תוצאות סקר 2016 מעודדות, ומציגות שיפור נוסף בממצאים. כך ניתן לראות על פי הנתונים כי חל שיפור בכמות החריגות שנמצאו בביצים ובבשר הבקר המקומי. בבשר בקר מיובא ובחלב המקומי התוצאות היו זהות לתוצאות השנה הקודמת.
שר החקלאות אורי אריאל: "הפיקוח על מוצרים מן החי חשוב ביותר ותפקידו לשמור על בריאות הציבור, וגורמי הפיקוח במשרד החקלאות עושים לילות כימים כדי להבטיח את איכותם. השיפור בממצאים הוא תוצאה של העבודה הרבה שנעשית כדי שהציבור יקבל את המוצרים הטובים והאיכותיים ביותר"
השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות מקיימים פיקוח שוטף על הימצאות שאריות כימיות במוצרים מן החי באמצעות סקר מדגמי ארצי המתקיים מדי שנה כל ימות השנה. סקר השאריות בודק הימצאות של שאריות תרופות וטרינריות, חומרי הדברה ומזהמים סביבתיים במוצרים מן החי (עופות, בקר, חלב, ביצים ודגים).
מטרת הסקר הינה להבטיח שהמזון המשווק בישראל אינו מכיל חומרים אסורים, העשויים לפגוע בבריאות הציבור בטווח הארוך או הקצר, ואינו מכיל רמות חריגות של חומרים מותרים בשימוש. וכן לזהות מגמות של שימוש בלתי נכון או בלתי חוקי בתרופות או בחומרי הדברה, לאסוף נתונים לצורך ביצוע הערכת סיכונים ולהתריע על חריגות ברמות השאריות ולאפשר ביצוע פעולות מתקנות. הסקר מתקיים מאז שנת 1991, ונעשה בתיאום בין משרדי החקלאות והבריאות.
תוצאות סקר 2016 מעודדות, ומציגות שיפור מתמיד בממצאים. כך ניתן לראות על פי הנתונים כי חל שיפור בכמות החריגות שנמצאו בביצים, בבשר בקר וחזיר. כמו כן, בבשר בקר מיובא ובחלב המקומי התוצאות היו זהות לתוצאות השנה הקודמת.
להלן תמצית תוצאות הסקר, בהשוואה לשנת 2015:
המדגם בישראל לוקח בחשבון את היקף הייצור המקומי ואת שיעור הצריכה (הרגלי האכילה של הישראלים). דגימת המוצרים נעשית אצל החקלאים במשק, במכוני המיון, בבתי המטבחיים והמשחטות ובדיקתם נעשית במעבדות המשרד.
בשנת 2016 בוצעו 25,474 בדיקות מעבדה במוצרים לעיל. על פי התקן האירופי ישראל הייתה צריכה לבצע כ- 3,000 בדיקות בשנה בלבד ביחס להיקף הגידול המקומי, אך המדינה בחרה להגדיל את המדגם על מנת להעלות את המובהקות הסטטיסטית של תוצאותיו, על פי השיטה המקובלת בארצות הברית ובמדינות מפותחות נוספות.
המושג "שאריות" (residues) מתאר הימצאות של תרופות וטרינריות, חומרי הדברה ומזהמים סביבתיים, או תוצרי הפירוק שלהם, שנותרו במוצרים שמקורם מן החי. מקורם של החומרים בנסיבות טבעיות או כתוצאה מפעילות חקלאית או תעשייתית. "הרמה המרבית המותרת" (MRL) נקבעת בהתאם לתקנים בינלאומיים, ונשענת על תקן מחמיר הקובע אילו חומרים מותרים בשימוש ובאיזו רמה. הרמות המרביות המותרות שנקבעו לוקחות בחשבון, בין היתר, את סל המזון שאותו צורך אדם ממוצע, וכוללת גם טווח ביטחון שבא לידי ביטוי בסיכון אפסי.
תכנית הסקר נקבעת ומפוקחת על ידי ועדת היגוי עליונה לשאריות במוצרים מן החי המשותפת למשרדי החקלאות והבריאות. במהלך השנים הונהגו שיטות סקר שונות בהתאם לנהוג במדינות מפותחות. בתחילה על פי הגישה האמריקאית אשר מבוססת על עיקרון של הערכת סיכונים ומובהקות סטטיסטית, כפי שנקבעה על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) וארגון האו"ם למזון וחקלאות (FAO) הגוף הבינלאומי לתקינה בנושא מזון, (ה- Codex alimentarius). על פי שיטה זו נבדק מספר גדול של דוגמאות למגוון מצומצם של חומרים. מאוחר יותר, על פי הגישה האירופאית שבה גודל המדגם מבוסס על היקף הייצור (מספר דוגמאות קטן ומגוון גדול של חומרים נבדקים).
החל משנת 2012, לאחר בחינה מעמיקה של הנושא, הוחלט לשלב בין שתי הגישות. גודל המדגם החדש נקבע בהתאם לעקרונות סטטיסטיים מקובלים, אך מבלי לצמצם את מגוון החומרים הנבדקים. השיטה החדשה מגדילה את מספר הבדיקות באופן דרמטי ומגדילה את המובהקות הסטטיסטית בזיהוי ממצאים חריגים. עקרונות הסקר והמדגם הסטטיסטי מבוססים על חשאיות ואקראיות הדגימה.
ד"ר סרחיו דולב, רופא וטרינר ראשי לפיקוח על מוצרים מן החי בשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות: "הסקרים והבדיקות שאנו עורכים מידי שנה מסייעים לנו לעקוב ולאתר בעיות בהתאם לצורך, במשך כל ימות השנה על ידי לקיחת דיגום מדויק המשקף את צריכת הציבור הישראלי. יישום התכשירים כימיים לשימוש וטרינרי בהתאם להתוויה, מתן תרופות וטרינריות בהתאם להתווייתן וממשק נאות בלבד, הם אלו שמבטיחים חשיפה מינימאלית של הציבור לחומרים אלה דרך המזון. עוד מוסיף ד"ר דולב: "בשנים האחרונות, אנו עדים לשיפור בכמות שאריות החומרים הכימיים במוצרים מן החי. אנו מאמינים שבקרה ושיתוף הפעולה בין הגורמים הרלוונטיים יבטיח לציבור הצרכנים הישראלי שהתוצרת תכיל את הכמות המזערית והצרכת של חומרים כימיים במוצרים מן החי בלבד".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה