יום רביעי, 26 באוקטובר 2016

צעד משמעותי בפתרון בעיית עשן המפחמות: שר החקלאות חתם על תקנות שמגבילות מעבר גזמי עצים לשטחי הרשות הפלסטינית

שר החקלאות אורי אריאל חתם היום (רביעי) על הוראת שעה בתקנות היערות שמגבילה הובלת גדמי עצים מישראל לשטחי הרשות הפלסטינית. הציפייה היא כי מעבר גזמי העצים למפחמות יפחת מאוד ובכך פעילות המפחמות תצטמצם בצורה משמעותית.
השר אריאל: "עשן המפחמות הוא טרור סביבתי ואנחנו עושים את כל מה שבידינו להפסיק את זה לאלתר".
התקנות החדשות קובעות כי כריתת והובלת עצי אבוקדו או הדרים יידרשו קבלת רישיון. הרישיון שיינתן על ידי משרד החקלאות יאפשר מעקב מבוקר אחר כמות הגדמים שייכנסו אל שטחי יהודה ושומרון וענישה במקרים של עבירה על החוק. הסדר הרישיונות יעמוד למשך חמש שנים, שלאחריהם ייבחנו מהלכים נוספים. התקנות יבואו לאישור וועדת הפנים בכנסת ביום שני הבא ויכנסו לתוקף בעוד 45 ימים.  
לקראת החתימה כינס היום שר החקלאות אריאל את ראשי המועצות מנשה וחריש על מנת לעדכן אותם בהתפתחויות.  
בפגישה אמר השר אריאל: "עשן המפחמות הוא טרור סביבתי ואנחנו עושים את כל מה שבידינו להפסיק את זה לאלתר. הצווים שהוצאנו היום יגבילו את מעבר גזמי העצים לשטחי הרש"פ ובכך יפחת חומר הבעירה במפחמות. ביום שני נקיים דיון לאישור התקנות בוועדת הפנים בראשות ח"כ דודי אמסלם ואני סומך על חברי הכנסת שאכן יאשרו אותם. לצערנו, אנחנו יודעים שיש במפחמות ברש"פ עוד גזמי עצים לשנתיים הבאות וחשוב לרכז עכשיו מאמץ לטיפול בחומר הבעירה הקיים במפחמות".
אילן שדה, ראש מועצה אזורית מנשה: ״אני מודה לשר אריאל ולאנשי משרד החקלאות. גם אם היו חילוקי דעות זה היה לצורך העניין. הצווים הם חלק מפתרון הבעיה וצריך להמשיך קדימה. כיום הפחמים נכנסים במשאיות מהרשות למדינת ישראל ויש לעצור את זה בהקדם האפשרי״.
יצחק קשת, ראש מועצת חריש: "אנחנו נמצאים במומנטום קריטי כי מגיעים לחריש תושבים חדשים. הם השקיעו כסף רב והם מצפים שהדברים יטופלו וצריך לתת את הדחיפה המשמעותית הזו".
חגי פלמר, מנכ"ל המועצה אזורית מנשה: ״החתימה על הצווים חשובה אבל צריך לעצור את הגעת הפחמים מיו״ש. יש היום צווים שאוסרים את הכניסה רק צריך ליישם את זה. צריך לוודא שהפעם לא יכנסו הפחמים לארץ כי רק ככה לא יהיה להם אינטרס כלכלי הרי הצרכן הכי גדול זה תושבי מדינת ישראל".

כזכור, לפני כשנה מונה צוות בין משרדי בראשות סמנכ"ל משרד החקלאות צביקה כהן, לצורך מציאת פתרון הולם לבעיית המפחמות באזור צפון השומרון ולנזקים הסביבתיים הנגמרים כתוצאה מכך. הצוות המליץ על שורת מהלכים שנועדו לפקח ולטפל בפסולת שנוצרת מגדמי העצים, לרבות חקיקה, הגברת אכיפה ומציאת מקומות חלופיים לקליטת הגדמים, לצורך צמצום כמות הפחמים.

