יום שלישי, 14 בנובמבר 2017

שר החקלאות אורי אריאל חתם על הסכם שיתוף פעולה בתחום החקלאות עם ממשלת קרואטיה

​​​אורי אריאל, שר החקלאות ופיתוח הכפר: "ההסכם עם קרואטיה יתרום לקידום ההתפתחות החקלאית של שתי המדינות והנו צעד נוסף שמשרד החקלאות עושה למען הידוק הקשרים עם מדינות העולם ואני מאמין כי זו פריצת דרך שתביא לעוד שיתופי פעולה משמעותיים". השר אריאל הוסיף: "ישראל הנה מעצמה  עולמית בתחום הייצור החקלאי. הבאה לידי ביטוי בייצוא נרחב של טכנולוגיות חקלאיות לכל העולם בעיקר בתחום ההשקיה, חקלאות מדייקת , טיפול לאחר קטיף, ומשק החלב שהנם מהמתקדמים בעולם. לא בכדי מדינות רבות מבקשות ללמוד על הטכנולוגיות המפותחות ועל המחקר המתקדם בישראל".

במטרה לקדם את שיתוף הפעולה ההדדי בתחום החקלאות בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של קרואטיה, שר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל, חתם אמש (יום ב' 13.11.2017 כ"ה בחשוון תשע"ח) על הסכם לשיתוף פעולה חקלאי עם ממשלת הרפובליקה של קרואטיה. בביקורו בקרואטיה, נפגש שר החקלאות אורי אריאל עם ראש ממשלת קרואטיה Andrei Plenkovich (אנדריי פלנקוביץ) ועם שר החקלאות של קרואטיה Tomislav Tolushic (טומיסלאב טולושיץ).



שר החקלאות עורי אריאל עם עמיתו הקרואטי  


במסגרת ההסכם לקידום הפיתוח החקלאי של שתי המדינות, המדינות יעודדו שיתופי פעולה וחילופי מידע וידע מעשי בתחומים הבאים:
  1. שימור קרקע וניהול משאבי מים - טכנולוגיות להשקיה יעילה וניהול צריכת מים בייצור יבולים כגון דגנים וירקות ושיטות מתקדמות לניהול קרקע.
  2. ייצור פירות וירקות (צומח) - הנהגת זנים חדשים ושימור זנים מסורתיים, שיתוף ידע לגבי טכניקות ייצור שונות, טכנולוגיות לאחר הקציר ואחסון.
  3. הגנת הצומח - הגנת הצומח במערכת חקלאות בת-קיימא, נהגים משולבים לניהול הדברה, הסגר צמחים, ביוכימיה וביולוגיה מולקולרית.
  4. ייצור בעלי חיים (production) ייצור חלב,עופות, דגים - שיתוף ידע ומידע על שיטות מתקדמות של ייצור, ניהול והזנה בכל ההיבטים של ענפי ייצור בעלי חיים.
  5. חילופי ידע על פעילויות הקשורות למחקר ופיתוח – בעיקר בתחום הביוטכנולוגיה, הגנטיקה ושימור המגוון הביולוגי של המשאבים הגנטיים של הצמחים והמשקים.
  6. ניתוח סוציו-אקונומי ושיווקי של החקלאות - התחרותיות של החקלאות בשווקים מקומיים ובינלאומיים.
  7. כל צורה ותחום קשורים אחרים של שיתוף פעולה כפי שהוסכם על ידי הצדדים במגמה לקדם את הפיתוח החקלאי של שתי המדינות.
  8. הערכה ושימור של מורשת נוף.

איציק בן דוד, סמנכ"ל סחר חוץ משרד החקלאות ופיתוח הכפר ": הסכם זה יתרום לקידום החקלאות הקרואטית ויאפשר לחברות ישראליות להרחיב את פעילותן בקרואטיה. בשל העובדה שקרואטיה, כחברה חדשה באופן יחסי באיחוד האירופי, מחויבת לקדם משמעותית את ענפי החקלאות השונים ולצורך כך עומדים לרשותה תקציבים משמעותיים מהאיחוד האירופי. בן דוד הוסיף כי "זהו חלון הזדמנויות לחברות ישראליות בתחום האגרוט​כנולוגיה שכן הידע הייחודי שקיים במדינת ישראל יוכל לסייע משמעותית לקידום חקלאות קרואטיה ואנו צופים כי עיקר שיתוף הפעולה ייסוב סביב נושאי ההשקיה וניהול מקורות המים".

