתר לתקופה הקרובה. המשחטה תאושר לחזור לפעול רק לאחר הבטחת שלומם הפיזי של המפקחים בעת ביצוע ביקורת. בנוסף, המשרד דורש כי מלבד תיקון הליקויים התברואתיים במקום, המשחטה תגדיל את כמות השומרים במקום ותפסיק את ההתקשרות עם חברת הקבלן שאיימה על המפקחים. 

יצוין כי, המשחטה זומנה פעמיים בעבר לשימוע במשרד בעקבות בעיות תחזוקה וניקיון, ולאחרונה, מציינים במשרד כי היה שיפור במשחטה וטיפול בליקויים שהתגלו. 
בישראל פועלות 34 משחטות, המשחטה בלוד מהווה כ- 2.5% מהשוק (היקף פעילות של כ- 20,000 עופות ביום). 

ד"ר סרחיו דולב, רופא וטרינר אחראי על פיקוח מוצרים מן החי, בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות: "לא נסבול אלימות כלפי מפקחי המשרד שבאים לבצע ביקורת במשחטות לטובת שמירה על בריאות הציבור. המשחטה תוכל לחזור ולפעול רק לאחר שנשתכנע כי המפקחים יוכלו לבצע ביקורת במקום ללא מורא, ולאחר שנשתכנע כי המקום עומד בכל דרישות המשרד לייצור מזון". 

יום ראשון, 26 בנובמבר 2017

לנוכח מקרי הכלבת: משרד החקלאות יוצא בשורה של צעדים להגנה על בני האדם ובעלי החיים ולהפחתת מספר המקרים

​בתקופה האחרונה אנו עדים לעלייה במספר אירועי מחלת הכלבת בקרב בעלי החיים, בעיקר באזור העמקים. בעקבות זאת, משרד החקלאות החליט לתגבר את פעולותיו כנגד המחלה. במסגרת זו, המשרד והמועצה האזורית גלבוע יחסנו את חתולי הרחוב והבית באזור הגלבוע, יזרעאל, עמק המעיינות ויקנעם. בנוסף, באזור הגלבוע יסמנו החתולים אף באמצעות שבבים אלקטרוניים. גם הכלבים יקבלו חיסון נוסף, מעבר לחיסון שניתן עד כה (חיסון דחף) שנועד להעלות את יעילות החיסון, משרד החקלאות יממן את החיסונים, והם יינתנו ללא תוספת עלות. הרשויות ימשיכו לתת הדרכה והסברה להתגוננות מפני הידבקות במחלה ובעיקר הימנעות ממגע עם בעלי חיים משוטטים, חיסון כלבים וחיות משק.

יתרה מכך, משרד החקלאות בשיתוף עם הרופאים הווטרינריים של הרשויות המקומיות יקיים "מבצע חיסון" ממוקד עבור כלבי בית באזור הגלבוע מטרת המבצע היא לעלות את שיעור הכלבים המחוסנים ביישובים באזור, ולנקוט בפעילות יזומה לחיסון, רישום וסימון. החיסונים הללו, ימנעו הידבקויות נוספות של כלבים. 

בנוסף, החליט המשרד לתגבר את החיסונים לחיות הבר למניעת המחלה. בתוך כך, המשרד, בשיתוף רשות הטבע והגנים יפזרו את הפיתיונות בצפיפות גדולה יותר באזור ההתפרצות. זאת בנוסף לפעילות שנעשית בכל שנה בשיתוף רשות הטבע והגנים למניעת התפשטותה של המחלה. אשר במסגרתה, מבצעים המשרדים פיזור שנתי של חיסון אוראלי (המפוזר מן 
האוויר) הנקרא פיתיון, המכיל תרכיב חיסון ומיועד לחיות הבר, כגון: תנים ושועלים.

מדינת ישראל מוקפת במדינות, אשר בהן המחלה אינה זוכה לטיפול ומניעה מצד השלטונות, וזאת הן במסגרת חיות הבית והן במסגרת חיות הבר. מקור התפרצות המחלה נובע מחדירות מאסיביות ומתמידות של נגיף הכלבת, על ידי חיות בר ובעיקר תנים מעבר לגבול הירדני. המחלה נתגלתה בבעלי חיים שנכנסו לשטח מדינת ישראל באזורי הגבול, וכן בכלבים הנמצאים בשטח ישראל ואינם מחוסנים כנדרש בחוק. מחלת הכלבת חשוכת מרפא. במקרה של חשש להדבקה ניתנת לבני-אדם סדרה של זריקות חיסון, המגינות מפני המשך התפתחותה של המחלה.

השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות משקיעים בשנים האחרונות משאבים כספיים ניכרים (כ- 6 מיליון שקל בשנה) לפעולות למניעת התפשטותה, בהן חובת חיסון שנתי נגד כלבת לכל כלב מגיל 3 חודשים, איסוף כלבים משוטטים ופיזור שנתי של חיסון אוראלי של פיתיון המכיל תרכיב חיסון ומיועד לתנים ושועלים. בשנים האחרונות מאמצים אלו הניבו תוצאות משביעות רצון.

כיצד נוכל לסייע לצמצום התפשטות מחלת הכלבת בחיות הבר? 

  • ב​​​עת  שאתם מטיילים ביערות ארצנו, חשוב לאסוף את המזון ולזרוק שיירי מזון לפחים בלבד, כדי למנוע זמינותם לחיות בר. 
  • ​אין לגשת לבעל חיים בטבע. אם חיית בר ידידותית ולא מפחדת יש להתרחק ממנה.
  • אין לאמץ בע​​​ל-חיים משוטט.
  • אין לאסוף ​​חיות בר ואין להכניסן הביתה או לקרבן למקום ישוב.
  • חשוב ל​​​פ​נות פגרי בעלי חיים למקומות ייעודיים ומסודרים.
  • יש להקפיד לסגור ​​פחי הזבל במרחב הציבורי או בחצר פתוחה, המהווים מוקד למשיכת בעלי חיים נגועים.

מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות (בפועל), ד"ר שלמה גראזי: "השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות קוראים לציבור הרחב לא לאסוף כלבים או חתולים שאינם מוכרים להם מהרחוב, ולדווח לרשות המקומית על כלבים וחתולים משוטטים. בעלי הכלבים נדרשים להקפיד לחסנם נגד כלבת מדי שנה (על פי חוק) ולהקפיד לטייל עימם עם רצועה. בנוסף, אנו ממליצים גם לחסן ולסמן חתולים. שחרור כלבים או חתולים באופן חופשי, עלול להביאם במגע עם בעלי חיים אחרים החולים בכלבת, ובכך להכניס את המחלה הביתה, באמצעות הכלב או החתול הביתי ולסכן את בני המשפחה". 

