יום חמישי, 28 בספטמבר 2017

בעקבות התמונות בתחקיר חדשות ערוץ 2: משרד החקלאות פתח בחקירה בבית מטבחיים חיפה והורה על הפסקת השחיטה בבית המטבחיים לאלתר

​​​משרד החקלאות פתח בחקירה רשמית נגד בית מטבחיים חיפה בעקבות הכתבה והסרטון ששודרו אמש בחדשות ערוץ 2, שהציגו חשד סביר להפרות של חוק צער בעל חיים, תקנות שחיטת בהמות וליקויים ביישום נוהלי השירותים הווטרינריים. במקביל לחקירה, הורה המשרד על  הפסקת פעילות השחיטה בבית המטבחיים עד לשימוע. בעלי המפעל יוזמנו לשימוע במשרד בשבוע הבא. 
בית המטבחיים מפוקח על ידי רופא וטרינר מטעם הרשות המקומית, ולכן השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות יבדקו במקביל לעובדי ובעלי המפעל גם את מערך הפיקוח הרשותי של העיר חיפה. בית המטבחיים בחיפה אחראי על שחיטה בהיקף של 20% משוק הבשר המקומי. 

מפקחי המשרד ביקרו בבית המטבחיים, אחרי שהצטיידו בצו בית משפט לתפיסת ציוד, מסמכים וצילומים ממצלמות המקום. בביקורת נצפו ליקויים הן מבחינת תברואתית והן מבחינת צער בעלי חיים, ולכן הוחלט להפסיק את פעילות השחיטה במקום  לאלתר, עד לקיום שימוע.

המשרד קורא לגופים שמחזיקים בידיהם מידע אודות עבירות צער בעלי חיים, לדווח לו באופן מידי וללא דיחוי, ולהעביר לידי הרשויות המוסמכות את מלוא המידע המצוי בידיהם, בכדי למצות את הליכי החקירה ולמנוע סבל נוסף ומתמשך לבעלי החיים. 

יום שלישי, 26 בספטמבר 2017

משרד החקלאות פינה 9 סוסים, סייחים וחמורים שנמצאו במצב גופני קשה והזנחה לצד נחל הירקון, בסמוך לרמת השרון

​​​​בעקבות תלונות שהתקבלו מאת עובדי חברת "יכין - חכל פרדסים" והסיירת הירוקה אודות סוסים המסתובבים בשטחים חקלאיים הסמוכים לאזור הפרדסים שלהם, קיימו השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ויחידת האכיפה והחקירות הראשית של המשרד (פיצו"ח) ביקורת במתחם.
 ממצאי הביקורת העלו 9 סוסים, סייחים וחמורים במצב גופני קשה של רזון, וחלקם סבלו מנשיכות בחלקי הגוף ותקיפות של סוסים אחרים. בעלי החיים נמצאו בשני מוקדים סמוכים, האחד בצדו המזרחי של בית העלמין ברמת השרון והשני, בסמוך למגרשי הטניס בעיר. הסוסים הסתובבו בשטחי הפרדס והשטחים החקלאיים. לא זאת בלבד, מהביקורת נראה כי החווה שנבנתה עבור הסוסים הייתה מאולתרת. בנוסף, נמצא כי המים בהם השתמשו היו מי קולחין האסורים לשתייה, מהם עלה ריח של אמוניה וחומרים כימיים שונים נוספים. 

פינוי סוס בירקון

לאור הממצאים בשטח וצו בית משפט, החליטו מפקחי המשרד לפנות לאלתר את הסוסים, הסייחים וחמורים מהמקום. הסוסים הועברו לטיפול ושיקום במתקן מוגן של משרד החקלאות, בסיומו יועברו למגדלים מאמצים.

פינוי סוסים מוזנחים
קרדיט צלם: משרד החקלאות


ד"ר צביקה בנאור, מנהל הלשכה הווטרינרית השפלה וההר, שירותים הווטרינרים במשרד החקלאות: "משרד החקלאות רואה חשיבות רבה בכל הקשור לשמירה על רווחת בעלי החיים. המקרה בו נתקלנו הינו קיצוני. הסוסים, הסייחים והחמורים שנמצאו על ידי המפקחים היו במצב קשה ואף בסכנת חיים. התנאים בהם הוחזקו וכן מי השתייה שאינם ראויים לשימוש הקשו על מצבם של בעלי החיים. עם קבלת ממצאי הבדיקה העברנו לאלתר את הסוסים למקום בטוח בו יוכלו להשתקם". 

השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר קוראים לציבור הרחב להמשיך ולדווח על מקרי חשד להתעללות בבעלי חיים, לטלפון מס': 03-9559911.

יום שני, 25 בספטמבר 2017

מפקחי משרד החקלאות סיכלו ניסיון להברחת גזעי עץ ענקיים שנועדו ליצירת פחמים באמצעות מפחמות

צעדים חמורים​
תופעת המפחמות הינה טרור אקולוגי של ממש. עשן המפחמות, הפועלות ללא הפסקה באזור צפון השומרון, מהווה איום בריאותי משמעותי על איכות חייהם של מעל ל- 100,000 תושבי אזור מנשה-פרדס חנה – חדרה, ובפרט עבור אלו הנחשפים אליהן לאורך זמן. על כן, על מנת למנוע העברת גדמי העצים המהווים את חומר הגלם לתעשיית המפחמות , החל מתחילת השנה, משרד החקלאות חייב בחקיקה חדשה  את החקלאים ברישיון ובהיתר לכריתה ולהובלה של העצים מסוג אבוקדו והדרים בתוך שטחי ישראל. החל מחודש פברואר 2017 כריתה והובלת עצי הדר ואבוקדו משטחים חקלאיים שלא ברישיון נחשבת כעבירה פלילית הטומנת בחובה קנסות כבדים.