ההסכם לקידום ההתפתחות חקלאית של שתי המדינות נחתם לתקופה של חמש שנים ויוארך באופן אוטומטי לתקופות נוספות בנות חמש שנים כל אחת. במטרה לעקוב אחר יישום ההסכם תוקם ועדה משותפת לשתי המדינות שתגבש תכניות שנתיות לשיתופי הפעולה ותבצע בקרה אחר היישום.

יום רביעי, 8 בנובמבר 2017

ביוזמת שר החקלאות, ח״כ, אורי אריאל וסגן שר האוצר, הרב יצחק כהן בשורה לחקלאים שומרי המצוות: תוקם "קרן השתלמות" לחקלאים משביתי האדמה

​​הקרן קיבלה את ברכתם של כל גדולי הדור ובראשם מרן שר התורה הרב חיים קנייבסקי ונשיא מועצת חכמי התורה מרן ראש הישיבה הרב שלום כהן
ביוזמת שר החקלאות, ח״כ, אורי אריאל וסגן שר האוצר, הרב יצחק כהן תוקם ״קרן השתלמות" לחקלאים משביתי האדמה. הקרן שתיפתח בשיתוף משרד החקלאות ומשרד האוצר, קיבלה את ברכתם של כל גדולי הדור ובראשם מרן שר התורה הרב חיים קנייבסקי ונשיא מועצת חכמי התורה מרן ראש הישיבה הרב שלום כהן שסמכו ידיהם על החשיבות של שיתוף החקלאים ובמחויבות של משרד החקלאות והאוצר. המדינה וחקלאים שומרי השמיטה כהלכתה, יפרישו סכום כספי מידי שנה  בקרן ייעודית שתיפתח ובכך תקנה ביטחון כלכלי לחקלאי המקיים שמירת שמיטה כהלכה. חקלאים שומרי השמיטה ייהנו בשנת השמיטה ממענק חודשי על בסיס ההפרשות במהלך השנים הקודמות לשמיטה. ניתן לומר כי התמיכה בקרן הינה חוצה מגזרים ומאחדת את כלל גדולי הדור במהלך חשוב זה.

בשנות שמיטה קודמות לא היה תקציב ידוע מראש לשומרי השמיטה וחקלאים שביקשו להצטרף לשומרי השמיטה נאלצו לחיות בצמצום בשנה השביעית ובחשש גדול עד לקביעת גובה השתתפות המדינה. מבתוכנית זו המדינה פותרת בעיה זו ונותנת ודאות לחקלאי ובשנת השמיטה הקרובה חקלאי יוכל שלא לעבד את אדמתו ללא חשש לפרנסת משפחתו.

אורי אריאל (האיחוד הלאומי) שר החקלאות ופיתוח הכפר:  למדינת ישראל אכפת מהחקלאים שלה ולראשונה יש הכרה בזכות החקלאים שומרי המצוות לשבות בשנת השמיטה ללא חשש. עבודת האדמה היא מצווה ואני שמח שחקלאים ששומרים על מצוות השמיטה יוכלו מהיום, באמצעות קרן ההשתלמות הייעודית שהוקמה בזכות שיתוף הפעולה עם סגן השר הרב יצחק כהן לתכנן את הכנסותיהם ולהבטיח את פרנסתם לקראת שנת השמיטה הקרובה.

השר אורי אריאל הוסיף: תוכנית זו קיבלה את ברכתם של גדולי ישראל. התמיכה בקרן חוצה מגזרים ומאחדת את כלל גדולי הדור הרב חיים קנייבסקי, הרב שלום כהן, הרב דב ליאור, הרב אריאל, הרב יצחק זילבשטיין, הרב דוד לנדאו ואדמו"רים, במהלך חשוב זה למען החקלאים״. 

"וידועים דברי המשנה באבות (ה', ט') ומס' שבת (ל"ג) גלות באה לעולם על ... בעוון השמטת השמיטין ויקוים מה שנאמר ויקרא (כ"ו ל"ד) אז תרצה הארץ שבתותיה".