יום שלישי, 21 בנובמבר 2017

בעקבות פרויקט התנשמות שפותח על ידי משרד החקלאות: נרשמה ירידה של 60% בשימוש בחומרי הדברה בשטחים פתוחים

​​משרד החקלאות ופיתוח הכפר פועל רבות לקידום השימוש בהדברה ביולוגית והדברה משולבת ולאור זאת, רואים מדי שנה ירידה בכמות החריגות של שאריות חומרי הדברה בתוצרת חקלאית. לפני כעשור, יצא המשרד בשיתוף עם החברה להגנת הטבע בפרויקט ייחודי לשימוש בתנשמות ובבזים ככוח החלוץ להדברה ביולוגית בישראל, שמחליפים חומרי הדברה כימיים במלחמה במזיקים. כיום, כעשר שנים לאחר תחילת הפרויקט, נתוני משרד החקלאות מצביעים על ירידה משמעותית של עד 60% בשימוש בחומרי הדברה בשטחים פתוחים בזכות הפרויקט.

בשנים האחרונות, הפרויקט, שהתגלה כהצלחה רבה, כבר התרחב לכל אזור צפון הארץ, המרכז והנגב הצפוני והמערבי, כך שרוב משקי גידולי השדה בארץ, שותפים לפרויקט. במשרד החקלאות עוקבים בשנים האחרונות אחר מגמת השימוש בחומר ההדברה היחיד המותר לשימוש כנגד מכרסמים בשטחים פתוחים, ב"רוש-80", לצד התרחבות פרויקט התנשמות. על פי הממצאים, נמצא כי כמויות הריסוס בחומר הכימי צנחו בטווח של 30% עד 60% בהתאם לאזור בארץ, לעומת השימוש בו ערב התחלת הפרויקט. 

פרויקט התנשמות הלאומי החל בתור פיילוט קטן בעמק החולה  ובקיבוץ שדה-אליהו בעמק בית שאן. כיום, במסגרת הפרויקט מוצבות אלפי תיבות קינון לתנשמות ובזים בשדות חקלאיים בכל רחבי הארץ, ואלו מגיעים וניזונים ממזיקי החקלאות- נברנים ומכרסמים אחרים אשר נחשבים לאויבים גדולים של שדות ומטעים ועלולים לגרום נזקים קשים, ביבולי גידולי השדה ובעיכוב התפתחות ועד לתמותת עצים במטעים. בזכות התנשמות והבזים מצטמצמים נזקי החקלאות, מצטמצם השימוש בחומרי הדברה והציפורים זוכות במקום קינון. מחקרים מלמדים כי זוג תנשמות צד בשנה כ- 2,000 נברנים ומכרסמים שונים.

אוכלוסיית התנשמות בישראל כיום נחשבת לצפופה ביותר בעולם ונמצאת במגמת עלייה. במסגרת הפרויקט, מוצבות כיום כ- 4,000 תיבות קינון לתנשמות מהבר, כך שאכלוס של תיבות הקינון הוא לפי היצע המזון (מכרסמים) וכמות התנשמות הקיימות באזור. מכיוון שהיצע המזון וכמות התנשמות הוא משתנה דינאמי, במבט ארצי אחוזי התפוסה נעים בין 25% ל- 60%. 

ד"ר יואב מוטרו, האחראי על הפרויקט במשרד החקלאות: "בנוסף ליתרונותיו הסביבתיים, כיום, בזכות הצלחת הפרויקט, ישראל נחשבת למובילה עולמית בתחום.  כתוצאה מכך, מדובר בפרויקט שהביא לכר פורה עבור שיתופי פעולה בין לאומיים, בין היתר בירדן, הרשות הפלסטינית, קפריסין, שוויץ, ספרד, איטליה ועוד".

יום ראשון, 19 בנובמבר 2017

משרד החקלאות תומך בהקמת גינות קהילתיות

החקלאות היישובית (ביישובים עירוניים וכפריים) והגינון הקהילתי הם מתכונת השואפת לשוב ולשלב בין אוכלוסייה שאינה עוסקת בחקלאות ועבודה חקלאית. עיקרה בעיבוד של חלקות קרקע קטנות יחסית בשולי היישובים ובתוכם לטובת התושבים, שיעסקו בשעות הפנאי בעבודות חקלאיות. בגינות מגדלים בדרך כלל צמחי נוי, ירקות, פירות וצמחי תבלין, והן מהוות כלי לשינוי חברתי, עידוד כלכלה אלטרנטיבית ושמירה על שטחים ירוקים בתוך העיר.
משרד החקלאות יוצא בפרויקט חדש, בו יקבלו תמיכה 37 רשויות נבחרות לטובת הקמת אתרי חקלאות יישובית (מרביתן גינות קהילתיות) באזוריהן. 8 מיליון השקלים שיעמדו לרשות פרויקט זה, ישמשו עבור הקמת האתרים/גינות, וכן לטובת הכשרת עובדים לטיפול בגינות, לפיקוח והכוונה מקצועית של המומחים בתחום בארבע השנים הקרובות. יתרה מכך, בחודשים הקרובים יוזמנו נציגי הרשויות הזוכות למפגש הכוונה, כמו גם למפגשי הכשרה, ואף יוקם מערך פיקוח והכוונה במשרד שיבחן את ביצוע המיזם ויערך מחקר מלווה שיבחן את תועלות המיזם. ככל שהמיזם יתגלה כהצלחה, ישקול המשרד להרחיבו.
בבחירת הרשויות המתוקצבות משרד החקלאות שם בראש סדרי העדיפויות את הרשויות אשר מגלות מחויבות לנושא החקלאות היישובית ויש להן ניסיון בכך. בנוסף, המשרד רואה פוטנציאל בפרויקט זה עבור רשויות המדורגות במדד חברתי-כלכלי נמוך או רשויות המתכננות להקים את האתרים בשכונות בעלות מדד חברתי-כלכלי נמוך, ובכך יסייעו בפיתוח האזורים הללו.
פרויקט הגינות הקהילתיות החל לפני כ- 20 שנים בירושלים, ובשנים שלאחר מכן הוקמו גינות כאלה בכל רחבי הארץ (מדן ועד אילת) ביניהם ניתן למנות  גם את באר שבע, תל אביב, חיפה, בת ים, גדרה, עכו, אילת, ערד, לוד וראשון לציון. הגינות הקהילתיות משתרעות בממוצע על שטח שבין 200 מ"ר ל- 2 דונם, ופועלים בהן בין 50 ל- 100 איש. ההערכה היא כי מספר הגינות הקהילתיות עומד כיום על כ- 1,000 גינות, ביניהן: גינות במגזר הכפרי, במרכז הארץ וביישובי פריפריה, בישובים עירוניים גדולים וקטנים, במוסדות ציבוריים, בגינות טיפוליות ובמגזרים שונים (חרדים, חילוניים, ערבים, תושבים ותיקים ועולים חדשים).