​

יום שלישי, 25 באוקטובר 2016

הפיקוח על מחירי הפירות והירקות עובר לפסים מעשיים: שר החקלאות חתם על צו המחייב את רשתות השיווק להעביר נתונים כלכליים על קניה ומכירה של פירות וירקות

השר אריאל: "הבטחנו את זה לחקלאים ולצרכנים ולא נרפה במאבק לצמצום פערי התיווך".
כצעד ראשון ביישום המתווה להחלת פיקוח על מחירי ירקות ופירות, חתם היום (שלישי) שר החקלאות אורי אריאל על צו המחייב את רשתות השיווק למסור נתונים כלכליים על מכירת פירות וירקות. המהלך נעשה בשיתוף פעולה מלא עם שר האוצר משה כחלון אשר צפוי גם הוא לחתום על הצו בימים הקרובים. 

שר החקלאות אורי אריאל, חתם היום (שלישי) על צו המחייב את רשתות השיווק למסור דו"חות כספיים המפרטים את נתוני רכישה ומכירה של פירות וירקות. במסגרת הצו יידרשו המשווקים והסיטונאים הגדולים לדווח בפרקי זמן קבועים הן על קביעת מחירי הפירות והירקות בשוק והן על הרווח מהמכירות.

הצווים נחתמו בעקבות מסקנות ועדת המחירים המשותפת למשרדי החקלאות והאוצר אשר בחנה את סוגיית פערי התיווך בתחום הפירות והירקות והמליצה לפני כחצי שנה להתחיל בפיקוח על פירות וירקות. לאחר החתימה על הצו וקבלת הנתונים מאותן רשתות ומשווקים, תבחן ועדת המחירים, את הדרך הנכונה לבצע את הפיקוח ולהילחם בפערי התיווך.

לפי הצו, יידרשו החברות לתת נתונים עד סוף שנת 2016 על המכירות שהחלו בשנת 2015. חובת הדיווח תחול עד סוף שנת 2017 אז, לפי הערכת ועדת המחירים, יהיו בידיה די נתונים כדי לקיים מדגם מייצג של התפלגות מחירי הפירות והירקות. בשלב הזה מהות הפיקוח היא לשם קבלת אינפורמציה והבנת מצב הרווחיות בשוק הפירות והירקות.

המהלך המשותף של כחלון ואריאל עתיד להפחית את ההוצאות בעבור ירקות ופירות טריים הנחשבים מוצר צריכה בסיסי בעיניי הצרכן הישראלי. בנוסף, המהלך יביא לחיזוק החקלאים ויאפשר לשוק להתקיים בצורה הוגנת.

השר אריאל: "פערי התיווך בישראל הם לא סבירים בעליל, ולאחר שבחנו את הנושא באמצעות וועדת המחירים המשותפת החלטנו שר האוצר ואנוכי לשים לזה סוף. כדי שנדע מאיפה נוצר פער המחירים, הוצאנו צו שיחייב את הסופרים והמרכולים לדווח לממשלה מהם מחירי הקניה מהחקלאי והקניה לצרכן. אחרי שנקבל את הנתונים הכלכליים נדע לנתח אותם ולפעול בצורה חכמה ומחושבת לצמצום פערי התיווך ולהורדת יוקר המחיה בשוק הפירות והירקות. הבטחנו את זה לחקלאים ולצרכנים ולא נרפה במאבק לצמצום פערי התיווך".

יש לציין, כי בשנים האחרונות נצפית מגמה רב שנתית של עליה בנתח השוק של רשתות השיווק לעומת השווקים הפתוחים וחנויות הירקות והפירות הפרטיות. לפי נתוני הלמ"ס בעשור האחרון גדל נתח השוק של הרשתות ב- 15% לכדי 50% מהקמעונאות בפירות וירקות טריים. זאת לצד עלייה בכוח הקנייה של הרשתות המחזיקות בבעלתן סיטונות פירות וירקות או שרוכשת באמצעות סיטונאי גדול.

יתר על כן, המהלך יצא לדרך בעקבות ממצאי בדיקה מדגמית שהראו שהרווח הגולמי והתפעולי במחלקת הפירות והירקות ברשתות, הינו גבוה במידה ניכרת מהרווח הכללי של הרשת. עוד נמצא כי שיעור המכר ברשתות הינו במגמת עלייה וכי קיימת ריכוזיות במקטע הסיטוני הקשור לרשתות השיווק.

המפקח על המחירים במשרד החקלאות, אורי צוק-בר: "נוכח החשש העולה מן הנתונים שהונחו בפני הוועדה לרווחיות עודפת וניצול לרעה של כוח שוק, ולנוכח העובדה כי קיים קושי אובייקטיבי במדידת רוחבית של מרווחי השיווק, מבקשת הוועדה לחייב את הסיטונאים והקמעונאים לדווח לה נתונים מכוח צו פיקוח על מחירים. הפיקוח יופעל באמצעות צו לזמן מוגבל ויחול עד לסוף שנת 2018".