שר החקלאות, אורי אריאל, התייעץ עם מליאת מועצת הצמחים בנוגע לגריעת כ- 60 גידולים חקלאיים מאחריות המועצה

​​​​על פי הערכות מהלך זה יחסוך למגדל בין מאות לאלפי שקלים בשנה. המדובר בכ- 4,300 מגדלים המעבדים 117 אלף דונם​
שר החקלאות, אורי אריאל, נפגש אמש (5.11.2017) עם מליאת מועצת הצמחים והתייעץ גם עימם, כנדרש בחוק, על ההצעה לגרוע כ- 60 גידולים חקלאיים מאחריותם הניהולית, כך שהמועצה לא תנהל אותם ולא תוכל לדרוש היטלים מהחקלאים המגדלים גידולים אלה. 
השר ביקש ממועצת הצמחים להביע את דעתה תוך כשבועיים ולאחר התייעצות יקבל  החלטה בדבר הגידולים שיגרעו מאחריות המועצה.

כיום על פי החוק מגדלים של הפירות אלו משלמים היטלים. על פי ההערכות מהלך זה יחסוך למגדל בין מאות לאלפי שקלים בשנה לכ- 4,300 מגדלים המעבדים 117 אלף דונם. הגידולים המרכזיים שמוצע לגרוע אותם כוללים, בין היתר: רימון, שיזף, שסק, תאנים, תפוח, אפרסק אגס, גויאבה, משמש, נקטרינה ופסיפלורה.

יום שלישי, 31 באוקטובר 2017

בג"צ דחה את עתירת התאחדות התעשיינים בישראל, ואישר פה אחד את מדיניות משרד החקלאות ששמירה על הגידול החקלאי בישראל גוברת על עקרון חופש העיסוק

בפסיקתו עיגן בית המשפט את הסדר הקיים שעליו נשען ענף גידול החיטה בישראל. בית המשפט הכיר בחשיבות ההגנה על גידול החיטה המקומי בהיבטים של שמירה על שטחים פתוחים, שמירה על מלאי חירום וחיזוק הפריפריה. קביעתו של בית המשפט משאירה על כנו את הנוהל ליבוא חיטה שקבע משרד החקלאות
ג"צ דחה את עתירת התאחדות התעשיינים בישראל, וקיבל פה אחד את עמדת המדינה בעניין מדיניות משרד החקלאות להענקת רישיונות לייבוא חיטה בפטור ממכס. העתירה, אשר הוגשה נגד שר הכלכלה, משרד החקלאות, רשות ההגבלים העסקיים וארגון עובדי הפלחה, תקפה את חוקיותו של הסדר הלינקג' המעוגן בנוהל המשרד להענקת רישיונות לייבוא חיטה.   
צריכת החיטה למאכל של טחנות הקמח מתבססת בעיקר על חיטה מיובאת לצד חיטה מקומית, החיטה המקומית גדלה בכרבע מכלל השטחים המעובדים בישראל. הסדר הלינקג' הינו  הסדר הנהוג למעלה מ- 20 שנה במסגרתו החיטה המקומית, נמכרת לקבלנים של מלאי חירום, עימם מתקשר משרד החקלאות במכרז מדי 3 שנים. במסגרת תנאי המכרז, הקבלנים רוכשים את החיטה מהמגדלים המקומיים מיד לאחר הקציר, מאחסנים אותה כמלאי החירום של חיטה למאכל, ומוכרים אותה לטחנות הקמח. המחיר שנקבע לרכישת החיטה המקומית מחושב לפי נוסחה המבוססת על מחיר החיטה בבורסת שיקגו לחיטה אמריקנית. קבלני מלאי החירום רוכשים את החיטה מהמגדלים המקומיים במחיר הלינקג' במועד הרכישה ומוכרים לטחנות הקמח גם במחיר הלינקג' במועד המכירה.

בית המשפט בפסיקתו ציין כי אין מניעה חוקית לייבא חיטה לישראל, שלא בהתאם להסדר הלינקג', אולם ייבוא זה חייב במכס בשיעור של 50%. כך שבעצם ההסדר מיטיב עם טחנות הקמח, כי אילולא היה קיים, הן היו נאלצות לייבא את כלל החיטה במכס מלא.
משרד החקלאות הדגיש במהלך הדיון את חשיבות הרבה של ההסדר לטובת הבטחת גידול החיטה המקומי, בדגש על חשיבות השמירה על מלאי חירום, שמירה על שטחים פתוחים וחיזוק הפריפריה ומצד שני, הסדר זה מאפשר יבוא מאסיבי של יתרת החיטה הנדרשת בפטור מלא במכס.