בשני המקרים האחרונים, שנתגלו באזור השרון ובאזור הגליל המערבי חשפו המפקחים "על חם" כריתות של מטעי אבוקדו והדרים ללא רישיון מתאים תוך ניסיון להעביר את גדמי העצים לשימוש אסור וללא היתר. באחד מהם, ההיתר לכריתת הפרדס התקבל תוך התחייבותו של המגדל לרסק את כל גדמי העצים בשטח. אולם, בפועל, מפקחי משרד החקלאות ורשות הטבע והגנים חשפו כי היה בכוונת הקבלן שביצע את הכריתה להבריח לכאורה את העצים מהפרדס בטרם הריסוק, ככל הנראה לטובת יצירת פחמים באמצעות המפחמות, הממוקמות באזורי הרשות הפלסטינית. בעקבות כך, ובהתאם לחוק, החרימו המפקחים את הטרקטור שפעל באותה עת בשטח הפרדס הכרות, במטרה  לאסוף ולהעמיס הגדמים על גבי משאיות ולהבריחם מהשטח. בעל הטרקטור נקנס בקנס כבד כחלק מהליך השחרור ושלושת החשודים בעבירה נתפסו והועברו לחקירה. בסיום החקירה יוחלט על צעדים משפטיים נוספים שיינקטו כנגדם.



בששת המקרים הנוספים שנתגלו לאחרונה, תפסו מפקחי משרד החקלאות כריתות של פרדסים ומטעי אבוקדו ללא רישיון וללא פתרון מאושר לגדמי העצים הכרותים. המפקחים ממשיכים בעבודתם לתפיסה ולאיתור הברחות של עצים לשטחי יהודה ושומרון וזאת על מנת לעקור מהשורש פעילות בלתי חוקית זו, הדומה ל"טרור אקולוגי" המופעל כלפי תושבי אזור חדרה ומרחב העיר חריש.

מנהל מחוז המרכז במשרד החקלאות, חגי שניר: "תופעת המפחמות הינה בעלת השפעה בריאותית שלילית גדולה, שעיקרה על תושבי אזור פרדס חנה וסביבתה. לכן, הן פעולת האכיפה של עבירות מסוג והן פעילות להגברת המודעות הציבורית על כך, הינן חשובות ביותר עבור בריאותנו". 


במשרד החקלאות חוזרים ומדגישים כי כל מגדל הדרים או אבוקדו המבקש לכרות את הפרדס או המטע מחויב בקבלת היתר לכך. בנוסף כל הרואה חשד לעבירה בנושא מוזמן לדווח למוקד משרד החקלאות:03-9559911. 

שר החקלאות נקט באמצעי משמעת נגד רופאים וטרינריים שפעלו בניגוד לכללים

​​​במקרה הראשון, בשל התרשלות חמורה של רופא וטרינר במסגרת טיפול בשלושה ניתוחים לעיקור ולסירוס חתולים. במקרה השני, רופא וטרינר רשותי במועצה אזורית שהתרשל בעת מילוי תפקידו כאשר המית כלבה. 
משרד החקלאות ופיתוח הכפר מפקח על עיסוקם של רופאים וטרינרים פרטיים וממשלתיים בישראל. תלונות על התנהלות רופאים וטרינריים, כגון תלונות על רשלנות רפואית או התנהגות בלתי הולמת, שמגיעות למשרד נבדקות כדי לברר האם יש בהן ממש. במקרה שעולה חשד לרשלנות במילוי תפקידיו כרופא וטרינר, ניתן להגיש קובלנה נגד הרופא הווטרינר. הדיון בקובלנה נערך בפני ועדה, אשר מגישה  המלצותיה לשר החקלאות בדבר הטלת אמצעי משמעת. 
אמצעי המשמעת - מהקל לקשה: התראה, נזיפה, התליית הרישיון לתקופה קצובה או ביטול הרישיון לצמיתות. הקובלנה נדונה בפני ועדה של שלושה נציגים – נציג היועץ המשפטי לממשלה, נציג הסתדרות הרופאים הווטרינרים ומנהל השירותים הווטרינרים או ממלא מקומו. לרופא הווטרינר יש אפשרות להגיב על הטענות המועלות נגדו ולהופיע בפני הוועדה. 
במקרים שלהלן, הוועדה העבירה את המלצותיה לשר החקלאות, והשר אימץ את המלצות ועדת המשמעת בשני המקרים: 

במקרה הראשון, הוגשה קובלנה נגד רופא וטרינר פרטי. הוועדה מצאי כי נפל פגם בהתנהלותו של הרופא הווטרינר והוא התרשל התרשלות חמורה במסגרת טיפול בשלושה ניתוחים לעיקור ולסירוס חתולים בצורה רשלנית בניגוד לנוהל של השירותים הווטרינריים. פעמים רבות הווטרינר אינו מחטא את הכלים בהם משתמש, מבצע את הניתוח בשולחן הבדיקות, לעיתים אף לא מחליף את בגדיו בין הניתוחים ואינו מקפיד לחבוש מסיכה. הוועדה מצאה כי הווטרינר לא הקפיד על סטריליות מספקת במרפאה, וזאת ככל הנראה בהתחשב במספר הגדול של הניתוחים שבוצעו מדי יום וכי הדבר גרם לזיהומים בקרב החתולים. בין החלטות הוועדה בנושא נקבע כי מבין 8 המקרים, ב- 3 מהם נפלו פגמים בהתנהלות הווטרינר. אשר על כן החליט השר  להתלות את רישיונו לתקופה בת חודש ימים. 