​
​

יום חמישי, 22 בספטמבר 2016

לקראת חג הסוכות ולמען שמירה על החקלאות הישראלית, משרד החקלאות מתריע: אין להכניס לישראל סטים של ארבעת המינים ממדינות זרות

הידעת?! לולב אחד מחו"ל יכול להכיל בתוכו חרקים ובכך להרוס ענפי חקלאות שלמים...
​כמידי שנה, בסמוך לחגי תשרי ובמהלכם, השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות מתגברים את כוחותיהם בביקורת הגבולות, לנוכח העלייה במספר הניסיונות של אנשים פרטיים וסוחרים להכניס לישראל את "ארבעת המינים" העלולים להיות נגועים במזיקים שונים. על פי חוק הגנת הצומח, כל נוסע רשאי להכניס לגבולות מדינת ישראל אתרוג אחד בלבד. שאר המינים לא ניתנים להכנסה לישראל, מחשש כי הם נגועים במזיקים העלולים לפגוע בחקלאות המקומית.
על מנת  למנוע עוגמת נפש לנוסעים אשר הביאו עימם לישראל ארבעת המינים ממדינות זרות, מפקחי משרד החקלאות מעניקים לנוסעים סט אישי (שאינו מסחרי) "תוצרת הארץ", הכולל: הדס, ערבה ולולב במקום המינים שהביאו. את האתרוג, כאמור, רשאים הנוסעים להכניס עמם לישראל.

על פי החוק, ובכדי למנוע מעבר של מזיקי צמחים בין מדינות, קיים איסור מוחלט על הכנסת פירות וירקות במעברי הגבול לתוך שטח מדינת ישראל. כל העברה של תוצרת חקלאית לגבולות מדינת ישראל ללא אישור של השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות מהווה עבירה פלילית. משרד החקלאות קבע מדיניות זו, כבכל העולם, מכיוון שכאשר תוצרת חקלאית מוכנסת לתוך גבולות מדינת ישראל באופן שלא נבדק על ידי השירותים להגנת הצומח, הדבר עלול להוביל לכניסת חרקים שאינם קיימים בישראל. חרקים אלו עלולים להזיק לגידולים המקומיים, ובכך לגרום לנזק בלתי הפיך לחקלאות, ולהביא לכדי השמדת ענפי חקלאות שלמים.

בשנת 2015 משרד החקלאות סיכל בנתב"ג בלבד ניסיונות הברחה של כ- 650 אתרוגים.
כאשר יבואן או אזרח מבקש להכניס תוצרת החקלאית ממדינה זרה, השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות עורכים בדיקות בכדי לוודא שהתוצרת עומדת בדרישות היבוא. המזיקים לא תמיד נראים בעין, אך גם חרק קטן שחבוי בתוך יבוא לולבים, הדסים, צמחים, או כל פרי או ירק אחר שנשאר בתיק או בכיס מארוחת הבוקר, שאכלו במלון ואף שמושלך לפח, עלול לגרום להתפתחות זן חדש של חרק או מזיק, הפוגע בענפי החקלאות המקומיים.
כיום, ישנן מספר מדינות מהן מותר לייבא אתרוגים. הבאת אתרוגים מבלי קבלת אישור של השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, נחשבת עבירה פלילית. למעוניינים בהכנסת סטים של "ארבעת המינים" לישראל בתיאום מראש יש לפנות לשירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות ופיתוח הכפר באמצעות טלפון: 03-9681551.

פרופ' עבד גרה, מנהל השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות: "ישנה חשיבות רבה שכל אזרח ואזרח במדינה יהיה מודע לסיכון הטמון בהכנסת פירות ירקות, זרעים, שתילי פרחים, צמחי נוי ואפילו תבלינים שלא אושרו מראש על ידי השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות. זאת על מנת להגן על החקלאות המקומית מפני חרקים ומזיקים העלולים לפגוע בגידולים החקלאיים במדינת ישראל".