בית משפט דחה את הטענות לעניין פגיעה בחופש העיסוק, וכן דחה את הטענה שיש כאן הסדר אסור לפי חוק ההגבלים העסקיים. בית המשפט בהחלטתו ביקר את העותרים כי אין בנוהל שהוציא משרד החקלאות שום שינוי לעומת הוראות החוק.
צביקה כהן, סמנכ"ל מימון והשקעות במשרד החקלאות: "קבלת עמדת העותרים הייתה קריאה לייבוש של כרבע מהשטחים המעובדים בישראל. בפסיקתו עיגן בית המשפט את הסדר הלינקג' הקיים שעליו נשען ענף גידול החיטה בישראל. בית המשפט אף הכיר בחשיבות ההגנה על גידול החיטה המקומי בהיבטי שמירה על שטחים פתוחים, שמירה על מלאי חירום וחיזוק הפריפריה. קביעתו של בית המשפט משאירה על כנו את הנוהל ליבוא חיטה שקבע משרד החקלאות".​

לראשונה רפת ישראלית ממשלתית מודרנית בהודו: משרד החקלאות ממשיך בפעילות החוץ הענפה ומקים רפת "הדגמה" ישראלית מודרנית במדינת הריאנה שבהודו

התכנית תאפשר גידול המסחר עם מדינת הריאנה שבהודו, תאפשר נתיבי מסחר חדשים עם מדינות האזור, ואף תקדם ותשפר את מעמד ישראל בקרב מדינות המזרח. פוטנציאל השוק במדינת הריאנה גדול במיוחד כיוון שהיא אחראית לשליש מסך ייצור החלב בהודו כולה

חקלאות ישראל הנה אבן שואבת ונחשבת בכל העולם כמעצמה חקלאית. דבר המסייע לישראל להגדיל את קשרי המסחר ולשפר את היחסים הדיפלומטיים עם מדינות רבות. משרד החקלאות עמל בתקופה האחרונה על קידום הקמת רפת הדגמה ישראלית מודרנית במדינת הריאנה שבהודו. המאמצים נשאו פרי, והרפת תוקם בהיסאר שבמדינת הריאנה בהודו כחלק מהסכם שיתוף הפעולה עם משרד החוץ להקמת 39 מרכזי מצוינות בהודו כולה בתמיכה מקצועית של משרד החקלאות הישראלי. פוטנציאל השוק במדינת הריאנה גדול במיוחד כיוון שהיא אחראית לשליש מסך ייצור החלב בהודו כולה.
הודות ליחסים החמים שרקם משרד החקלאות עם ממשלת הריאנה, ההודים שוקלים בחיוב שממשלת הריאנה תקים רפתות מודרניות נוספות בכל רחבי מדינת הריאנה אך ורק באמצעות חברות ישראליות.
לאחרונה ביקרה בישראל משלחת ממדינת הריאנה בראשות שר החקלאות של מדינת הריאנה ובכירים במשרד החקלאות, במהלך הביקור נידון מתווה התכנית להקמת רפת הדגמה במדינה במימון הודי. על פי הסיכום, בתחילת הפרויקט תוקם רפת הדגמה עם דרכי גישה נוחות ומתקנים לטיפול בפסולת. בשלב הראשון הרפת תכיל כ- 100 פרות חולבות, ועגלים ויונקים. בשלב השני של הפרויקט תוגדל הרפת לכ- 200 פרות חולבות, ותיבנה מיני מחלבה לעיבוד התוצרת, לטובת יצור חלב מפוסטר, יוגורט, גבינה למריחה ועוד. 
לצד הרפת, תכשיר ישראל גם שטח לגידול מספוא, ותקים מרכז מזון שיספק את מזון הפרות. משרד החקלאות פועל לאפשר למרכז המזון להתרחב בהמשך ולספק מזון לכלל הרפתות שיוקמו במדינה.
יעקב פולג, מנהל המרכז לשיתוף חקלאי בינלאומי במשרד החקלאות: "ההסכם החדש מול ממשלת ריאנה משקף את גודלה וחוזקה של הטכנולוגיה הישראלית בעולם בענפי החקלאות השונים. אני בטוח שרפת ראשונה זו תביא להידוק היחסים עם המדינה ולייצוא תעשיה ישראלית כחול-לבן להודו".