במקרה השני, הוגשה קובלנה נגד רופא וטרינר רשותי במועצה אזורית. הרופא התרשל בעת מילוי תפקידו כאשר המית כלבה בת 13 שלא על פי הוראות החוק להסדרת הפיקוח על הכלבים, ולא דיווח על מעשיו למרכז הרישום. מהמלצת הוועדה עלה כי הרופא הווטרינר פעל בדרך שאינה הולמת את מקצועו ואת תפקידו כווטרינר רשותי. אשר על כן החליט שר החקלאות להתרות בווטרינר לבל ישוב ויפעל בניגוד להוראות חוק הפיקוח והתקנות.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר קורא לציבור הרחב בכלל ולבעלי חיות המחמד בפרט, לדווח על כל מקרה בו עולה חשד להתנהלות העומדת בניגוד להוראות החוק. כל תלונה שתועבר למשרד תיבדק ותטופל, ובמידת הצורך תוגש קובלנה נגד הרופא הווטרינר ויישקלו הטלת אמצעי משמעת. 

יום שלישי, 19 בספטמבר 2017

שר החקלאות, אורי אריאל: גידול הקנביס בישראל יוכר כענף חקלאי

​​​​​​המשמעות: המגדלים יזכו לתמיכה, מענקים, הקצאות מים והדרכה בגידול ממשרד החקלאות 
הפעם האחרונה בה הוכרז ענף כענף חקלאי היתה לפני עשור, עת הוכרז ענף הסוסים
על פי תחשיבי המשרד עלות הקמה של חוות קנביס עומד על כ- 1.5 מיליון ₪ לדונם, והתשואה לגידול קנביס רווחית רק כאשר יהיו בבעלות המגדל מ- 4 דונם ומעלה, ונאמדת בכ- 380 אלף ₪ לדונם

שר החקלאות, אורי אריאל, החליט להפוך את גידול הקנביס הרפואי בישראל לענף חקלאי. משמעות המהלך הינה כי החקלאים שיגדלו קנביס לצורכי רפואה (קנביס רפואי) יזכו לתמיכה, מענקים, הקצאות מים והדרכה בגידול ממשרד החקלאות. הקנאביס שיוכר כענף חקלאי הינו ברמת איכות רפואי Medical Grade Cannabis.  

לצד ההחלטה שתביא לשדרוג הענף, שר החקלאות הורה למדען הראשי במשרד החקלאות ולמנהל מינהל המחקר החקלאי (וולקני) להמשיך בשיתוף פעולה בתחום המחקר והפיתוח החקלאי, לקידום המחקר החקלאי הבסיסי והיישומי בתחום קנאביס רפואי.

על פי תחשיבי המשרד עלות הקמה של חוות קנביס עומד על כ- 1.5 מיליון ₪ לדונם. הדונם השני יעלה כ- 85% מהסכום, השלישי והרביעי כ- 75% ממחיר זה. עוד עולה, כי בהנחה שהמגדל ימכור גרם קנביס בעשרה שקלים, התשואה לגידול קנביס רווחית רק כאשר יהיו בבעלות המגדל מ- 4 דונם ומעלה. רווח זה נאמד בכ- 380 אלף ₪ לדונם. בהתאם להערכות מומחי משרד החקלאות, ולסקר אודות מידת ההתעניינות שהביעו מדינות בגידול המקומי של קנביס, נראה כי היקף שוק הקנביס הרפואי לייצוא מישראל יגלגל בין 1 ל- 4 מיליארד ₪ בשנה. במשרד החקלאות מעריכים כי מספר מגדלי הקנביס צפוי לעמוד על 20-15 מגדלים בלבד. 

לאחרונה, משרד החקלאות הקצה  8 מיליון ₪ לטובת 13 מחקרים בתחום הביוכימיה והרפואה ומחקרים לשיפור הגידול של קנביס רפואי, שמאפשר לחוקרים לבצע מחקר בסיסי ויישומי ולפתח כלים ותשתיות מחקר לטובת דור המוצרים הבא של קנביס רפואי. 

השימוש בקנביס למטרות רפואיות הוא נושא צעיר יחסית בארץ ובעולם ומעמדו עדיין שנוי במחלוקת. ברוב המדינות העולם העיסוק בקנביס והשימוש בו אינם חוקיים, אך נראה כי השימוש בקנביס למטרות רפואיות צובר פופולאריות במדינות רבות בעולם, ובנוסף עולה מספר המחקרים שמתפרסמים אשר מצד אחד מאששים את השפעותיו החיובית של הקנביס ומצד שני מצביעים על סיכוניו ונזקיו.

יום שני, 18 בספטמבר 2017

משרד החקלאות ממשיך להיערך לקראת חגי תשרי: צריכת הדבש בארץ

​​​​​מהי צריכת הדבש של הישראלי הממוצע? • מהו ה"מחיר ההוגן" עבור ק"ג דבש? • כמה מכסות דבש נפתחו בכדי למנוע מחסור עתידי בשוק?  • כיצד ניתן להימנע מרכישת דבש מזויף? 
לקראת ראש השנה, משרד החקלאות איגד את כלל הנתונים אודות ענף הדבש. על פי הנתונים, 35% מהתצרוכת השנתית של דבש בישראל מתרכזת בתקופת חגי תשרי, ובעיקר בראש השנה. מדובר בכ- 1,600 טון דבש הנצרכים בחודש אחד. ישראלי ממוצע צורך בחודש תשרי כ- 200 גרם דבש בממוצע (לפי חישוב האוכלוסייה החוגגת את חגי תשרי), כאשר במהלך השנה כולה צורכים כלל הישראלים כ- 4,600 טון דבש, כחצי ק"ג דבש לנפש. 
בהתאם לכך, לקראת ראש השנה ובכדי למנוע מחסור עתידי, אחרי תקופת החגים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר פתח 560 טון מכסות יבוא של דבש הפטורות ממכס, אשר נארזות באריזות גדולות ובצנצנות. 

 
בנוסף, ולטובת יוקר המחייה, המשרד בדק את עלויות ייצור הדבש ומפרסם את מחיר הדבש המומלץ לצרכן בישראל. על פי הנתונים שנאספו ונבדקו ע"י המשרד בשבוע האחרון עולה, כי מחיר ממוצע (ברשתות המוזלות) לצרכן לק"ג דבש לא יעלה על 36 ₪, ללא מבצעים, או לחילופין, עד 12.5 ₪ לאריזות של 350 גרם. 

 
משרד החקלאות חוזר ומזהיר את הציבור מפני זיופי צנצנות דבש. בכדי למנוע זאת, חשוב לחפש את התווית של שם היצרן המופיעה על האריזה, וכן את הכתובת ומספר הטלפון שלו. מומלץ לבדוק גם האם האריזה נושאת את תווית האיכות של מועצת הדבש, המעידה על איכות הדבש ועמידתו בהתאם לקריטריונים המתאימים. ככלל, מומלץ לקנות את הדבש במקומות מוסדרים, מיצרנים מוכרים או ישירות מכוורות הפזורות ברחבי הארץ.

יום שבת, 16 בספטמבר 2017

מפקחי משרד החקלאות תפסו טון וחצי בשר בקר משחיטה שחורה בישוב כבול בצפון

באמצע השבוע פעלו מפקחי יחידת האכיפה והחקירות המרכזית (פיצו"ח) במשרד החקלאות בשיתוף משטרת טמרה בישוב כבול שבצפון במטרה לאתר שחיטה שחורה, ובמהלך פעילותם חשפו טון וחצי בשר בקר משחיטה שחורה באתר המיועד לשחיטה שחורה.
עם תפיסתם, החשודים הועברו לחקירה והבשר שנמצא הושמד.

במחצית הראשונה של שנת 2017, תפסו המפקחים כ-47 טון בשר שנשחט והוחזק בתנאים אסורים המהווים סכנה לבריאות הציבור.


רואי קליגר, מנהל היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר: "המשרד רואה בחומרה כל מקרה ומקרה, לכן אנו פועלים באופן מתמיד בכדי לאכוף ניסיונות הברחה, שחיטה ומכירה של בשר לא מפוקח. כל אלו עלולים להשליך על בריאות הציבור, לכן יש להקפיד על צריכת בשר מפוקח עם האישורים הרלוונטיים".

במשרד החקלאות מבקשים מהציבור להקפיד לרכוש בשר במקומות מוכרים הנמצאים תחת פיקוח. יש להקפיד על מוצר באריזתו המקורית, כאשר היא סגורה ונקייה עם התוויה וסימון של תאריך ייצור ותאריך פג תוקף.

יום חמישי, 14 בספטמבר 2017

משרד החקלאות ופיתוח הכפר מפרסם, ככל שנה, את נתוני הצריכה של המאכלים הפופולאריים בראש השנה, לקראת תקופת החגים המתקרבת

דגים

משרד החקלאות ופיתוח הכפר וארגון מגדלי דגים מפרסמים לקראת ראש השנה וחגי תשרי נתונים על ענף הדגים: בחודש ממוצע צורך הישראלי כ- 1 ק"ג דגים ומוצריהם ואילו בחודש תשרי נוסקת הצריכה פי שניים ומגיעה לכ- 2 ק"ג לנפש.
לקראת ראש השנה אנו צופים פעילות שיווק מוגברת כאשר הדג המקומי המוביל במכירות הוא הקרפיון, אחריו האמנון ובמקום השלישי הבורי והדניס. בחודש תשרי נצרכים כ- 800 טון קרפיונים, לעומת 250 טון בשאר חודשי השנה, כ- 750 טון אמנון בחודש תשרי, לעומת 500 טון בשאר חודשי השנה וכ- 250 טון בורי בחודש תשרי, לעומת 150 טון בשאר חודשי השנה.
הצריכה המקומית לנפש נמוכה יחסית לעומת מדינות אחרות: במדינות הים התיכון הצריכה השנתית היא 20 – 40 ק"ג לנפש, ביפן צורכים כ- 50 ק"ג לנפש והאמריקאים צורכים כ- 15 ק"ג לנפש לשנה.

בשנת 2016 צרכנו כ- 156,000 טון דגים ומוצריהם, מהם 20,000 טון דגים טריים מייצור מקומי ו- 135,000 טון מיבוא (ברובם הגדול דגים קפואים). הייצור המקומי של הענף נחלק לשלושה מקורות: חקלאות מים (מדגה) כ- 16,000 טון (כ- 80%), דיג ימים ואגמים כ- 1,000 טון (כ- 5%) וחקלאות ימית כ- 3,000 טון (כ- 15%).  
רמות המחירים של הקרפיון, האמנון והבורי צפויות להיות דומות לשנה שעברה – קרפיון 23-25 ₪/ק"ג, אמנון 25-35 ₪/ק"ג, בורי 28-37 ₪/ק"ג.

​​רימונים

על פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מגדלי הרימונים חווים קשיים לאחרונה והרחבת הנטיעות הופסקה למרות זאת היבולים עלו משמעותית, ובשנה האחרונה ייצוא הרימונים מישראל עמד על כ- 18,000 טון.  ישראלי אוכל בממוצע כ- 3 רימונים בשנה, מתוכם 2(!!) בחודש תשרי.
היבול בשנת 2016 עמד על כ- 66,000 טון (48,000 שוק מקומי ו- 18,000ייצוא), והשנה מצפים ליבול גבוה יותר, הנובע בעיקר מכניסה לניבה של מטעים צעירים של זנים חדשים: "עמק", "שני" ו"עכו". גם בעונת הייצוא הנוכחית צפוי הייצוא להגיע לכ- 25,000 טון ויותר. 

במשך שנים רבות התרכז ענף הרימונים בעיקר בשיווק רימונים שלמים בתקופת חגי תשרי, והיקפו היה מצומצם ועמד על כ- 3,500 דונם. לפני כעשור , פותחה על ידי מנהל​ המחקר החקלאי ("מכון וולקני") במשרד החקלאות מכונת פריטת רימונים שאפשרה עדנה מחודשת לפרי. והגשה של גרגרי רימון מוכנים לאכילה בעקבותיה החלה תעשיה של מוצרים שונים כמו מיץ טבעי, שיכר, מוצרי יוגורט, גלידה, שמן, מוצרי קוסמטיקה ועוד. עם עליית הביקוש לפרי הרימון בארץ ובעולם ושילוב של זנים חדשים, הורחבו בין השנים 2003 – 2012 הנטיעות באופן משמעותי, ובשנת 2017, כאמור, הענף עומד כיום על כ- 20,000 דונם מטעים מניבי פרי ועוד כ- 2,000 דונם מטעים צעירים המעובדים על ידי כ- 300 מגדלים בכל רחבי הארץ.

לפרי ערך בריאותי גבוה, הוא מכיל נוגדי חמצון, ויטמין C וברזל בכמויות גבוהות. נכון להיום, הפרי משווק בשלמותו, כגרגרים באריזות החוסכות את עבודת הקילוף, כמיצים טבעיים, כמשקאות אלכוהוליים, גלידות ואף כמוצרי בריאות וקוסמטיקה. הזנים העיקריים הם: "עמק" (ורוד), "עכו" ו"שני" (אדומים) – מוקדמים לעונה, "116", "הרשקוביץ" ו"כאמל" (זנים אדומים וחמצמצים) באמצע העונה ו- ו"ונדרפול" (חמוץ-מתוק וגדול) זן אפיל (זן מאוחר), שאת פירותיו ניתן למצוא על המדפים עד סוף החורף והאביב.

מחיר הרימון בשבוע לפני ראש השנה בשנים קודמות, היה נמוך מהמחיר הממוצע בשבוע רגיל אחר. כך, בשנה שעברה מחיר הרימון עמד על כ- 6 ₪ לקילו בשבוע לפני החג, לעומת כ- 7 ₪ בשבוע רגיל שאינו חג. בנוסף, ניתן לראות גידול משמעותי במכירת רימונים ברשתות השיווק בשלושת השבועות האחרונים שלפני ראש השנה. בשנת 2016 נמכרו – ברשתות השיווק כ- 900 טון רימונים, כאשר בשבוע האחרון נמצא הגידול המשמעותי ביותר והמכירות עלו ב- 800% יותר מהממוצע השבועי השנתי בשבועות שאינם בתקופת ראש השנה. 

תפוחים

על פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בישראל כ- 37,000 דונם מטעי תפוחים נושאי פרי. היבול של שנת 2016 עמד על כ-100,000  טון, קצת מתחת לממוצע השנתי שעומד על 115,000 טון תנאים מצוינים לגידול התפוח, הפרי היה גדול יותר מהרגיל. הערכת יבול 2017 עומדת על כ- 115,000 טון. ישראלי אוכל בממוצע כ- 97 תפוחים בשנה! כך שלשם ההמחשה, בשבוע רגיל, צרכנים רוכשים ברשתות השיווק כ-730 טון תפוחים. לעומת זאת, לקראת החג, רוכשים הצרכנים ברשתות כ-835 טון תפוחים.
הייצור השנתי העולמי של תפוחים נע סביב 50 – 60 מיליון טון. המדינות העיקריות המגדלות תפוחים הן: סין (35 מיליון טון לשנה), אירופה (10 מיליון טון לשנה) וארה"ב (5 מיליון טון לשנה). 