אביגיל הלר, ראש תחום הנדסת הצומח, גננות ונוף במשרד החקלאות: "גינות קהילתיות הינן ה"ריאה הירוקה" שאנו יכולים למצוא בערים. גינות אלה משמשות אותנו הן עבור יצירת גן למצרכים שמשתמשים בהם באופן יומיומי במטבח הביתי, כגון: ירקות, פירות וצמחי תבלין, והן עבור עבודת האדמה ואוויר "נקי". בזכות  פרויקט זה, אני סמוכה ובטוחה כי נצפה בעלייה במספר הגינות הקהילתיות בערים, לרווחת התושבים".


הגינות שיתמכו
1. עיריית באר שבע
2. מ.א. גולן
3. מ.א. גלבוע
4. מ.א. גליל עליון
5. מ.א. גלל תחתון
6. מ.א. מרום גליל
7. מ.א. מרחבים
8. מ.א. משגב
9. מ.א. עמק יזרעאל
10. מ.מ. בית ג'ן
11. מ.מ. גדרה
12. מ.מ. חריש
13. מ.מ. ירוחם
14. מ.מ. מצפה רמון
15. עיריית נתניה
16. עיריית גבעתיים
17. עיריית דימונה
18. עיריית יקנעם עילית
19. עיריית לוד
20. עיריית מעלות תרשיחא
21. עירית מודיעין-מכבים-רעות
22. עיריית קריית מוצקין
23. עירית רמת-גן
24. עיריית תל-אביב-יפו
25. מ.מ. פרדס-חנה-כרכור
26. עיריית רעננה
27. מ.מ. מזרעה
28. מ.א. דרום השרון
29. מ.א. הערבה התיכונה
30. מ.מ. ג'ת
31. מ.מ. זכרון יעקב
32. מ.מ. מעלה עירון
33. מ.מ. באקה אל גרביה
34. עיריית בית שאן
35. עיריית כפר סבא
36. עיריית קריית-גת
37. מ.מ. כפר קרע

יום רביעי, 15 בנובמבר 2017

מפקחי משרד החקלאות חשפו שני מקרים ובהם 700 ק"ג בשר שהוחזק בתנאים אסורים, הוברח, נשחט בשחיטה שחורה ויועד למכירה באזור הצפון

מפקחי היחידה המרכזית  לאכיפה וחקירות של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, חשפו שני מקרים בהם בשר הוחזק בתנאים אסורים.​
במקרה אחד, במסגרת צו של בית המשפט, ערכו מפקחי היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות של משרד החקלאות ביקורת בישוב דלית אל כרמל, שבצפון. במהלך הביקורת, חשפו המפקחים חצי טון (!) בשר בקר וכבש במעדנייה שבאותו הישוב. הבשר שנמצא, מקורו בשטחי הרשות הפלסטינאית, הוא עבר תהליך עיבוד, אריזה ותווית מאושרת. החשוד, בעל המקום, הועבר לחקירה ונפתחו כנגדו הליכים משפטיים. כבר במהלך החקירה הודה החשוד בעבירות של הברחת בשר מהשטחים, וכן בשחיטה שחורה.


במקרה השני, במהלך ביקורת שגרתית בישוב ברטעה, שבאזור ואדי ערה, עצרו המפקחים רכב, שהסב את תשומת ליבם. במהלך הבדיקה, חשפו המפקחים 200 ק"ג בשר קפוא שמקורו אינו ידוע. החשוד, בעל הרכב, הועבר לחקירה ונפתחו כנגדו הליכים משפטיים.

קרדיט לתמונות : משרד החקלאות 

בשני המקרים, הבשר שנתפס הועבר להשמדה על פי צו רופא. 

רואי קליגר, מנהל היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות במשרד החקלאות: "המשרד רואה בחומרה כל מקרה ומקרה של הברחת מוצרים מן החי, שחיטה שחורה ומכירה של בשר לא מפוקח. על כן, אנשי המקצוע פועלים באופן מתמיד בכדי לאכוף ניסיונות אלו. כל אלו עלולים להשליך על בריאות הציבור, לכן יש להקפיד על צריכת בשר מפוקח עם האישורים הרלוונטיים".

במשרד החקלאות מבקשים מהציבור להקפיד על רכישת בשר במקומות מוכרים הנמצאים תחת פיקוח. יש להקפיד על מוצר באריזתו המקורית, כאשר היא סגורה ונקייה, ונושאת תווית עם סימון של תאריך ייצור ותאריך תפוגה.

יום שלישי, 14 בנובמבר 2017

שר החקלאות אורי אריאל חתם על הסכם שיתוף פעולה בתחום החקלאות עם ממשלת קרואטיה

​​​אורי אריאל, שר החקלאות ופיתוח הכפר: "ההסכם עם קרואטיה יתרום לקידום ההתפתחות החקלאית של שתי המדינות והנו צעד נוסף שמשרד החקלאות עושה למען הידוק הקשרים עם מדינות העולם ואני מאמין כי זו פריצת דרך שתביא לעוד שיתופי פעולה משמעותיים". השר אריאל הוסיף: "ישראל הנה מעצמה  עולמית בתחום הייצור החקלאי. הבאה לידי ביטוי בייצוא נרחב של טכנולוגיות חקלאיות לכל העולם בעיקר בתחום ההשקיה, חקלאות מדייקת , טיפול לאחר קטיף, ומשק החלב שהנם מהמתקדמים בעולם. לא בכדי מדינות רבות מבקשות ללמוד על הטכנולוגיות המפותחות ועל המחקר המתקדם בישראל".

במטרה לקדם את שיתוף הפעולה ההדדי בתחום החקלאות בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של קרואטיה, שר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל, חתם אמש (יום ב' 13.11.2017 כ"ה בחשוון תשע"ח) על הסכם לשיתוף פעולה חקלאי עם ממשלת הרפובליקה של קרואטיה. בביקורו בקרואטיה, נפגש שר החקלאות אורי אריאל עם ראש ממשלת קרואטיה Andrei Plenkovich (אנדריי פלנקוביץ) ועם שר החקלאות של קרואטיה Tomislav Tolushic (טומיסלאב טולושיץ).



שר החקלאות עורי אריאל עם עמיתו הקרואטי  


במסגרת ההסכם לקידום הפיתוח החקלאי של שתי המדינות, המדינות יעודדו שיתופי פעולה וחילופי מידע וידע מעשי בתחומים הבאים:
  1. שימור קרקע וניהול משאבי מים - טכנולוגיות להשקיה יעילה וניהול צריכת מים בייצור יבולים כגון דגנים וירקות ושיטות מתקדמות לניהול קרקע.
  2. ייצור פירות וירקות (צומח) - הנהגת זנים חדשים ושימור זנים מסורתיים, שיתוף ידע לגבי טכניקות ייצור שונות, טכנולוגיות לאחר הקציר ואחסון.
  3. הגנת הצומח - הגנת הצומח במערכת חקלאות בת-קיימא, נהגים משולבים לניהול הדברה, הסגר צמחים, ביוכימיה וביולוגיה מולקולרית.
  4. ייצור בעלי חיים (production) ייצור חלב,עופות, דגים - שיתוף ידע ומידע על שיטות מתקדמות של ייצור, ניהול והזנה בכל ההיבטים של ענפי ייצור בעלי חיים.
  5. חילופי ידע על פעילויות הקשורות למחקר ופיתוח – בעיקר בתחום הביוטכנולוגיה, הגנטיקה ושימור המגוון הביולוגי של המשאבים הגנטיים של הצמחים והמשקים.
  6. ניתוח סוציו-אקונומי ושיווקי של החקלאות - התחרותיות של החקלאות בשווקים מקומיים ובינלאומיים.
  7. כל צורה ותחום קשורים אחרים של שיתוף פעולה כפי שהוסכם על ידי הצדדים במגמה לקדם את הפיתוח החקלאי של שתי המדינות.
  8. הערכה ושימור של מורשת נוף.

איציק בן דוד, סמנכ"ל סחר חוץ משרד החקלאות ופיתוח הכפר ": הסכם זה יתרום לקידום החקלאות הקרואטית ויאפשר לחברות ישראליות להרחיב את פעילותן בקרואטיה. בשל העובדה שקרואטיה, כחברה חדשה באופן יחסי באיחוד האירופי, מחויבת לקדם משמעותית את ענפי החקלאות השונים ולצורך כך עומדים לרשותה תקציבים משמעותיים מהאיחוד האירופי. בן דוד הוסיף כי "זהו חלון הזדמנויות לחברות ישראליות בתחום האגרוט​כנולוגיה שכן הידע הייחודי שקיים במדינת ישראל יוכל לסייע משמעותית לקידום חקלאות קרואטיה ואנו צופים כי עיקר שיתוף הפעולה ייסוב סביב נושאי ההשקיה וניהול מקורות המים".

ההסכם לקידום ההתפתחות חקלאית של שתי המדינות נחתם לתקופה של חמש שנים ויוארך באופן אוטומטי לתקופות נוספות בנות חמש שנים כל אחת. במטרה לעקוב אחר יישום ההסכם תוקם ועדה משותפת לשתי המדינות שתגבש תכניות שנתיות לשיתופי הפעולה ותבצע בקרה אחר היישום.

יום רביעי, 8 בנובמבר 2017

ביוזמת שר החקלאות, ח״כ, אורי אריאל וסגן שר האוצר, הרב יצחק כהן בשורה לחקלאים שומרי המצוות: תוקם "קרן השתלמות" לחקלאים משביתי האדמה

​​הקרן קיבלה את ברכתם של כל גדולי הדור ובראשם מרן שר התורה הרב חיים קנייבסקי ונשיא מועצת חכמי התורה מרן ראש הישיבה הרב שלום כהן
ביוזמת שר החקלאות, ח״כ, אורי אריאל וסגן שר האוצר, הרב יצחק כהן תוקם ״קרן השתלמות" לחקלאים משביתי האדמה. הקרן שתיפתח בשיתוף משרד החקלאות ומשרד האוצר, קיבלה את ברכתם של כל גדולי הדור ובראשם מרן שר התורה הרב חיים קנייבסקי ונשיא מועצת חכמי התורה מרן ראש הישיבה הרב שלום כהן שסמכו ידיהם על החשיבות של שיתוף החקלאים ובמחויבות של משרד החקלאות והאוצר. המדינה וחקלאים שומרי השמיטה כהלכתה, יפרישו סכום כספי מידי שנה  בקרן ייעודית שתיפתח ובכך תקנה ביטחון כלכלי לחקלאי המקיים שמירת שמיטה כהלכה. חקלאים שומרי השמיטה ייהנו בשנת השמיטה ממענק חודשי על בסיס ההפרשות במהלך השנים הקודמות לשמיטה. ניתן לומר כי התמיכה בקרן הינה חוצה מגזרים ומאחדת את כלל גדולי הדור במהלך חשוב זה.

בשנות שמיטה קודמות לא היה תקציב ידוע מראש לשומרי השמיטה וחקלאים שביקשו להצטרף לשומרי השמיטה נאלצו לחיות בצמצום בשנה השביעית ובחשש גדול עד לקביעת גובה השתתפות המדינה. מבתוכנית זו המדינה פותרת בעיה זו ונותנת ודאות לחקלאי ובשנת השמיטה הקרובה חקלאי יוכל שלא לעבד את אדמתו ללא חשש לפרנסת משפחתו.

אורי אריאל (האיחוד הלאומי) שר החקלאות ופיתוח הכפר:  למדינת ישראל אכפת מהחקלאים שלה ולראשונה יש הכרה בזכות החקלאים שומרי המצוות לשבות בשנת השמיטה ללא חשש. עבודת האדמה היא מצווה ואני שמח שחקלאים ששומרים על מצוות השמיטה יוכלו מהיום, באמצעות קרן ההשתלמות הייעודית שהוקמה בזכות שיתוף הפעולה עם סגן השר הרב יצחק כהן לתכנן את הכנסותיהם ולהבטיח את פרנסתם לקראת שנת השמיטה הקרובה.