הקמת רפת בהריאנה

יום חמישי, 26 באוקטובר 2017

במטרה למנוע מחסור בביצים בשוק המקומי, פתח משרד החקלאות את יבוא הביצים לישראל במכסות פטורות ממכס

במטרה למנוע מחסור בביצים בשוק המקומי, פתח משרד החקלאות את יבוא הביצים לישראל במכסות פטורות ממכס. המחסור הנוכחי נוצר עקב פער במחזורי הטלה.
המכסה, שנפתחה בהתייעצות עם מועצת הלול, בהיקף של 12 מיליון ביצים למשווקי הביצים, ועוד כ- 1.2 מיליון ביצים לתעשייה הביצים.
ממשרד החקלאות נמסר, כי מדינת ישראל מייצרת לעצמה את הרוב המכריע של הביצים הנצרכות בישראל, בהיקף של כ- 2 מיליארד ביצים בשנה, למעט מחסור מובנה קבוע בהיקף של כ- 150 מיליון ביצים. המחסור נובע בשל תנודות עונתיות גם בהטלה וגם בביקוש וחידוש מחזורי הטלה. המחסור מושלם באמצעות ייבוא פטור ממכס.
מקור מרבית הביצים המיובאות הוא ספרד, והיבוא נעשה בפיקוח מלא וקפדני של השירותים הווטרינרים ומשרד הבריאות.

משרד החקלאות מזהיר את הציבור: אין להגיש לבעלי החיים מזונות שיוצרו על ידי חברת "ביו דוג"

צרכנים אשר רכשו את מוצרי החברה, מתבקשים ליצור קשר עם חברת "ביו דוג", ולא להגישם לבעלי החיים.

השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות הורו לחברת "ביו דוג" להפסיק לאלתר לייצר ולשווק מזון לבעלי חיים במפעלה שבטירת הכרמל, ולבצע החזרה יזומה מהשוק (Recall) לכלל המוצרים אשר יוצרו על ידה החל מתאריך 20.8.17 ונמצאים בשוק.
המפעל פעל בניגוד לחוק בכך שהמשיך לייצר מזון לבע"ח ללא היתר בתוקף, לאחר שהאמור פג תוקף בחודש אוגוסט השנה, וכן על אף ממצאי ביקורת שנערכה במפעל טרם פקיעת ההיתר, שבה נתגלו שורה של ליקויים  אותם עליו לתקן, במקביל לתהליך היתר הייצור.
בבדיקות מעבדה שערכו מפקחי המשרד בחנות לממכר מזון בעלי חיים, שם נמצא מזון של "ביו דוג" שיוצר ב- 8.10.17, אחרי פקיעת ההיתר כאמור. נמצא חיידק הסלמונלה, כמו כן נמצאו חיידקי אנטרובקטריצה ברמות גבוהות החורגות מהרמות המותרות, כל זאת בניגוד לדרישות המיקרוביאליות של האגף לפיקוח על מזון לבעלי חיים במשרד החקלאות. המדובר באצווה שיוצרה בתאריך 8.10.17 של המוצר "ביו דוג עוף". 
עקב הממצאים החמורים, פנה משרד החקלאות למפעל לאלתר בדרישה לבצע החזר יזום של כלל הסחורה שיוצרה החל מתאריך ה- 20.8.17, כיוון שיש יסוד סביר להניח כי כלל האצוות יוצרו תחת אותם תנאי ייצור.

משרד החקלאות נוקט ב"אפס סובלנות" כלפי המצאות חיידק הסלמונלה במזון לבעלי חיים - סלמונלה ואנטרובקטריצה עלולים לסכן את בריאות בעלי החיים ואת בריאות הציבור.
במשרד מציינים, כי העמדה המקצועית העדכנית של מומחי המשרד הנה כי הזנת חיות מחמד במזון נא אינה עולה בקנה אחד עם המטרה של שמירה על בריאות בעלי החיים ובריאות הציבור. ככלל, הסיכון לציבור הנו ממשי, ולא ניתן לאפשר ייצור ושיווק של מזון נא בישראל ללא טיפול הנועד לבצע אלימינציה של מחוללי המחלה בטרם שיווקו להזנת בעלי חיים.