פרופ' גרה מוסיף: "בדומה לבני אדם, גם צמחים סובלים ממחלות, בתוך העצים או בפירות יכולים להימצא מזיקים (חרקים ותולעים) סמויים העלולים להכניס מחלות שאינן קיימות במדינת ישראל ויכולות לפגוע בגידולים חקלאיים, צמחים, שטחי נוי (כולל גינות ציבוריות), וכתוצאה מכך לגרום לחקלאות הישראלית נזק בלתי הפיך. למעשה, כך הגיע החרק "חומייני" לארץ כאשר היה בתוך עציץ שהגיע מאירן לחולון, ועד היום, לא יודעים כיצד למגרו. יתרה מכך, כיום מדינת ישראל מייצאת תוצרת חקלאית למדינות רבות, כגון: הולנד, גרמניה, צרפת, רוסיה וארה"ב. לכן, מלבד הסכנה בהריסת החקלאות בישראל, הדבר עלול לפגוע בייצוא של מדינת ישראל ובכלכלת המדינה".

יום חמישי, 8 בספטמבר 2016

משרד החקלאות ממשיך לפעול למען המשך קיומה של הדגה בישראל: תקנות הדיג החדשות שהגיש משרד החקלאות אושרו על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת

לאחרונה בג"ץ אימץ את עמדת משרד החקלאות ופרסם פסק דין אשר דחה את כל העתירות של דייגי המכמורת והדייגים ספורטיביים בנוגע למגבלות הדייג בעונת הרבייה של הדגים בים התיכון.
ח"כ אורי אריאל, שר החקלאות ופיתוח הכפר ציין כי "אני מברך על אישור התקנות ומודה לאנשי המקצוע במשרד שעבדו על התקנות ולחברי וועדת הכלכלה והיו״ר כבל על אישור התקנות, שנועדו לשמור על משאב הדגה ועל הסביבה הימית תוך איזון בין הדרישות הסביבתיות וצרכי הדייגים המתפרנסים מדייג"

