יום חמישי, 28 בינואר 2016

בהמשך לבדיקות הנרחבות והמעמיקות לאיתור סלמונלה בביצים הנערכות על ידי משרד החקלאות ומשרד הבריאות אותר מקור הביצים הנגועות בספרד

בהמשך לבדיקות הנרחבות והמעמיקות לאיתור סלמונלה בביצים הנערכות על ידי משרד החקלאות ומשרד הבריאות אותר מקור הביצים הנגועות בספרד - הייבוא מהמקור הנגוע הופסק. לאור כך, אין מניעה מלצרוך ביצים שמקורן בספרד (הנושאות את הסימון ES), אך הציבור נדרש להמשיך להקפיד על אכילת ביצים מבושלות היטב ועל כללי צריכת ביצים בטוחה.
על מנת לשמור על בריאות הציבור, אנו חוזרים ומדגישים את כללי צריכת הביצים כבשגרה:
חשוב לבשל ביצים באופן מלא כגון ביצה קשה (בישול מלא משמיד חיידקים).
להימנע מאכילת ביצת עין או ביצה רכה.
איסור על אכילת /שתיית מזון המכיל ביצים לא מבושלות. 
לאחסן ביצים במקרר.
יש להקפיד על כל הכללים האמורים לעיל, במיוחד כאשר מדובר במזון עבור תינוקות, קשישים, או אנשים עם פגיעה במערכת החיסונית.
מקרא לזיהוי החותמות שעל הביצים המעיד על מקורן
ארץ יבואסימון
ספרדES
הולנדNL
איטליהIT
אוקראינהUA
טורקיהTR

 • בהתייחס למגבלת המקום על הביצה, מתאפשר סימון של מדינת המקור על ידי סימון אותיות. אם קיים סימון שאינו תקין (לא קריא, מחוק ועוד) ניתן לפנות בעניין זה אל השירותים הווטרינריים והדבר ייבדק.
• על ביצים מיצור מקומי לא מופיע סימון שתי האותיות

מידע נוסף בנושא טיפול בביצים ניתן למצוא באתר משרד החקלאות
כמו כן, ניתן למצוא מידע נוסף באתר משרד הבריאות
ובאתר המועצה לענף הלול

יום רביעי, 27 בינואר 2016

לאחר הערכה מחודשת משרד החקלאות מגביר את האכיפה ומחמיר את הדרישות ליצור ושיווק מזון-נא לכלבים

האגף לפיקוח על מזון לבעלי חיים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ביצע הערכה מחודשת בנוגע לתנאים לייצור ושיווק של מזון נא (Raw food) לחיות מחמד במדינת ישראל ובתוך כך, מגביר את האכיפה ומחמיר את הדרישות ליצור ושיווק מזון-נא לכלבים. יובהר כי הדרישות לקבלת היתר לייצור ושיווק מזון נא, לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא וסחר בו), הוחמרו כאמור ועל כן יצרנים של מזון מסוג זה מתבקשים ליישם מערכות של בטיחות מזון מסוג HACCP או ISO 22000. 
במטרה להבטיח את בריאות בעלי החיים ובריאות הציבור משרד החקלאות נוקט במשנה זהירות ומאפשר שיווק של מזון נא לצרכן, בקיום אחד מהתנאים:
1. בישול המזון טרם שיווק.
2. סימון המזון במילים "יש לבשל את המזון טרם שימוש".
מאחר שלא מדובר על תנאים מצטברים, בעלי כלבים מתבקשים לבשל את המזון לכלבים טרם השימוש בו.
החברות המאושרות לייצור ושיווק מזון נא במדינת ישראל נכון להיום: 
1. חברת ביו דוג תזונת בריאות בע"מ, מס' יצרן 900. 
2. חברת פטס נטוראול בע"מ, מס' יצרן 2140.
במקביל לחידוש ההיתר ובמטרה להבטיח את בריאות בעלי החיים ורווחתם ושמירה על בריאות הציבור בשל הרגישות הטמונה במזון נא לכלבים ( (Raw food, מפקחי האגף לפיקוח על מזון בעלי חיים מגבירים כאמור את הפיקוח ואת האכיפה על יצרני ומשווקי מזון זה וממשיכים לבצע פיקוח ומעקב אחר הנושא, קוראים לציבור לדווח למשרד אם הסימון הנדרש אינו קריא.​

