יום ראשון, 30 באפריל 2017

לקראת יום העצמאות מספק משרד החקלאות נתונים, טיפים ועצות למנפנפים

ישראלי ממוצע צורך ב"שבוע העצמאות" 7%  יותר בשר בקר משאר שבועות השנה. ישראלי ממוצע צרך השנה כ- 16 ק"ג בשר, כ 43% הישראלים מעדיפים בשר טרי ויש גם טיפים לקנייה וטיפול בבשר בקנייה ובבישול.

ישראלי ממוצע צורך כ- 1.3 ק"ג בשר כל חודש, בחודש המתחיל בפסח ומסתיים בל"ג בעומר צריכת בשר הבקר גדלה בכ-15% ומגיעה לכ - 2​ ק"ג. הצריכה החודשית הממוצעת של בשר בקר בישראל היא כ- 12,000 טון. המחיר הממוצע ברשתות השיווק של ק"ג בשר קפוא ירד בשנת 2016 לעומת 2015 ב- 7%, ועומד כיום על כ- 40 ₪ לק"ג בממוצע (בהתאם לחלקים השונים). המחיר של ק"ג בשר בקר טרי ברשתות השיווק ירד בשיעור זהה של 7% ברשתות השיווק לעומת 2015. מחירו הממוצע של בשר בקר ברשתות השיווק (חלקים קדמיים) הנו 59 ₪ לק"ג. 

בשנת 2016 עומד ממוצע צריכת בשר הבקר בארץ על כ- 16 ק"ג לנפש לשנה (קפוא וטרי). צרכני בשר הבקר בישראל נחלקים לשניים  43% מעדיפים בשר בקר טרי, ו 57% מסתפקים בבשר בקר קפוא. הבשר הקפוא מיובא בעיקר מדרום אמריקה, מקור הבשר הטרי נחלק גם הוא לשניים- בשר שנולד וגדל בישראל, הן בעדרי הבקר במרעה ורפת החלב, והן בעגלים מיובאים, לצד בשר טרי מצונן המיובא לישראל.

במשרד החקלאות מדגישים לצרכנים: כאשר מדובר בבשר, אל תאכלו כל מה שמוכרים לכם בחנויות. ישנם בתי עסק המוכרים בשר קפוא שהופשר ומציגים אותו כבשר טרי ומכונה בשר מיושן זו עבירה על החוק.

בנוסף, משרד החקלאות ממליץ להקפיד ולבדוק את תאריך הייצור, תאריך התוקף ואת פרטי היצרן והיבואן. יש להקפיד ולבדוק שתכולת האריזה מציינת 100% בשר בקר. כל ציון אחר כמו "מוצרי בשר" או חומרים נוספים מעידים על עיבוד הבשר ועל איכות נמוכה יותר.

בנוסף, חשוב להקפיד לרכוש בשר עוף ובקר אך ורק במקומות ממכר מסודרים, נקיים ומפוקחים על ידי השירות הווטרינרי המקומי/רשותי ובעלי רישיון עסק החייב להיות מוצג לראווה לכל דורש.

יום רביעי, 26 באפריל 2017

לטובת עידוד התוצרת המקומית משרדי החקלאות והכלכלה החליטו: מעכשיו תו "מיוצר בישראל" גם על פירות וירקות מקומיים

​​משרד החקלאות בשיתוף מטה כחול לבן במשרד הכלכלה והתעשייה, התאחדות האיכרים בישראל והתאחדות התעשיינים, פועלים לסימון התוצרת החקלאית המקומית (פירות וירקות) בתו כחול-לבן "מיוצר בישראל". הסימון יאפשר לצרכנים לזהות בקלות את התוצרת המקומית ולרכוש אותה בביטחון מלא בנוגע למקום יצורה. הסימון בתו יגדיל להערכת המשרד  את המודעת הצרכנית בנושא וירומם את גאוותם של המגדלים. התו הוא וולונטרי, ופתוח להצטרפות לכל חקלאי המגדל בישראל פירות וירקות, בהתאם לנוהל ההצטרפות.

הסימון יהיה בדומה לסימון המוצרים האחרים, על ידי סמליל ומלווה בכיתוב "מיוצר בישראל". הסימון יוטבע על האריזה או לחילופין על הפרי או הירק באמצעות מדבקה. רשימת החקלאים שיקבלו את התו תתפרסם באתר מוצרי "כחול-לבן": www.madeinisrael.gov.il​.