השר אורי אריאל הוסיף: תוכנית זו קיבלה את ברכתם של גדולי ישראל. התמיכה בקרן חוצה מגזרים ומאחדת את כלל גדולי הדור הרב חיים קנייבסקי, הרב שלום כהן, הרב דב ליאור, הרב אריאל, הרב יצחק זילבשטיין, הרב דוד לנדאו ואדמו"רים, במהלך חשוב זה למען החקלאים״. 

"וידועים דברי המשנה באבות (ה', ט') ומס' שבת (ל"ג) גלות באה לעולם על ... בעוון השמטת השמיטין ויקוים מה שנאמר ויקרא (כ"ו ל"ד) אז תרצה הארץ שבתותיה".


שר החקלאות, אורי אריאל, התייעץ עם מליאת מועצת הצמחים בנוגע לגריעת כ- 60 גידולים חקלאיים מאחריות המועצה

​​​​על פי הערכות מהלך זה יחסוך למגדל בין מאות לאלפי שקלים בשנה. המדובר בכ- 4,300 מגדלים המעבדים 117 אלף דונם​
שר החקלאות, אורי אריאל, נפגש אמש (5.11.2017) עם מליאת מועצת הצמחים והתייעץ גם עימם, כנדרש בחוק, על ההצעה לגרוע כ- 60 גידולים חקלאיים מאחריותם הניהולית, כך שהמועצה לא תנהל אותם ולא תוכל לדרוש היטלים מהחקלאים המגדלים גידולים אלה. 
השר ביקש ממועצת הצמחים להביע את דעתה תוך כשבועיים ולאחר התייעצות יקבל  החלטה בדבר הגידולים שיגרעו מאחריות המועצה.

כיום על פי החוק מגדלים של הפירות אלו משלמים היטלים. על פי ההערכות מהלך זה יחסוך למגדל בין מאות לאלפי שקלים בשנה לכ- 4,300 מגדלים המעבדים 117 אלף דונם. הגידולים המרכזיים שמוצע לגרוע אותם כוללים, בין היתר: רימון, שיזף, שסק, תאנים, תפוח, אפרסק אגס, גויאבה, משמש, נקטרינה ופסיפלורה.

יום שלישי, 31 באוקטובר 2017

בג"צ דחה את עתירת התאחדות התעשיינים בישראל, ואישר פה אחד את מדיניות משרד החקלאות ששמירה על הגידול החקלאי בישראל גוברת על עקרון חופש העיסוק

בפסיקתו עיגן בית המשפט את הסדר הקיים שעליו נשען ענף גידול החיטה בישראל. בית המשפט הכיר בחשיבות ההגנה על גידול החיטה המקומי בהיבטים של שמירה על שטחים פתוחים, שמירה על מלאי חירום וחיזוק הפריפריה. קביעתו של בית המשפט משאירה על כנו את הנוהל ליבוא חיטה שקבע משרד החקלאות
ג"צ דחה את עתירת התאחדות התעשיינים בישראל, וקיבל פה אחד את עמדת המדינה בעניין מדיניות משרד החקלאות להענקת רישיונות לייבוא חיטה בפטור ממכס. העתירה, אשר הוגשה נגד שר הכלכלה, משרד החקלאות, רשות ההגבלים העסקיים וארגון עובדי הפלחה, תקפה את חוקיותו של הסדר הלינקג' המעוגן בנוהל המשרד להענקת רישיונות לייבוא חיטה.   
צריכת החיטה למאכל של טחנות הקמח מתבססת בעיקר על חיטה מיובאת לצד חיטה מקומית, החיטה המקומית גדלה בכרבע מכלל השטחים המעובדים בישראל. הסדר הלינקג' הינו  הסדר הנהוג למעלה מ- 20 שנה במסגרתו החיטה המקומית, נמכרת לקבלנים של מלאי חירום, עימם מתקשר משרד החקלאות במכרז מדי 3 שנים. במסגרת תנאי המכרז, הקבלנים רוכשים את החיטה מהמגדלים המקומיים מיד לאחר הקציר, מאחסנים אותה כמלאי החירום של חיטה למאכל, ומוכרים אותה לטחנות הקמח. המחיר שנקבע לרכישת החיטה המקומית מחושב לפי נוסחה המבוססת על מחיר החיטה בבורסת שיקגו לחיטה אמריקנית. קבלני מלאי החירום רוכשים את החיטה מהמגדלים המקומיים במחיר הלינקג' במועד הרכישה ומוכרים לטחנות הקמח גם במחיר הלינקג' במועד המכירה.

בית המשפט בפסיקתו ציין כי אין מניעה חוקית לייבא חיטה לישראל, שלא בהתאם להסדר הלינקג', אולם ייבוא זה חייב במכס בשיעור של 50%. כך שבעצם ההסדר מיטיב עם טחנות הקמח, כי אילולא היה קיים, הן היו נאלצות לייבא את כלל החיטה במכס מלא.
משרד החקלאות הדגיש במהלך הדיון את חשיבות הרבה של ההסדר לטובת הבטחת גידול החיטה המקומי, בדגש על חשיבות השמירה על מלאי חירום, שמירה על שטחים פתוחים וחיזוק הפריפריה ומצד שני, הסדר זה מאפשר יבוא מאסיבי של יתרת החיטה הנדרשת בפטור מלא במכס.

בית משפט דחה את הטענות לעניין פגיעה בחופש העיסוק, וכן דחה את הטענה שיש כאן הסדר אסור לפי חוק ההגבלים העסקיים. בית המשפט בהחלטתו ביקר את העותרים כי אין בנוהל שהוציא משרד החקלאות שום שינוי לעומת הוראות החוק.
צביקה כהן, סמנכ"ל מימון והשקעות במשרד החקלאות: "קבלת עמדת העותרים הייתה קריאה לייבוש של כרבע מהשטחים המעובדים בישראל. בפסיקתו עיגן בית המשפט את הסדר הלינקג' הקיים שעליו נשען ענף גידול החיטה בישראל. בית המשפט אף הכיר בחשיבות ההגנה על גידול החיטה המקומי בהיבטי שמירה על שטחים פתוחים, שמירה על מלאי חירום וחיזוק הפריפריה. קביעתו של בית המשפט משאירה על כנו את הנוהל ליבוא חיטה שקבע משרד החקלאות".​