תקנות הדיג העדכניות שגובשו על ידי משרד החקלאות אושרו (ביום חמישי האחרון (8.9.2016) בשעות אחר הצהריים) על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל. ועדת הכלכלה אישרה את תקנות הדיג העדכניות שנועדו להרחיב את סמכויות האכיפה של משרד החקלאות, כך שהדבר יוביל לשיפור ניכר בניהול משאב הדגה, הסביבה הימית וערכי הטבע, וזאת לצד שמירה על המשך פעילות הדייגים. התקנות אושרו אך כניסתן לתוקף תהיה לאחר הסדרת נושא המיסוי, עבור פיצוי דייגי המכמורת בצפון. בישיבת הוועדה השתתפו חברי כנסת ממרבית הסיעות לצד נציגי הממשלה ממשרד החקלאות, משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, ארגונים סביבתיים, דייגים מקצועיים ודייגים ספורטיביים ואף השתתפו מומחי דיג וים, אשר תמכו בעמדת משרד החקלאות לפיה ישנה חשיבות רבה לטפל בדייג היתר ולשמור על הסביבה הימים ומשאב הדגה לדורות הבאים. הממשלה העמידה תקציב של כ- 16 מיליון ₪ בכדי לאפשר מתן פיצוי הולם לציבור דייגי המכמורת בחלק הצפוני של הארץ, שבו יאסר דייג המכמורת לחלוטין. הוועדה ציינה כי התקנות מהוות מענה ראוי למצב הקשה שבו נוהל משאב הדגה, ולאור זאת, דרשה מהממשלה לאפשר לפצות דייגים שיבחרו להפסיק ולפעול בתנאים אלו.
שר החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ אורי אריאל הודה ליו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל אשר ראה יחד עם המשרד את הצורך הדחוף באישור התקנות לטובת שמירה על משאב הדגה, גם עבור הדייגים המתפרנסים מדיג כיום וגם עבור הדורות הבאים. שר החקלאות ופיתוח הכפר ח"כ אורי אריאל ציין כי "אני מברך על אישור התקנות ומודה לאנשי המקצוע במשרד שעבדו על התקנות ולחברי וועדת הכלכלה והיו״ר איתן כבל על אישור התקנות, שנועדו לשמור על משאב הדגה ועל הסביבה הימית תוך איזון בין הדרישות הסביבתיות וצרכי הדייגים המתפרנסים מדייג. ישנה חשיבות רבה לשמירה על הים ועל מצב הדגה שהולך ומדלדל בעקבות דיג יתר. גם מבקר המדינה כתב בעבר דו״ח ביקורת על חוסר הטיפול בהידלדלות כמות הדגים בחופי הים בישראל. לכן, אחרי עבודה ארוכה ואינטנסיבית, ניסחו אנשי המקצוע במשרד החקלאות תקנות עדכניות שלאורך זמן יעצרו את המגמה השלילית של הידלדלות הדגים בים ובהמשך ישפרו משמעותית את התפתחות הדגים ובהכרח את ענף הדיג בישראל".
ניר פרוימן מנהל אגף הדיג במשרד החקלאות "לאחר מאמצים רבים ולאחר עבודה מקצועית וממושכת, הצוות המקצועי באגף הדיג במשרד החקלאות ניסח תקנות מקיפות המסדירות את שיטות הדיג במדינת ישראל המגדירות את שיטות הדיג המותרות והאסורות בים התיכון, בכנרת ובמפרץ אילת וזאת, במטרה להגן על הסביבה הימית, איזורי קינון חשובים והתפתחות דגים צעירים. הכללת הגבלות למניעת הדייג בעונת הרבייה, הגדלת גודל החורים ברשתות הדייג והגבלת דייג המכמורת במרחב הים התיכון, יתרמו לשיפור משמעותי יתרמו לשיפור משמעותי של קיום משאב הדגה גם עבור הדייגים וגם עבור דורות הבאים". 
בהתאם לעמדת אגף הדיג במשרד החקלאות ולנימוקי מומחים מובילים בארץ, הוועדה אישרה את ההגבלות הבאות:הגדלת העומק המינימאלי לדיג על ידי ספינות מכמורת יעמוד על 30-40 מטרים (במקום 15 כיום), בכדי למנוע פגיעה ברכסי כורכר וסלעים המהווים בתי גידול חשובים לדגים ולבעלי חיים ימיים נוספים המהווים את שרשרת המזון בים. בנוסף נקבעו תקופות בהן תיאסר פעילות דיג על פי סוגים בכדי לאפשר את התרבות הדגים לחופי הים ואת גדילת הצאצאים הצעירים. גודל עיני הרשתות יותאם למקובל במדינות אחרות באגן הים התיכון, כך שיאפשרו את תפיסתם של דגים לאחר שהגיעו על פי רב לבגרות מינית והעמידו את דור הצאצאים הבא. גם באגם הכנרת, תוגבל פעילות הדיג בעונות הרבייה של הדגים.
באמצעות התקנות החדשות המשרד מגביל דיג באמצעות ספינות מכמורת. התקנות החדשות מגדירות את גודל "עיני רשתות המכמורת " (גודל החורים של הרשתות), כך שתצמצם לכידת דגים קטנים מהגודל הרצוי ואת השלכתם חזרה לים, לאחר שכבר דגו אותם. בנוסף הגבלת גודלן של רשתות הדיג תחול גם על דיג בשיטות אחרות כגון דיג חופי ברשתות עמידה ומערך חכות.
התקנות מגבילות את הדיג בעונת הרבייה בסביבת הים התיכון, ובתוך כך, יחול איסור דיג מדי שנה, לתקופה של עד 90 ימים בין התאריכים 1 במרץ ועד ה- 1 ביולי. בנוסף, יאסר הדיג בשיטה של ספינות מכמורת למשך 90 ימים, בתקופה שבין התאריכים 1 במאי ועד ה- 31 באוגוסט בכל שנה, כדי להקטין את אחוז הדגים הקטנים הנתפסים ברשתות ומושלכים חזרה אל הים ונוסף לצמצם משמעותית את הפגיעה בצבי הים ובערכי טבע חשובים נוספים).
בימת הכנרת, התקנות החדשות מתייחסות להקטנת אורך רשתות העמידה. עד כה אורכן של הרשתות היה 5,000 מטר, וכעת יקטנו לאורך של 1,000 מטר. בנוסף, תוגדל מידת עיני הרשתות (גודל החורים של הרשת) וכן גודל הדגים המותרים לדייג וזאת לטובת תפיסתם של דגים בוגרים בלבד. איסור הדייג בתקופת הקינון וההטלה באגם יאורך מ- 60 ימים רצופים ל- 90 ימים רצופים, בין התאריכים 1 במרץ ועד ה- 1 ביולי. 
רק לאחרונה בית המשפט העליון דחה (בהרכב של השופטים פוגלמן, זילברטל ומזוז) את כל עתירות הדייגים כנגד 3 מגבלות על דיג בים התיכון אותן קבע פקיד הדיג הראשי ברישיונות הדיג לשנת 2016, נוכח מצבו הקשה של משאב הדגה בים התיכון: מגבלה שקבעה איסור או הגבלה על מרבית שיטות הדיג בתקופת "הרבייה",  מגבלה שקבעה איסור על דיג מכמורת בתקופת "הגיוס" ומגבלה שחלה לאורך כל השנה, על שימוש בציוד בדיג המכמורת בשל פגיעתו הקשה בסביבה הימית. העתירות, ששתיים מהן הוגשו על ידי דייגי מכמורת והשלישית על ידי העוסקים בדיג ספורטיבי, טענו כנגד המגבלות בכל מישורי המעשה המינהלי הסמכות, ההליך ושיקול הדעת. בדיון בהתנגדות לצו על תנאי, כמו גם בפסק הדין, ציין הרכב השופטים שנתן את פסק הדין כי הם נדרשים רק לשאלת הסמכות, שכן רק לגביה ניתן צו על תנאי. נכתב בפסק הדין "מסקנתי היא כי פקיד הדיג הראשי היה מוסמך לצרף לרישיונות הדיג השנתיים – הן האישיים, הן לספינה – תנאים המצטרפים על המגבלות הקבועות בתקנות ובפקודה".