יום חמישי, 21 בינואר 2016

הטיפול בעשן המפחמות הפוגע בתושבי חריש והסביבה יוצא לדרך: צוות בינמשרדי ברשות משרד החקלאות ופיתוח הכפר פרסם דוח למציאת פתרון לצמצום המטרד הסביבתי של עשן המפחמות

״הטיפול בעשן המפחמות יוצא לדרך״ אומר שר החקלאות ח״כ אורי אריאל הבית היהודי ״מרגע שנכנסתי לתפקידי לפני מספר חודשים כשר החקלאות, לקחתי על עצמי את הטיפול בעשן המפחמות שמסכן את האזרחים הישראלים שגרים בצפון אבל גם את הפלסטינים שגרים בסמוך .מסקנות הוועדה הן חשובות אבל המבחן שלנו יהיה בביצוע, ועכשיו מתחילה העבודה האמתית של משרדי הממשלה לבצע ולסיים את המפגע הסביבתי והבריאותי שנוצר מהמפחמות״.
צוות בין משרדי שהוקם בראשות משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בעקבות החלטת הממשלה ובהשתתפות נציגים של המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר, משרד הבריאות, המינהל האזרחי, מנהל התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ורשות החשמל, פרסם דוח למציאת פתרון לצמצום המטרד הסביבתי של עשן המפחמות. הדוח מתמקד במציאת פתרונות לפסולת של גדמי מטעים, באמצעות הפיכתם ממטרד למשאב ולמקור אנרגיה כגון שריפת הגדמים בתחנות כוח פחמיות של חברת החשמל ועיבוד גדמי העץ לטובת ייצור אנרגיה.
הצוות המליץ על סל של פתרונות מקצועיים, משולבים כדי לפתור את הבעיה באופן ישים ובר קיימא: כגון מציאת פתרונות קצה לטיפול בפסולת הנוצרת מגדמי המטעים (בעיקר הדרים ואבוקדו), חקיקה משלימה, ניטור, פיקוח ואכיפה. בשלב הראשון ינקטו פעולות כגון חקיקה, ניטור, הגברת אכיפה, תמיכה בחקלאים והכנת מקומות לקליטת גדמי העצים ובחינה של תמיכה ביבוא, לצורך צמצום כמות הפחמים שמקורם בשטחי יהודה ושומרון.
בהמשך, ינקטו פעולות כגון הקמת מפעלים לעיבוד הגדמים לטובת ייצור אנרגיה, רכישת והפעלת מרסקות גדמים, שימוש ברסק עץ כחיפוי או הטמנתו בשדה החקלאי ובמשקי בעלי חיים, שימוש ברסק עץ לקמינים ביתיים, שימוש ברסק כמרכיב משלים לדישון, מתקני ייצור אנרגיה קטנים, בחינת ישימות של שריפת גדם חקלאי בתחנות חברת החשמל לישראל, ומפחמות "ידידותיות" (העומדות בתנאי תקנים סביבתיים ובתקני הייצור). דוגמא למפחמה מסוג זה, הנמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים, וצפויה להיות מסחרית במהלך שנת 2016 קיימת באוניברסיטת אריאל שבשומרון.
במהלך עבודת הצוות, התקיימו ארבעה מפגשים וסיור באזור המועצה האזורית מנשה ובעיר חריש, שבו השתתפו נציגי הישובים שתושביהם סובלים ממטרד המפחמות ונציגי תושבי האזור, ובו בלט הצורך במציאת פתרונות מידיים וברי קיימא לצמצום משמעותי של מטרד המפחמות ועל מנת לסייע לתושבים לנהל שגרת חיים נטולת מטרד עשן וריח מפחמות.
מפחמה היא ערימה של גדמי עץ הבוערת בצורה מבוקרת למשך מספר שבועות בכל פעם. בתהליך זה נפלטות כמויות גדולות של עשן וריח שריפה אשר עלולים לגרום למפגעים סביבתיים קשים ומתמשכים לתושבי האזורים מועצה אזורית מנשה, חריש, חדרה ופרדס חנה-כרכור. בשטחים הנתונים לסמכותה האזרחית של הרשות הפלסטינית (שטחים A ו-B), ממשיכות לפעול בין 40 ל- 80 מפחמות אשר עיקר פעילותן מופנית לייצור פחמים לשוק הישראלי. 