לראשונה רפת ישראלית ממשלתית מודרנית בהודו: משרד החקלאות ממשיך בפעילות החוץ הענפה ומקים רפת "הדגמה" ישראלית מודרנית במדינת הריאנה שבהודו

התכנית תאפשר גידול המסחר עם מדינת הריאנה שבהודו, תאפשר נתיבי מסחר חדשים עם מדינות האזור, ואף תקדם ותשפר את מעמד ישראל בקרב מדינות המזרח. פוטנציאל השוק במדינת הריאנה גדול במיוחד כיוון שהיא אחראית לשליש מסך ייצור החלב בהודו כולה

חקלאות ישראל הנה אבן שואבת ונחשבת בכל העולם כמעצמה חקלאית. דבר המסייע לישראל להגדיל את קשרי המסחר ולשפר את היחסים הדיפלומטיים עם מדינות רבות. משרד החקלאות עמל בתקופה האחרונה על קידום הקמת רפת הדגמה ישראלית מודרנית במדינת הריאנה שבהודו. המאמצים נשאו פרי, והרפת תוקם בהיסאר שבמדינת הריאנה בהודו כחלק מהסכם שיתוף הפעולה עם משרד החוץ להקמת 39 מרכזי מצוינות בהודו כולה בתמיכה מקצועית של משרד החקלאות הישראלי. פוטנציאל השוק במדינת הריאנה גדול במיוחד כיוון שהיא אחראית לשליש מסך ייצור החלב בהודו כולה.
הודות ליחסים החמים שרקם משרד החקלאות עם ממשלת הריאנה, ההודים שוקלים בחיוב שממשלת הריאנה תקים רפתות מודרניות נוספות בכל רחבי מדינת הריאנה אך ורק באמצעות חברות ישראליות.
לאחרונה ביקרה בישראל משלחת ממדינת הריאנה בראשות שר החקלאות של מדינת הריאנה ובכירים במשרד החקלאות, במהלך הביקור נידון מתווה התכנית להקמת רפת הדגמה במדינה במימון הודי. על פי הסיכום, בתחילת הפרויקט תוקם רפת הדגמה עם דרכי גישה נוחות ומתקנים לטיפול בפסולת. בשלב הראשון הרפת תכיל כ- 100 פרות חולבות, ועגלים ויונקים. בשלב השני של הפרויקט תוגדל הרפת לכ- 200 פרות חולבות, ותיבנה מיני מחלבה לעיבוד התוצרת, לטובת יצור חלב מפוסטר, יוגורט, גבינה למריחה ועוד. 
לצד הרפת, תכשיר ישראל גם שטח לגידול מספוא, ותקים מרכז מזון שיספק את מזון הפרות. משרד החקלאות פועל לאפשר למרכז המזון להתרחב בהמשך ולספק מזון לכלל הרפתות שיוקמו במדינה.
יעקב פולג, מנהל המרכז לשיתוף חקלאי בינלאומי במשרד החקלאות: "ההסכם החדש מול ממשלת ריאנה משקף את גודלה וחוזקה של הטכנולוגיה הישראלית בעולם בענפי החקלאות השונים. אני בטוח שרפת ראשונה זו תביא להידוק היחסים עם המדינה ולייצוא תעשיה ישראלית כחול-לבן להודו".

הקמת רפת בהריאנה

יום חמישי, 26 באוקטובר 2017

במטרה למנוע מחסור בביצים בשוק המקומי, פתח משרד החקלאות את יבוא הביצים לישראל במכסות פטורות ממכס

במטרה למנוע מחסור בביצים בשוק המקומי, פתח משרד החקלאות את יבוא הביצים לישראל במכסות פטורות ממכס. המחסור הנוכחי נוצר עקב פער במחזורי הטלה.
המכסה, שנפתחה בהתייעצות עם מועצת הלול, בהיקף של 12 מיליון ביצים למשווקי הביצים, ועוד כ- 1.2 מיליון ביצים לתעשייה הביצים.
ממשרד החקלאות נמסר, כי מדינת ישראל מייצרת לעצמה את הרוב המכריע של הביצים הנצרכות בישראל, בהיקף של כ- 2 מיליארד ביצים בשנה, למעט מחסור מובנה קבוע בהיקף של כ- 150 מיליון ביצים. המחסור נובע בשל תנודות עונתיות גם בהטלה וגם בביקוש וחידוש מחזורי הטלה. המחסור מושלם באמצעות ייבוא פטור ממכס.
מקור מרבית הביצים המיובאות הוא ספרד, והיבוא נעשה בפיקוח מלא וקפדני של השירותים הווטרינרים ומשרד הבריאות.

משרד החקלאות מזהיר את הציבור: אין להגיש לבעלי החיים מזונות שיוצרו על ידי חברת "ביו דוג"

צרכנים אשר רכשו את מוצרי החברה, מתבקשים ליצור קשר עם חברת "ביו דוג", ולא להגישם לבעלי החיים.

השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות הורו לחברת "ביו דוג" להפסיק לאלתר לייצר ולשווק מזון לבעלי חיים במפעלה שבטירת הכרמל, ולבצע החזרה יזומה מהשוק (Recall) לכלל המוצרים אשר יוצרו על ידה החל מתאריך 20.8.17 ונמצאים בשוק.
המפעל פעל בניגוד לחוק בכך שהמשיך לייצר מזון לבע"ח ללא היתר בתוקף, לאחר שהאמור פג תוקף בחודש אוגוסט השנה, וכן על אף ממצאי ביקורת שנערכה במפעל טרם פקיעת ההיתר, שבה נתגלו שורה של ליקויים  אותם עליו לתקן, במקביל לתהליך היתר הייצור.
בבדיקות מעבדה שערכו מפקחי המשרד בחנות לממכר מזון בעלי חיים, שם נמצא מזון של "ביו דוג" שיוצר ב- 8.10.17, אחרי פקיעת ההיתר כאמור. נמצא חיידק הסלמונלה, כמו כן נמצאו חיידקי אנטרובקטריצה ברמות גבוהות החורגות מהרמות המותרות, כל זאת בניגוד לדרישות המיקרוביאליות של האגף לפיקוח על מזון לבעלי חיים במשרד החקלאות. המדובר באצווה שיוצרה בתאריך 8.10.17 של המוצר "ביו דוג עוף". 
עקב הממצאים החמורים, פנה משרד החקלאות למפעל לאלתר בדרישה לבצע החזר יזום של כלל הסחורה שיוצרה החל מתאריך ה- 20.8.17, כיוון שיש יסוד סביר להניח כי כלל האצוות יוצרו תחת אותם תנאי ייצור.