תפוחים אוהבים קור, לכן ישראל נמצאת בשולי האזורים המתאימים לגידול תפוחים. הרוב המכריע כ- 90% של התפוחים בישראל מגודל באזור הצפון, בהרי הגליל והגולן בגבהים של לפחות 600 מטר.
ישראל אינה מייצאת תפוחים, ואף יצוא התפוחים מיישובי הדרוזים בגולן לסוריה הופסק עקב המצב הביטחוני בסוריה. ייבוא התפוחים לישראל הוא עומד על כ- 26,000 טון מארה"ב ואירופה. 

הזנים העיקריים הינם: "זהוב" (צהוב), "סטארקינג" (אדום), "גרניסמית" (ירוק), "גאלה" (אדום-צהוב) ו-"פינק ליידי" (אדום-צהוב). 

מחיר התפוח בשבוע לפני ראש השנה בשנים קודמות, היה נמוך מהמחיר הממוצע בשבוע רגיל אחר. כך, בשנה שעברה מחיר התפוח עמד על כ- 7 ₪ לקילו בשבוע לפני החג, לעומת כ- 9 ₪ בשבוע רגיל שאינו חג. בנוסף, ניתן לראות גידול משמעותי במכירת תפוחים, בשנת 2015-2016, ברשתות השיווק בשלושת השבועות האחרונים שלפני ראש השנה. בשבועות אלו נמכרו כ-3,000 טון תפוחים, כאשר בשבוע האחרון לחג, הגידול במכירות הוא המשמעותי ביותר והמכירה בו עולה ב-  70% יותר מהממוצע השבועי השנתי בשבועות ללא החג.

יום רביעי, 6 בספטמבר 2017

כחלק מהפחתת עלויות הבירוקרטיה, משרדי החקלאות, הכלכלה והבריאות הפיצו להערות הציבור החלטה להארכת חיי המדף של בשר טרי בווקום

​המטרה: הגברת התחרות והורדת המחיר לצרכן, באמצעות הגדלת הכדאיות ליבואנים לייבא בשר טרי מצונן (לא קפוא)

משרד החקלאות מקדם במקביל מספר רפורמות להפחית את הבירוקרטיה והסרת חסמים בפרט בתחומי ייצור ויבוא מוצרים מן החי. כחלק מקידום תהליך הייבוא, הוחלט, בשיתוף עם משרדי הבריאות, הכלכלה וראש הממשלה, על הארכת תוקף חיי המדף המקסימאליים של בשר מצונן שנשמר בוואקום באופן שיאפשר הגברת התחרות והורדת המחיר לצרכן, באמצעות הגדלת הכדאיות ליבואנים לייבא בשר טרי מצונן (לא קפוא). ההחלטה הועברה להערות הציבור.
המהלך יאפשר יבוא בשר טרי בהובלה ימית מיצרניות בשר איכותיות כגון: ארגנטינה, ארה"ב, אוסטרליה ומדינות נוספות, אשר עד היום התאפשר לייבא מהן בהובלה ימית רק בשר קפוא בשל מגבלות התוקף המקסימלי של חיי המדף. המהלך יגביר את התחרות בשוק הבשר הטרי, יקטין את יוקר המחיה, ויאפשר לצרכני הבשר לבחור מתוך מגוון רחב יותר של בשר איכותי וזול. בנוסף, צפוי מהלך זה לצמצם את כמות משלוחי העגלים החיים ובכך לצמצם את הפגיעה ברווחת בעלי החיים הנובעת מהובלתם לישראל. מהלך זה מהווה המשך ישיר ל"דוח בחינת ענף הבקר" אשר פורסם ע"י רשות ההגבלים העסקיים בשנת 2016, אשר העלה כי קיים צורך בהגברת התחרות בענף הבשר בישראל.
מהלך זה מצטרף למהלכים נוספים שנעשו בתחום היבוא של בשר טרי, ביניהם: הסמכת מערך הפיקוח הווטרינרי במדינות המאושרות לייצא לישראל, בהתאם לדרישות קפדניות של משרד החקלאות הישראלי, כפי הנהוג במדינות מפותחות אחרות.
זאת ועוד, המשרד מטמיע מנגנון של ניהול סיכונים בבדיקות המשלוחים המגיעים ארצה, באופן שימקד את הרגולטור בפיקוח במשלוחים אשר זוהו כבעלי רמת סיכון גבוהה יותר, מה שיאפשר מעבר מהיר וחלק יותר למשלוחים של יבואנים ויצרנים שנמצאו ראויים וללא עבר של הפרות ותקלות.

שר החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ אורי אריאל: "מדיניות המשרד בין היתר היא לפעול להורדת יוקר המחייה והבטחת אספקה של בשר בקר טרי ואיכותי במחיר לכל כיס. וכן לצמצם את יבוא העגלים לישראל 
ובכך לצמצם את הפגיעה ברווחת  בעלי החיים. החלטה להאריך את חיי המדף של הבשר נעשתה בשיתוף משרדי הבריאות, כלכלה וראש הממשלה ואחרי לימוד מעמיק של הנושא ומניסיונן של מדינות מערביות אחרות המייבאות בשר. הרפורמות יביאו לידי ביטוי בחיסכון של כ- 185 מיליון ₪ למשק בשנה".