יום שני, 5 בספטמבר 2016

משרד החקלאות מעדכן את הציבור על מחסור צפוי בעוף טרי ברשתות השיווק בין התאריכים 16-12 בספטמבר 2016; המחסור יורגש בעוף טרי בלבד • קיים עודף בעוף קפוא ברשתות השיווק

במסגרת הערכות המצב התכופות שעושה משרד החקלאות בכל הקשור לאספקת תוצרת חקלאית טרייה, המשרד מעדכן את הציבור על מחסור הצפוי בעוף טרי בלבד, אשר יורגש בין התאריכים ט' עד י"ג אלול התשע"ו, 16-12 בספטמבר 2016.
יחד עם זאת, ברשתות השיווק ובחנויות קיים עודף בעוף קפוא והמחסור צפוי להיות מורגש בימים הללו בעוף טרי בלבד. המחסור בעוף הטרי נובע בשל חג ׳עיד אל אדחא׳, שיחול בימים הקרובים, ובמהלכו רבים מעובדי המשחטות (שהינם ממוצא מוסלמי) יהיו בחופשת חג במשך כארבעה ימים רצופים לפחות. על כן, בשל מיעוט בכוח האדם, חלק מהמשחטות תהיינה סגורות.
המשחטות תחזורנה בהדרגה לפעילות רגילה, החל מיום שישי, י"ג אלול התשע"ו, 16 בספטמבר 2016.
החל מיום ראשון, ט"ו אלול התשע"ו, 18 בספטמבר 2016, המשחטות תחזורנה לפעילות באופן מלא. כך שמיום ראשון, ט"ו אלול התשע"ו, 18 בספטמבר 2016, משעות אחר הצהרים, צפויה להתחדש אספקת העוף הטרי לרשתות השיווק.

המשרד ממליץ לציבור המעוניין לרכוש עוף טרי בלבד בין הימים ט' עד י"ג אלול התשע"ו, 16-12 בספטמבר להיערך בהתאם.