התאחדות האיכרים בישראל, תרכז את הפניות מהחקלאים תבדוק ותאשר אותן בשם התאחדות חקלאי ישראל לטובת קבלת התו, ותעביר את המלצתה למטה "מיוצר בישראל" בהתאחדות התעשיינים אשר יאשר את הבקשה וישלח לחקלאים את הסמליל. השירות אינו כרוך בתשלום, והינו וולונטרי לשיקול דעתו של החקלאי. בשל החשיבות הרבה שמשרדי הממשלה והצרכנים מייחסים לתו זה, יערכו ביקורות של נציגי המשרדים בבתי העסק, מכוני מיון, אחסון ובבתי האריזה. הביקורות תעשנה מפעם לפעם במטרה לבדוק את העמידה בתנאים, או במקרה של קבלת תלונה על חשד שבית העסק אינו פועל בהתאם לכללים. אם החקלאי המגדל הינו גם יבואן, יהיה עליו לאחסן את התוצרת העצמית שלו ולטפל בה במתחם נפרד מהתוצרת המיובאת בכדי להיות זכאי לקבלת התו. 

שר החקלאות, אורי אריאל: "התו החדש יאפשר לחקלאים הישראליים גאווה מקומית, ויחזק את הקשר עם הצרכן. אני בטוח שהציבור יעדיף לקנות תוצרת מקומית כחול-לבן ולתמוך בחקלאים הישראליים".
אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה מברך על המהלך: "ההחלטה על התחלת סימון תוצרת חקלאית ב"תו מיוצר בישראל", זאת בנוסף על סימון מוצרים תעשייתיים המתבצע כבר מספר שנים, מאפשרת להרחיב משמעותית את סל המוצרים המסומנים כתוצרת כחול לבן, ומהווה נדבך נוסף במאמצים המושקעים על ידי משרדי לעידוד ייצור מקומי והעדפת תוצרת הארץ למען קידומן של התעשייה והחקלאות וחיזוקה של הכלכלה הישראלית."

אורי צוק בר, סמנכ"ל החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות: "התו מיוצר בישראל יבדל את התוצרת המקומית מתוצרת מיובאת ויאפשר לצרכן להעדיף את התוצרת המקומית הטרייה בביטחון מלא במקורה. אנו מעריכים כי הסימון בתו ירומם את גאוותם של החקלאים המקומיים, ויעודד אותם להביא לשוק תוצרת טובה וממותגת הודות למדבקה".

נעמה קאופמן-פס, המשנה למנכ"ל  משרד הכלכלה והממונה על התעשייה: "התעשייה הישראלית מובילה את הצמיחה, הכלכלה והתעסוקה. לרכישת מוצרים  מיוצרים בישראל חשיבת רבה להמשך הצעדתה של התעשייה הישראלית קדימה והרחבת התעסוקה. סימון מוצרים חקלאיים בתו כחול לבן יסייע לצרכנים לזהות מוצרים המיוצרים בישראל ולבצע בחירה בסל מוצרים הכולל גם מוצרים ישראלים ובתוך כך לתמוך גם בחקלאות ובכלכלת ישראל".

דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים: "מדובר במהלך שנולד לאחר עבודה מאומצת אשר יוביל לחיזוק החקלאות המקומית ויהווה הישג משמעותי ביותר עבור הצרכן הישראלי שנחשף בשנה האחרונה לתוצרת מיובאת נחותה. סימון התוצרת יאפשר שקיפות לצרכן ותיתן לו את היכולת לבחור אם לצרוך מוצר מיובא או תוצרת מקומית טרייה ומבוקרת ואין זמן סימבולי יותר לחזק את הייצור המקומי, ערב יום העצמאות ה-69 למדינת ישראל".

יום ראשון, 23 באפריל 2017

מפקחי משרד החקלאות פינו בסוף השבוע סוס במצב קשה מאוד באור יהודה

​​​מפקחי משרד החקלאות פינו בסוף השבוע סוס במצב קשה מאוד באור יהודה. הסוס סבל מפציעה קשה מאוד בראשו. למרות מאמצי טיפול גדולים בבית החולים הווטרינרי, נאלץ הצוות להרדימו לאור פגיעתו הקשה.

תחילתו של הסיפור הינו בפנייה שהתקבלה במוקד משרד החקלאות, ובה מתואר סוס פצוע שמשוטט באור יהודה שחצי פניו מרוסקים. עם קבלת הפנייה, יצאו למקום מפקחי המשרד וגילו לתדהמתם סוס בוגר, כבן 10 שנים, עם פציעה קשה מאוד. 
שימו לב, התמונות והווידאו קשים מאוד לצפייה התמונות והווידאו ניתנים לשימוש חופשי, ללא תמורה, קרדיט צלם: צביה מילדנברג, משרד החקלאות.​​​​​

​​​
פינוי סוס באור יהודה4_צביה מילדנברג.jpg
פינוי סוס באור יהודה5_צביה מילדנברג.jpg
​​

יום שלישי, 18 באפריל 2017

משרד החקלאות פתח מכסות יבוא פטורות ממכס לעגבניות לאור עלייה חריגה במחירן לאחר החג

​​​​​​
משרד החקלאות עוקב בשגרה אחר מחירי ירקות ופירות. בימים האחרונים המחיר הסיטוני של עגבניות עלה ל- 7 ₪ לק"ג. על פי מדיניות המשרד, הנוהל הוא שכאשר מחירן הסיטוני של עגבניות עולה על 6 ₪ במשך 5 ימי עבודה ברצף, פותח המשרד מכסות יבוא פטורות ממכס. העגבניות הראשונות צפויות להגיע לישראל מטורקיה במהלך השבוע הבא.