יום שלישי, 5 בספטמבר 2017

משרדי הבריאות והחקלאות זיהו סלמונלה במשקי ביצים של "יש מעוף"


​​​​​​​​​​​לאחר בדיקות מקיפות שנערכו במסגרת המאמצים המשותפים של משרד החקלאות ומשרד הבריאות לשמירה על בריאות הציבור ובהמשך להודעה לציבור על תחלואה בסלמונלה שמקורה ככל הנראה בביצים, נמצאה סלמונלה מזן אנטריטידיס בבדיקה סביבתית של לולי הטלה באתר אחד.

עם גילוי תוצאות בדיקות המעבדה המשרדים עצרו מידית את שיווק הביצים מתחנת המיון. כמות הביצים החשודות כנגועות מהלול כאמור מהווה פחות מאחוז מסך הביצים המשווקות בארץ.

המשרדים קוראים לציבור לא לצרוך ביצים הנושאות את הסימון שם המשווק "יש מעוף" מכל תאריכי האחרון לשימוש עד וכולל תאריך 20.10.2017 שמצויות בחנויות ורשתות השיווק ברשתות השיווק ובבתי הצרכנים. 

אסור לצרוך אותם ויש להשמידם ולזרוק אותם לפח הזבל.
לגבי ביצים שנמצאות בבתי הצרכנים, יש להשמיד אותן על ידי זריקה לפח הזבל ואין להחזירן לרשתות. 

המשרדים ימשיכו לערוך בדיקות וניטור להימצאות סלמונלה במשקי ההטלה במסגרת תכנית ניטור שגרתית ובתגובה למקרי תחלואה.

המשרדים מבקשים מהציבור להמשיך ולהיענות​ להמלצות המקצועיות אשר נועדו למנוע הידבקות בסלמונלה עקב צריכה של ביצים.

כידוע סלמונלה הנו חיידק שכיח בעולם ומדינת ישראל עושה מאמצים כדי למזער את הימצאותו. במסגרת התוכנית לניטור סלמונלה בלולי הטלה נבדקו כבר 60% ממשקי המטילות במדינת ישראל ונמצא כי שכיחות הסלמונלה  מזן האנטריטידיס בלולי ההטלה בישראל עומד על פחות מ- 3%, שיעור דומה להימצאות זן זה במדינות אירופה וארה"ב.​

(הבהרה- הכוונה שהלול שכרגע מושמד מהווה 1 אחוז מהביצים בשוק, ובאופן כללי שלושה אחוזים מהחולים הנבדקים חיוביים לזן הסלמונלה המדובר). 

ניתן לזהות את הביצים:
ביצים הנושאות את הסימון שם המשווק "יש מעוף" מכל תאריכי האחרון לשימוש עד וכולל תאריך 20.10.2017
הכללים האמורים הבאים בהודעה אינם חלים על ביצי "יש מעוף" האמורים בהודעה זאת שאותם הצרכנים אמורים להשמידם ובישול לא יעזור. 

כללים לבישול ביצים רגילות

על מנת לשמור על בריאות הציבור, אנו חוזרים ומדגישים את כללי צריכת הביצים כבשגרה:

  • חשוב לבשל ביצים באופן מלא כגון ביצה קשה (בישול מלא משמיד חיידקים).
  • להימנע מאכילת ביצת עין או ביצה רכה.
  • איסור על אכילת /שתיית מזון המכיל ביצים לא מבושלות.
  • לאחסן ביצים במקרר.
  • יש להקפיד על כל הכללים האמורים לעיל, במיוחד כאשר מדובר במזון עבור תינוקות, קשישים, או אנשים עם פגיעה במערכת החיסונית.

בעת רכישת הביצים
  • יש​​ לרכוש ביצים עם חותמות עליהן מופיע שם המשווק, גודל הביצה, תאריך אחרון לשיווק ותאריך אחרון לשימוש במקרר.
  • יש להקפי​​ד על קניית ביצים רק במקומות מורשים (לא בקנייה בפתח הבית, שכן מקורן אינו ידוע והן אינן נשמרות בטמפרטורה ובתנאים המתאימים).
  • חשוב לשים לב ​​כי בנקודות הרכישה הביצים מאוחסנות עם בקרת טמפרטורה ורצוי שלא לקנות ביצים שאינן מאוחסנות במדפים מקוררים.
  • יש להקפיד על ​​רכישת ביצים ארוזות באריזות קמעוניות סגורות בכל הצדדים ואם קונים מגשי ביצים של 30 ביצים, יש להקפיד כי המגש יהיה עטוף בניילון נצמד מכל צדדיו. 
  • תאריך אחרון לשיווק, משמעו כי מעבר ליום זה, אין למכור עוד את הביצים הללו. התאריך האחרון לשימוש הינו חודש ימים מעבר לתאריך האחרון לשיווק. תאריך זה מהווה המלצה לצרכן עד מתי ניתן להשתמש בביצים כאשר הן מאוחסנות בבית, במקרר.