לדוח הצוות הבינמשרדי לצמצום בעיית המפחמות

יום רביעי, 20 בינואר 2016

משרד החקלאות ומשרד הבריאות ממשיכים בבדיקות נרחבות לאיתור סלמונלה בביצים ונוקטים באמצעי זהירות

במסגרת הבדיקות המקיפות לאיתור סלמונלה בביצים משרד הבריאות ומשרד החקלאות ממשיכים לפעול למניעת הימצאות סלמונלה ונוקטים באמצעי זהירות. מבקשים מהציבור להמשיך ולהימנע מאכילת ביצים שאינן מבושלות היטב. קיים חשד להימצאות חיידק סלמונלה בביצים מיובאות מספרד אך בכדי לוודא את נוכחות החיידק יש צורך בבדיקות נוספות. עד סיום הבדיקות השהה משרד החקלאות את המשך ייבוא והפצת הביצים מספרד הנושאות את הסימון ES.
סלמונלה הנו חיידק שכיח ומדינת ישראל עושה מאמצים כדי למזער את הימצאותו. על מנת לשמור על בריאות הציבור, אנו חוזרים ומדגישים את כללי צריכת הביצים כבשגרה:
  • חשוב לבשל ביצים באופן מלא ויסודי כגון ביצה קשה (בישול מלא משמיד חיידקים).
  • יש להימנע מאכילת ביצת עין או ביצה רכה.
  • יש להימנע מאכילת/שתיית מזון המכיל ביצים לא מבושלות.
  • מומלץ לאחסן ביצים במקרר.
  • יש להקפיד על כל הכללים האמורים לעיל, במיוחד כאשר מדובר במזון עבור תינוקות, קשישים, נשים הרות ואוכלוסייה עם פגיעה במערכת החיסונית.
  • הקפדה יתרה על ביצים מיובאות.
כיצד ניתן לדעת אם הביצה מיובאת:
סימון ארץ מקור על גבי ביצים מיובאות הנו חלק מדרישות השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ובין היתר הנו לצורך מעקב. בהתייחס למגבלת מקום על הביצה, מתאפשר סימון של מדינת מקור על ידי סימון אותיות בלבד. ככל שעולות טענות באשר לתקינות הסימון (לא קריא, מחוק ועוד) ניתן לפנות בעניין זה אל השירותים הווטרינריים, והדבר ייבדק. המשרד החל לפעול לשינוי דרישות הסימון על גבי הביצים ואריזות הביצים והדבר צפוי להיות מעוגן בחקיקה במהלך שנת 2016 (במסגרת עדכון התקנות של מיון ושיווק ביצים, המשרד ידרוש ממשווקי הביצים סימון על אריזות הביצים וגם מידע צרכני נוסף לטובת הציבור לרבות מקרא על גב האריזה).
מקרא לזיהוי החותמות שעל הביצים המעיד על מקורן
ארץ יבוא   סימון
ספרדES
הולנדNL
איטליהIT
אוקראינהUA
טורקיהTR


חשוב לציין כי ביצים תוצרת ישראל (בייצור מקומי) לא מסומנות על ידי אותיות. 