משרד החקלאות נוקט ב"אפס סובלנות" כלפי המצאות חיידק הסלמונלה במזון לבעלי חיים - סלמונלה ואנטרובקטריצה עלולים לסכן את בריאות בעלי החיים ואת בריאות הציבור.
במשרד מציינים, כי העמדה המקצועית העדכנית של מומחי המשרד הנה כי הזנת חיות מחמד במזון נא אינה עולה בקנה אחד עם המטרה של שמירה על בריאות בעלי החיים ובריאות הציבור. ככלל, הסיכון לציבור הנו ממשי, ולא ניתן לאפשר ייצור ושיווק של מזון נא בישראל ללא טיפול הנועד לבצע אלימינציה של מחוללי המחלה בטרם שיווקו להזנת בעלי חיים.

יום רביעי, 25 באוקטובר 2017

שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל נפגש באופן אישי עם החקלאים במושב שקף

שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל ביקר בתאריך 24.5.2017 במושב שקף ונפגש באופן אישי עם החקלאים. 
השר ציין בדבריו: ״על מנת למגר את תופעת הגניבות החקלאיות פניתי לשרת המשפטים, לשר לביטחון פנים ולסגן שר הביטחון לחסימת מעבירי המים, להשלמת הגדר למניעת חדירת פלשתינאים והבאת הנושא לחקיקה שתחמיר יותר עם מסיגי הגבול. למדינת ישראל אכפת מהחקלאים שלה ומשרד החקלאות עושה מאמצים לעידוד חקלאים צעירים להיכנס לענף. אנחנו רואים באפס סובלנות קיומם של אירועי טרור מסוג זה שיכולים להביא לחשש לחיי אדם. זימנתי פגישה דחופה בנושא עם שרת המשפטים והשר לביטחון פנים כדי למנוע טרור חקלאי ולשפר את עם ביטחונם של חקלאי ישראל״.

יום שני, 23 באוקטובר 2017

משרד החקלאות במהלך יוצא דופן: תמיכה ברשויות מקומיות לעידוד הפעלת שוקי איכרים בערים וביישובים

​​​​​​​המטרה: הפחתת יוקר המחייה עבור הצרכן ולהקטנת פערי התיווך. השווקים החדשים ימכרו סל מוצרים של פירות וירקות במחיר מוזל עבור הצרכן, שאינו עולה על המחיר הסיטוני. השווקים החדשים ייפתחו לקראת סוף השבוע בכל חודשי השנה, ובכניסה לשוק יוצב שילוט ובו מחירי המוצרים המהווים את סל הבסיס – 16 מוצרי ירקות ופירות שימכרו במחיר שאינו גבוה מהמחיר הסיטוני העדכני 

במטרה להפחית את יוקר המחייה ולצמצם את פערי התיווך, מקדם משרד החקלאות מיזם חדש לתמיכה ברשויות מקומיות, לעידוד הקמת שוקי איכרים בערים וביישובים. לדעת מומחי המשרד, המהלך יביא להפחתת המחירים ביחס למחירים הנהוגים, לצמצום פערי התיווך, להבאת תוצרת טרייה ואיכותית לצרכנים. בימים אלה מפרסם המשרד את נוהל התמיכה​, וקורא לכלל הרשויות בישראל להצטרף ולהקים שווקי איכרים בתחומן. רשויות שונות הגישו בקשה לתמיכה ורשימת הבקשות תיסגר השבוע.
בחודשים האחרונים, ערך משרד החקלאות מיפוי של שוקי איכרים הקיימים ברחבי הארץ, לצורך בחינה והערכת הצורך להקמת שוקי איכרים חדשים נוספים. בכדי להגדיל את כמות השווקים הקיימים, ולאפשר לצרכן ולחקלאי ליהנות ממחירים הוגנים ותוצרת טרייה, יזם המשרד תכנית תמיכה בהיקף של כ- 20 מיליון ₪ לתקופה של כ- 3 שנים עבור הרשויות המקומיות לעידוד הפעלת שוקי איכרים. 

המשרד ישתתף במימון אירועי שוק איכרים לשיווק ישיר של תוצרת חקלאית, ישירות מהחקלאי אל הצרכן. כל רשות מקומית שתעמוד בתנאי הסף המפורטים בנוהל תקבל סיוע מהמשרד בשיעור בסיסי של 330,000 ₪ ועד למקסימום 750,000 ₪, וזאת בהתאם למספר הדוכנים שיעמדו לרשות החקלאים באותו השוק. 

בשווקים, ימצא הצרכן תוצרת טרייה המגיעה היישר מהשדה אל הצרכן. התוצרת תהיה מגוונת, ותכלול לפחות 16 דוכנים של תוצרת חקלאית, ובהם לפחות 16 מוצרים המהווים את סל הבסיס, כאשר מחציתם פירות ומחציתם ירקות. מחיר התוצרת יהיה מוזל עבור הצרכן, ולא יעלה על המחיר הסיטוני העדכני של אותה התוצרת. את העדכון היומי אודות מחירי התוצרת החקלאית, ניתן למצוא באתר האינטרנט של "תוצרת הארץ".

השווקים שייפתחו יהיו מקורים וייפתחו לפחות לקראת סוף השבוע בימי שישי במשך כל חודשי השנה (46 שבועות), לכל הפחות חמש שעות ביום ובימים נוספים לפי בחירת הרשות המקומית. כל רשות המעוניינת בקבלת התמיכה תחויב שלא לגבות כל תשלום עבור הדוכן מהיצרנים, לרבות לא בעבור חשמל, דמי ניהול, מים, ארנונה, שירותי ניקיון, שירותי פינוי פסולת, דמי שירות וכדומה. 

בדגש על צמצום פערי התיווך בשרשרת השיווק, משרד החקלאות יעניק תמיכה גבוהה יותר לרשויות שיתנו לחקלאים מקומיים למכור את התוצרת ישירות, על פני רשויות ש"יסתפקו" בדוכנים של סיטונאים. מלבד זאת, המשרד יבחן את גודל התמיכה בהתאם לגודל השוק שהרשות תקצה בשטחה, מספר שעות הפעילות, מספר הדוכנים שיעמדו לרשות החקלאים וכן תוצרת גדולה ומגוונת ככל שתהיה.