יום שלישי, 23 באוגוסט 2016

משרד החקלאות נערך לקראת חגי תשרי

במטרה להיערך לקראת חגי תשרי הקרובים, משרד החקלאות מאפשר ליבא תוצרת חקלאית טרייה על ידי פתיחת מכסות יבוא מחו"ל וזאת לאור המלצת ועדה מקצועית אשר בוחנת מבעוד מועד את היערכות החקלאים לקראת תקופת החגים.
​תקופת החגים מאופיינת בביקוש רב לתוצרת חקלאית ובמסגרת הערכות-מצב תכופות שעושה משרד החקלאות בכל הקשור לאספקת תוצרת חקלאית הטריה (כפי שהמשרד נערך לקראת חג הפסח), נערכו לאחרונה מספר ישיבות בשיתוף הגורמים המקצועיים לרבות מועצת החלב, מועצת הצמחים ומועצת הלול, ובעקבותיהן המשרד פעל לפתיחת מכסות יבוא על מנת לאפשר יבוא מוצרים ותוצרת חקלאית טרייה שיש חשש למחסור בה.
מבדיקת הנתונים עלה כי בחגי תשרי הקרובים נכון למועד זה, לא צפוי מחסור במוצרים מן החי, בשר, עוף וביצים. 
כמו כן, לא צפוי מחסור בדבש ובפירות.
עקב הפחתת המכסים על יבוא דגים בהיקף של 50%, לא צפוי מחסור בדגים וצפויה ירידה במחיר לצרכן.​
בנוגע לירקות - לאור הנתונים שהוצגו בישיבות, עלה כי לא צפוי מחסור בירקות בחגי תשרי הקרובים למעט חשש למחסור בעגבניות וזאת עקב מזג האוויר החם השורר בחודשי הקיץ הסמוכים לחגי תשרי. כמו כן, העגבניות שישווקו לשוק מהייצור המקומי יהיו באיכות בינונית (עגבניות בגודל קטן מהרגיל, רכות ובעלות כתמים חיצוניים).
כידוע, מאחר והשוק אינו שוק 'מתוכנן' וכל חקלאי קובע לעצמו את סוגי הגידולים והיקפיהם ומאחר וקיימים משתנים שאינם תלויים במגדלים (כגון מזג אוויר ומזיקים שעלולים לפגוע בתוצרת) המענה לפערים בין הייצור לצריכה ניתן על ידי פתיחת המכסות לייבוא לא מוגבל מחו"ל לתקופה זו, וזאת כפי שנעשה בעבר באירועים דומים.
על כן, על מנת לאפשר ליבואנים זמן להערכות ולהתארגנות, המשרד נערך מבעוד מועד והודיע ליבואנים זמן רב מראש בדבר פתיחת המכסות ליבוא עגבניות מחו"ל (כך יעשה גם לגבי כל ירק אם יוודע  על חשש למחסור בו).
דבש - לא צפוי מחסור בדבש בתקופת החגים עקב מכסות ייבוא שנפתחו מבעוד מועד. יחד עם זאת, צפוי מחסור בין התקופה שלאחר החגים ועד לעונת הרדייה הבאה (אביב 2017). על כן, במטרה למנוע מחסור בתקופה שלאחר תקופת החגים, הוגשה לרשות המיסים בקשה מטעם משרד החקלאות, לפתיחת מכסות יבוא דבש פטורות ממכס. הבקשה נמצאת בימים אלה בטיפול רשות המיסים.
קוטג' - מבדיקות שערך המשרד עם המחלבות הגדולות ועם מועצת החלב, עלה כי נכון למועד זה קיימת היתכנות למחסור בקוטג' בהיקף של כ-15% שיורגש ממוצאי יום כיפור ועד כמה ימים לאחר שמחת תורה (בין התאריכים 13-27/10). כך שמראש השנה ועד יום כיפור לא יורגש מחסור כלל. הסיבה למחסור בקוטג' נובעת מכך שתקופת החגים השנה מאופיינת במחסור בימי עבודה (בשל רצף החגים והשבתות) ולאור העובדה שתהליך הייצור של הקוטג' מצריך ימי עבודה רצופים וזאת לצד אורך חיי המדף הקצרים של המוצר. על כן, מבחינה טכנית לא ניתן לייצר קוטג' שיהיה על המדף בתקופה זו.
חמאה - מבדיקות שערך המשרד עלה כי כבר בזמן הקרוב (לפני תקופת החגים) קיימת היתכנות למחסור בחמאה בעיקר לתעשייה ולמוסדות. לשם כך משרד החקלאות נערך מראש ועל מנת לצמצם את החשש למחסור בחמאה, המשרד פעל לפתיחת מכסות יבוא פטורות ממכס של 700 טון חמאה ואף הגיש לפני כחודש לרשות המיסים בקשה לפתיחת מכסת יבוא נוספת בכמות זהה. חלק מכמות החמאה בדרכה לארץ וזאת בשל רישיונות יבוא שמומשו על ידי חלק מהיבואנים. במידה והיבואנים לא יממשו את כל מכסת יבוא החמאה, שאופן חלוקתה פורסם בימים האחרונים על ידי משרד הכלכלה, יוותר החשש למחסור בחמאה.
​במשרד מקווים כי עקב ההיערכות של כל הגורמים לקראת חגי תשרי לצד פתיחת מכסות בלתי מוגבלות ליבוא, היבואנים יממשו את פוטנציאל היבוא. 
המשרד מתעדכן על שינוים בהיצע ובביקוש לקראת החגים, ממשיך לעקוב אחר תמונת המצב ובמידה ויחולו שינויים המשרד יידע את הציבור בהתאם.