מידע נוסף בנושא טיפול בביצים ניתן למצוא באתר משרד החקלאות

כמו כן, ניתן למצוא מידע נוסף באתר משרד הבריאותובאתר המועצה לענף הלול

יום שלישי, 12 בינואר 2016

משרד החקלאות בוחן מחדש את הצורך ברישיון סיטוני

המהלך החדש עשוי לשפר ולשמור על השקיפות, הגינות המסחר, תנאי טיפול נאותים לתוצרת הטרייה ואיתנות פיננסית
במסגרת הליכי הפחתת העלויות לצרכן ולחקלאי על ידי צמצום פערי התיווך, ופיקוח ראוי על יחסים הוגנים בין הסיטונאי לחקלאי, החל משרד החקלאות ופיתוח הכפר בבחינת הליכי בדיקה וחידוש רישיונות סיטוניים הנעשים כיום. במסגרת הבדיקה, בוחן המשרד מחדש את הצורך ברישיון סיטוני למשווקי ירקות ופירות ותנאיו, כחלק מתכנית הממשלה להפחתת הנטל הרגולטורי הקיים. 
כיום, סיטונאים בישראל מחויבים בקבלת "רישיון סיטוני" כתנאי לעיסוק. התנאים לקבלת הרישיון הם על בסיס רישיון עסק בתוקף וקיום שטחי קירור, וחידושו כפוף להצגת רישיון לניהול עסק. על פי נתוני המשרד, בישראל כ- 150 סיטונאים מורשים, ובנוסף כ- 130 חקלאים וחברות שיווק בבעלות של חקלאים שקיבלו רישיון סיטוני לאיסוף תוצרת חקלאית. רישוי סיטונאים יכול לשמש להבטחת תנאי טיפול נאותים לתוצרת הטרייה תוך דרישת תנאים מינימליים, כגון הובלה בשטחי קירור כתנאי למתן רישיון משווק, להבטיח איתנות פיננסית למשווק, כגון מתן ערבות בנקאית שיכולה לשמש לתשלום לחקלאים במקרה של כישלון תמורה או פשיטת רגל של המשווק. כמו גם, להבטיח הגינות מסחר, שימוש ברישוי משווקים ככלי להבטחת כללים לקשרי מסחר הוגנים, וכמובן להבטיח שקיפות.
במסגרת הבחינה, בכוונת המשרד לבחון חלופות שונות, ביניהן לייעל את שיטת הרישיונות, למצוא שיטה שתשמש כפתרון יעיל במקרים של סכסוכים בין החקלאי לסיטונאי ללא צורך בפניה לבתי משפט ולהחליף את חקיקת חירום זו ברגולציה עדכנית או בביטול הצורך ברישוי סיטונאים. 
מומחי המשרד בחנו מה שיטת הרישיונות הסיטוניים הנהוגה במדינות מערביות אחרות, בסקירה נמצא כי במדינות אירופה קיימות יוזמות וולונטריות והמשתתפים מתחייבים לכבד קוד אתי ליחסי יצרן-צרכן. בארה"ב לעומת אירופה סיטונאים של פירות וירקות חייבים ברישיון מיוחד שמשמש ככלי אכיפה לעמידה בכללים להגינות המסחר. כללים אלה כוללים למשל איסור על דחיית משלוח של חקלאי ללא סיבה מוצדקת, וחובת תשלום מלוא התמורה לחקלאי עד 10 ימים אחרי קניית התוצרת.  

לאור ממצאים אלה, בוחן כיום המשרד ארבע חלופות, שמובאות לשימוע ציבורי טרם ההחלטה ומפורסמות באתר המשרד. הציבור מוזמן לשלוח את הערותיו בכתב עד לתאריך ה-31.1.2016: 
חובת רישיון סיטוני – השארת המצב כיום על כנו. לדעת משרד החקלאות חלופה זו אינה מומלצת, כי במתכונת הנוכחית מדובר על נטל רגולטורי שכבר אינו מוצדק. 
רישום וולונטרי של סיטונאים המתחייבים לפעול על פי כללים של שקיפות ומסחר הוגן -  הסיטונאי מתחייב לעמוד בכללי מסחר הוגן. ובמקרה של סכסוך עם חקלאי לפעול על פי מנגנון מוסכם ליישוב הסכסוך. במקרה של הפרה הסיטונאי יושעה / יבוטל רישומו. 
החמרה של הכללים הקיימים לרישוי סיטוניים - התניית מתן הרישיון בהתחייבות לעמידה בכללים למסחר הוגן על פי כללים ברורים שיחוקקו בחקיקה עדכנית, אשר תחליף את ההסדר הקיים בצו. 
החלופה הרביעית שנבחנת היא ביטול חובת הרישיון.

פנייה לציבור - רשיונות סיטונאים לשנת 2016

יום חמישי, 7 בינואר 2016

במסגרת בדיקות שבוצעו לביצים שיובאו לישראל מאוקראינה נמצא חיידק סלמונלה (אנטריטידיס)

  • ביצים אלו כבר אינן מצויות בחנויות וברשתות השיווק אך עשויות להימצא בבתי הצרכנים
  • משרד הבריאות ומשרד החקלאות קוראים לציבור לא להשתמש בביצים הנושאות את הסימון UA, המעיד שמקורן מאוקראינה
  • מיד עם קבלת תוצאות הבדיקות, משרד החקלאות עצרו לאלתר את יבוא הביצים מאוקראינה ואת שיווקן ואת מכירתן על ידי רשתות השיווק
  • משרד החקלאות פועל לשינוי מקורות ארצות הייבוא לספק את הביקוש