אורי צוק בר, סמנכ"ל מחקר כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות: "להערכת המשרד המהלך יביא להפחתת מחירים ביחס למחירים הנהוגים ברשתות השיווק, וכן יביא לצמצום פערי התיווך. אנו רואים במהלך זה אבן דרך חשובה, ממנה ייהנו הן הצרכן והן החקלאי". ​

יום ראשון, 22 באוקטובר 2017

עם גילוי תוצאות בדיקות מעבדה חיוביות לסלמונלה בביצים שנדגמו בעקבות תחלואה בבני-אדם משרדי החקלאות והבריאות עצרו מידית את שיווק הביצים מתחנת המיון "יש מעוף"

​עם גילוי תוצאות בדיקות מעבדה חיוביות לסלמונלה בביצים שנדגמו בעקבות תחלואה בבני-אדם , המשרדים עצרו מידית את שיווק הביצים מתחנת המיון "יש מעוף", והמשווק הונחה להוציא הודעה לציבור שלא לצרוך את הביצים המסומנות וז 98 תאריך אחרון לשימוש במקרר 7-11 וביצים המסומנות וק 67 תאריך אחרון לשימוש  במקרר 14-11 ואין להחזירם לחנות אלא להשליכם לפח.

כמות הביצים החשודות כנגועות  מהוות פחות מאחוז מסך הביצים המשווקות בארץ.
המשרדים ממשיכים לערוך בדיקות וניטור לשמירה על בריאות הציבור, כולל לעניין החשד אשר הועלה על ידי המשווק כי שם המשווק זויף ומדובר למעשה בביצים שאינן של המשווק "יש מעוף" . השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות הנחו את יחידת האכיפה והחקירות המרכזית של משרד החקלאות (פיצו"ח) לפתוח בחקירת החשד.

סלמונלה הנו חיידק שכיח בעולם, ומדינת ישראל עושה מאמצים כדי למזער את הימצאותו. במסגרת התוכנית לניטור סלמונלה בלולי ביצים למאכל (מטילות) ובמשחטות עופות, שיזם משרד החקלאות במטרה להפחית את כמות חיידקים בביצים ובבשר העוף המגיעים לצרכן, נבדקו כ 90% ממשקי המטילות במדינת ישראל ונמצא כי שכיחות הסלמונלה אנטיריטידיס וטיפימוריום בלולי ההטלה בישראל עומד על פחות מ- 3% אחוז, שיעורים דומים לשיעורים שנמצאו במדינות אירופה וארה"ב.

לגבי יתר הביצים של המשווקים האחרים, המשרדים מבקשים מהציבור להמשיך ולהימנע מאכילת ביצים שאינן מבושלות היטב. בישול משמיד את הסלמונלה.


על מנת לשמור על בריאות הציבור, אנו חוזרים ומדגישים את כללי צריכת הביצים כבשגרה:
  • חשוב לבשל ביצים באופן מלא כגון ביצה קשה (בישול מלא משמיד חיידקים).
  • להימנע מאכילת ביצת עין או ביצה רכה.
  • איסור על אכילת /שתיית מזון המכיל ביצים לא מבושלות. 
  • לאחסן ביצים במקרר.
  • יש להקפיד על כל הכללים האמורים לעיל, במיוחד כאשר מדובר במזון עבור תינוקות, קשישים, או אנשים עם פגיעה במערכת החיסונית.

בעת רכישת הביצים:
  • יש לרכוש ביצים עם חותמות עליהן מופיע שם המשווק, גודל הביצה, תאריך אחרון לשיווק ותאריך אחרון לשימוש במקרר. 
  • יש להקפיד על קניית ביצים רק במקומות מורשים (לא בקניה בפתח הבית, שכן מקורן אינו ידוע והן אינן נשמרות בטמפרטורה ובתנאים המתאימים).
  • חשוב לשים לב כי בנקודות הרכישה הביצים מאוחסנות במקום מקורר /ממוזג.
  • יש להקפיד על רכישת ביצים ארוזות באריזות קמעוניות סגורות בכל הצדדים ואם קונים מגשי ביצים של 30 ביצים, יש להקפיד כי המגש יהיה עטוף בניילון נצמד מכל צדדיו. 
  • תאריך אחרון לשיווק, משמעו כי מעבר ליום זה, אין למכור עוד את הביצים הללו. התאריך האחרון לשימוש הינו עד חודש ימים מעבר לתאריך האחרון לשיווק. תאריך זה מהווה המלצה לצרכן עד מתי ניתן להשתמש בביצים כאשר הן מאוחסנות בבית, במקרר. 

מה עלינו לעשות בעת השימוש וההכנה במטבח:
  • יש לאחסן את הביצים במקרר הביתי מיד לאחר הקנייה.
  • מומלץ לאחסן את הביצים במקרר באריזתן המקורית. האריזה מגינה על הביצים מפני אובדן נוזלים או ספיחת ריחות זרים והתייבשות. 

נקודות נוספות שכדאי לדעת:
  • אין להשתמש בביצים שבורות, סדוקות נוזלות ומלוכלכות. 
  • אין להפריד בין החלמון לחלבון על ידי העברה בין 2 חצאי הקליפה, כי הדבר עלול לזהם את תוכן הביצה. עדיף לקנות כלי קטן, העושה פעולה זו בקלות.
  • אין לרחוץ ביצים, בייחוד טרם הכנסתן למקרר מאחר ושטיפת הביצים גורמת להעברת חיידקים לתוך הביצה.
  • יש להקפיד לזרוק את קליפות הביצה לאשפה ישר לאחר שבירת הביצה ולא להשאירן על משטח העבודה מאחר והחיידקים יכולים לעבור מקליפת הביצה למשטח העבודה וכן לנקות היטב את המשטח עליו הונחו הביצים. בנוסף, מומלץ לנקות גם את מקום שבירת הביצה עצמה. 
  • בישול ביצה היטב או טיפול בחום גבוה משמיד נגיפים וחיידקים בביצים. על כן יש לצרוך אך ורק ביצים מבושלות, מטוגנות, אפויות וכיו"ב. על הביצה, לאחר בישולה, להיות מוצקה וללא אזורים נוזליים.
  • רצוי לא לצרוך מיני מזון המכילים ביצים בלתי מבושלות או אפויות (כדוגמת: ביצת עין, מוס שוקולד, טירמיסו, גלידה, מיונז וכיו"ב). 
  • הוראות אלו חשובות במיוחד לאוכלוסיות עם מערכת חיסון מוחלשת כגון קשישים, ילדים ואנשים חולים.