יום חמישי, 18 באוגוסט 2016

במטרה לתמוך במגדלי הביצים ובמשקים הקטנים הנמצאים בעיקר בגבול הצפון שר החקלאות ושר הכלכלה אישרו למועצת הלול הסדר פינוי של עד 10 מיליון ביצים שינותבו לתעשייה

פינוי העודף הנדרש מהווה 0.5% בלבד מהמכסה השנתית העומדת על 2.2 מיליארד ביצים • אין חשש כי פינוי עודפי הביצים יגרום לעליית המחיר לצרכן.
​שר החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ אורי אריאל: "לאור עודפי הביצים שנוצרו ובמסגרת השמירה שלנו על האיזון שבין הורדת המחירים לצרכן והעצמת החקלאים, ובעיקר אלו שיושבים בגבול הצפון, החלטנו לפנות חלק מהעודף של הביצים לתעשייה. אנחנו מאמינים שהדבר יחזק את הלולנים ולא יצור מחסור או עליית מחירים עבור הקונים"
​במטרה לתמוך במגדלי הביצים ובמשקים הקטנים הנמצאים בעיקר בגבול הצפון, שר החקלאות ושר הכלכלה אישרו היום, 18/08/2016,  למועצת הלול הסדר פינוי עודפי ביצים לתעשייה. האישור ניתן בכדי להבטיח למגדלים תמורה הוגנת בעד תוצרת הלול ולאחר שהשרים בחנו את בקשת המועצה לענף הלול מיום כ"ד אלול התשע"ו, 27/07/2016. 

כמקובל בחודשי הקיץ בעיקר בחודשים אוגוסט וספטמבר צפויים עודפי ביצים למאכל, הנובעים בין היתר מכך שבשנה האחרונה נוצר איזון בין הביקוש להיצע המקומי. על מנת למנוע הצפה ופגיעה במגדלי הביצים בעיקר בגבול הצפון, אושר פינוי של עודפים עונתיים של עד 10 מיליון ביצי מאכל. מאחר שענף הביצים למאכל הינו שוק מתוכנן ומחיר הביצה הינו מחיר מפוקח, אין חשש כי פינוי עודפי הביצים כמבוקש יגרמו לעליית מחיר לצרכן. 

עודפי ביצי המאכל שהצטברו אצל המשווקים השונים לא יעלו על הכמות העודפת המוערכת תוך שמירה על היקף השיווק לשוק המקומי מבלי לגרום למחסור בשוק. כמו כן, אין חשש כי פינוי הביצים יוביל למחסור בתקופת חגי תשרי. הפינוי המתוכנן יבוצע באמצעות העברה מרוכזת של הביצים העודפות לתעשייה המקומית על ידי המועצה לענף הלול, וזאת במטרה להקפיאן במטרה לספקן לצרכנים המוסדיים בחודשי החורף (המאופיינים בביקוש גבוה יותר).
בעקבות מחסור בביצי מאכל בשנת 2015, הוגדל ייבוא הביצים לארץ (ועמד על מעל ל - 300 מיליון ביצים). על בסיס נתון זה, היקף המכסה השנתית לשנת 2016 הוגדל ב- 7% וזאת לאחר תוספת של 4% שניתנה בשנת 2015. בפועל הייצור המקומי גדל, אך הביקוש בקרב הצרכנים בתקופה זו ירד במיוחד בחודשים יולי אוגוסט המאופיינים בירידה בביקוש בקרב הצרכנים. בדרך כלל, עודפים מהשוק המקומי מופנים לתעשייה, באופן ישיר על ידי המגדלים והמשווקים. אך מאחר שבשנת 2016 ניתן למפעלים באופן חריג אישור לייבוא ביצים למשך שנה שלמה, ללא קשר להיצע מהשוק המקומי, חלה ירידה נוספת בביקוש לתוצרת המקומית, והוחלט על העברה מרוכזת של הביצים.
שוק הביצים הנו שוק מתוכנן ובתוך כך, מובאת בחשבון גם התנודתיות בביקוש. פינוי העודף הנדרש המהווה 0.5% בלבד מהמכסה השנתית העומדת על 2.2 מיליארד ביצים.