במסגרת בדיקות רחבות לגילוי תת זן חדש של סלמונלה בישראל שביצעו משרד החקלאות ומשרד הבריאות, נמצא חיידק סלמונלה מזן אנטריטידיס רק בביצי מאכל שיובאו מאוקראינה. על מנת לשמור על בריאות הציבור, קוראים  משרד החקלאות ומשרד הבריאות, לציבור שלא להשתמש בביצים, הנושאות את החותמת על UA (המעיד שמקורן ממדינת אוקראינה). חשוב להבהיר כי מדובר רק על ביצים הנושאות את הסימון UA אשר נמצאות בבתים או במטבחים ציבוריים ואינן משווקות כיום בנקודות המכירה.
משרד החקלאות דרש מהשירותים הווטרינריים באוקראינה לערוך תחקיר על מקור החיידק ועצר לאלתר את יבוא הביצים מאוקראינה. משלוחי ביצים הנמצאים בדרך ממדינת אוקראינה לא יאושרו להפצה ולמכירה על ידי רשתות השיווק.



מרבית הביצים הנצרכות בישראל הן מתוצרת מקומית ומקור יבוא הביצים העיקרי לישראל הוא מספרד.
משרד החקלאות פועל לשינוי מקורות ארצות הייבוא לספק את הביקוש לביצים.
אנו חוזרים ומדגישים בפני הציבור את  כללי צריכת ביצים גם בשגרה.- יש לרכוש ביצים רק ממקור ידוע בלבד ואשר מופיע עליהן שם המשווק, חותמת ותאריך תפוגה ובאריזה סגורה. להקפיד על קנייה במקומות מורשים (לא בקנייה בפתח הבית), ולהקפיד על הכללים הבאים:

חשוב לבשל ביצים באופן מלא כגון ביצה קשה (בישול מלא משמיד חיידקים).
  • להימנע מאכילת ביצת עין או ביצה רכה.
  • איסור על אכילת /שתיית מזון המכיל ביצים לא מבושלות. 
  • מומלץ לאחסן ביצים במקרר.
  • יש להקפיד על כל הכללים האמורים לעיל, במיוחד כאשר מדובר במזון עבור תינוקות, קשישים, או אנשים עם פגיעה במערכת החיסונית.
מנהל שירותים וטרינריים במשרד החקלאות, ד"ר נדב גלאון: "סלמונלה הנו חיידק נפוץ מאוד, הנמצא בסביבה ובמגוון רחב של מוצרי מזון. על רקע המאמצים לאיתור חיידק הסלמונלה בישראל, נבדק באופן מתמיד כל מערך ייצור והפצת הביצים בישראל, במטרה לאתר, ככל שישנם, מקורות זיהום אפשריים במזון מן החי. הרחבת הניטור, נועדה לוודא שכמה שפחות חיידקי סלמונלה יגיעו לצרכן דרך ביצים או בשר עוף. חשוב להדגיש כי בישול מוצרים מן החי משמיד את חיידקי הסלמונלה, ויש להמשיך ולפעול בעניין זה על פי הנחיות משרד הבריאות, הן בצריכת המוצרים והן באופן הטיפול בהם. מאחר שיש חשש לסיכון מוגבר בביצים הנמכרות בשווקים לא מוסדרים, מבית לבית או ממכוניות, יש להקפיד על רכישת ביצים רק ברשתות השיווק, בחנויות ובמרכולים המוסדרים".

יום רביעי, 6 בינואר 2016

משרד החקלאות פרסם תזכיר חוק לתיקון פקודת הכלבת, בעתיד, השלמת התיקון לפקודה וכתיבת תקנות יאפשרו, במקרים מסוימים, כאשר אין חשש להגברת הסיכון להפצת מחלת הכלבת, את החזקת הכלב בתצפית בית במקום הכנסתו למתקן הסגר

משרד החקלאות פרסם את תזכיר החוק הרחב והמקיף לתיקון פקודת הכלבת. מטרת התיקון היא לאזן באופן מושכל בין צמצום הסיכון להדבקות במחלת הכלבת נוכח הסיכונים החמורים הצפויים ממנה לבריאות הציבור ולחיי אדם, לבין צמצום הפגיעה בבעל החיים ובחיות בית. במקביל, המשרד פעל לתיקון הפקודה באופן שיהיה מותאם למציאות העכשווית ולשינויים המקצועיים שחלו עם השנים מחד, וכן להתפתחויות בתחומי המשפט המנהלי והמשפט הפלילי מאידך. גם בנושאים נוספים כגון: המתת בעלי חיים עקב סיכון להפצת כלבת, הוראות בעניין ההכרזה על אזורים נגועים בכלבת, סמכויות הפיקוח והאכיפה, מינוי מפקחים ועוד.

להמשך קריאה