מה עלינו לעשות בעת השימוש וההכנה במטבח?
  • יש לאחסן את הביצים במקרר הביתי מיד לאחר הקנייה.
  • מומלץ לאחסן את הביצים במקרר באריזתן המקורית. האריזה מגינה על הביצים מפני אובדן נוזלים או ספיחת ריחות זרים והתייבשות. 
נקודות נוספות שכדאי לדעת:
  • אין להשתמש בביצים שבורות, סדוקות נוזלות ומלוכלכות. 
  • אין להפריד בין החלמון לחלבון על ידי העברה בין 2 חצאי הקליפה, כי הדבר עלול לזהם את תוכן הביצה. עדיף לקנות כלי קטן, העושה פעולה זו בקלות.
  • אין לרחוץ ביצים, בייחוד טרם הכנסתן למקרר מאחר ושטיפת הביצים גורמת להעברת חיידקים לתוך הביצה.
  • יש להקפיד לזרוק את קליפות הביצה לאשפה ישר לאחר שבירת הביצה ולא להשאירן על משטח העבודה מאחר והחיידקים יכולים לעבור מקליפת הביצה למשטח העבודה וכן לנקות היטב את המשטח עליו הונחו הביצים. בנוסף, מומלץ לנקות גם את מקום שבירת הביצה עצמה. 
  • בישול ביצה היטב או טיפול בחום גבוה משמיד נגיפים וחיידקים בביצים. על כן יש לצרוך אך ורק ביצים מבושלות, מטוגנות, אפויות וכיו"ב. על הביצה, לאחר בישולה, להיות מוצקה וללא אזורים נוזליים.
  • רצוי לא לצרוך מיני מזון המכילים ביצים בלתי מבושלות או אפויות (כדוגמת: ביצת עין, מוס שוקולד, טירמיסו, גלידה, מיונז וכיו"ב). 

הוראות אלו חשובות במיוחד לאוכלוסיות עם מערכת חיסון מוחלשת כגון של קשישים, ילדים ואנשים חולים.

יום שני, 4 בספטמבר 2017

לאור הביקוש הרב, שר החקלאות דורש להגדיל את מכסת העובדים העונתיים המרבית המותרת, על מנת לתת מענה לחקלאים המבקשים לקבל עובדים לעבודה בעונות השיא בחקלאות

​בכוונת השר להגיש לממשלה הצעת החלטה לפיה תוגדל המכסה מ- 500 היתרים ל- 2,000 עובדים בשנה, לשנים 2020-2017 ולבחון פתיחה של מדינות נוספות
שר החקלאות, ח"כ אורי אריאל: "ענפי החקלאות מאופיינים בתקופות עומס ובתקופות רגועות, וזאת בהתאם לסוגי הגידולים. בשנים האחרונות, מגיעים אותם העובדים מדי עונה לישראל, הם מתמחים במשקים ונותנים מענה לחקלאים בעונות השיא, כאשר מכסת העובדים הקבועים אינה מספקת"

כדי להתגבר על המחסור בידיים עובדות בענף החקלאות בישראל, ממשלת ישראל פעלה בשנים האחרונות להבאת עובדי חקלאות עונתיים, מסרי לנקה בעיקר. ואכן בשנים האחרונות הגיעו לישראל כ- 500 עובדי חקלאות עונתיים מסרי לנקה לתקופת עבודה של 4 עד 8 חודשים. השנה (2017), עד לאמצע חודש יוני 2017, נכנסו לישראל 242 עובדים עונתיים מסרי לנקה לצורך עבודה בענפי החקלאות, והבקשות הנוספות לחודשים יולי-אוקטובר מסתכמות ביותר מ- 350 עובדים, כמות החורגת מהמכסה הקיימת העומדת על 500 עובדים בלבד לשנה. כיוון שהביקוש השנתי עולה על המכסה המאושרת באופן ניכר, וכיוון שהמכסה נוצלה במלואה  עקב הביקוש הרב, ולא ניתן לבקש עוד עובדים עונתיים, נדרשת הגדלת המכסה המרבית.

לאור כך, פועל שר החקלאות להעלות באופן מידי ומשמעותי את מכסת העובדים העונתיים המרבית המותרת, על מנת לתת מענה לחקלאים המבקשים לקבל עובדים לעבודה בעונות השיא בחקלאות, ולהגדילה ל- 2,000 עובדים בשנה, לשנים 2020-2017. 

על מנת להתגבר על הביקוש לידיים עובדות בענף, משנת 2010 החל משרד החקלאות לאשר הבאתם לארץ של עובדים זרים זמניים (עונתיים) לעבודה בחקלאות לתקופה קצרה בה עצימות העבודה גבוהה. 
הפיילוט שהחל לפני כ- 8 שנים אפשר לחקלאים להעסיק עובדים זרים למשך מספר חודשים קצר, ל"עונה החמה" של המשק, ובכך לחסוך את הצורך במציאת פתרונות ולחסוך בעלויות כאשר מסתיימת העונה החקלאית במשקם. 

ד"ר אסף לוי, מנהל אגף בכיר - גורמי ייצור: "העסקת עובדים זרים באופן עונתי היא פרקטיקה מקובלת בחלק ניכר מהמדינות המפותחות, לרבות ישראל, כצעד שנועד לאפשר למשקים חקלאים, בין היתר, להגביר את תשומות העבודה בזמני פעילות השיא, וזאת ללא אפשרות זליגה של העובדים הזרים לעבודה בענפים אחרים. נושא זה, אף בא לידי ביטוי בהמלצות של ארגון ה- OECD, אך אינו מהווה תחליף לעובדים הקבועים בחקלאות, כיוון שהמכסה הקיימת אינה נותנת מענה מספיק לדרישות החקלאות".