מההערכות שבוצעו במשרד עולה כי המחסור בעגבניות צפוי להימשך בשלושת-ארבעת השבועות הקרובים, ולכן פתח המשרד מכסות יבוא פטורות ממכס מחו"ל, ככל שיידרש. בכל שנה בסוף אפריל-תחילת מאי, כאשר החורף קר, יש פחות חנטה, וכתוצאה מכך פחות עגבניות. על פי הערכת מומחי המשרד, הירידה ביבול הינה של כ- 30% בחודש הקרוב, קרי מתוך צריכה מקומית חודשית של 20,000 טון בחודש, עשוי להיווצר מחסור של כ- 6,000 טון. מחזורי צמחי העגבניות שנשתלו מאוחר יותר, לא נפגעו מהקרה החורפית, וכאשר יבשילו פירותיהם בעוד כחודש, המחסור יושלם בתוצרת מקומית.  

שוק העגבניות הינו שוק תנודתי וזאת בשל משתנים בלתי תלויים כגון מזג אוויר לעומת היקפי שטחי הזריעה. משרד החקלאות עוקב באופן רציף אחר האספקה הסדירה של שוק העגבניות והתוצרת החקלאית הטרייה לטובת הצרכנים. בתוך כך, המשרד עושה הערכות מצב תכופות. מחסור בעגבניות עלול להוביל לעלייה במחיר לצרכן. פתיחת המכסות נעשית לתקופה מוגדרת מראש, וזאת במטרה לשמור על החקלאים ועל מחיר הגון לצרכנים. יבואני העגבניות שרוצים להרוויח כסף, לא מייבאים כאשר מחיר העגבנייה נמוך, מכיוון שהדבר יגרום להם להפסדים. יבואני העגבניות ייבאו עגבניות מחו"ל, רק כאשר יש מחסור בעגבניות ומחירי העגבניות גבוהים. לכן, יבוא מחו"ל, כאשר מחירי העגבניות גבוהים מוסכם על החקלאים ואינו פוגע בהם, אך מוזיל את מחיר העגבנייה לצרכנים הישראלים.

יום ראשון, 9 באפריל 2017

לקראת הפסח, ובכדי למנוע מצב של מחסור בירקות, משרד האוצר ומשרד החקלאות פתחו את מכסת יבוא הירקות, אולם בפועל יובאו לישראל כ-1,100 טון בלבד מתוך 60,000 טון מכסות שנפתחו


לקראת חג הפסח, ובכדי למנוע מצב של מחסור בירקות, נערך משרד החקלאות ופיתוח הכפר מבעוד מועד, ופתח עבור יבואני הירקות כ-60,000 טון מכסות ליבוא ירקות. בפועל הובאו לישראל רק מלפפונים, עגבניות ופלפלים. אולם, למעשה, הייבוא עד כה נאמד ב-1,100 טון ירקות בלבד, המהווה כ-2% בלבד מסך המכסות שנפתחו. מנתוני המשרד עולה כי התוצרת המקומית מספקת את הצרכן הישראלי, וכ-3% בלבד מצריכת העגבניות, המלפפונים והפלפלים המקומית מקורה ביבוא.

העובדה שרובם המוחלט של מכסות הייבוא לא נוצלו מוכיחה את הטענה שייבוא פירות וירקות לישראל מתבצע רק כאשר מחירי הפירות והירקות עולים ברמה משמעותית מעל מחירם ביתר ימי השנה. כאשר מחירי הפירות והירקות אינם משתוללים בתקופת החגים, לא קיימת הצדקה כלכלית לייבוא ו=99% מסך הירקות הנצרכים הינם מתוצרת מקומית. אי לכך, פתיחת המשק לייבוא פירות וירקות איננו פוגע כלל וכלל בחקלאים הישראלים, אלא נועד להגן על אזרחי ישראל מפני תרחיש של מחסור בתוצרת המקומית הגורמת להפקעת מחירים. פתיחת המשק לייבוא מאזנת השוק ומשאירה את מחירי הפירות והירקות ברמה סבירה בתקופת החגים.  

יום רביעי, 5 באפריל 2017

אילו סוגי דגים נמצא על השולחן בפסח הקרוב? כמה ביצים רכשנו? ומהו המחיר שעלינו לשלם עבור ק"ג בשר?

לקראת חג הפסח, משרד החקלאות ופיתוח הכפר חושף את כל הנתונים והמספרים אודות ענפי הבשר, הדגים והביצים. אז כמה ביצים צרכנו השנה? מהי כמות הבשר שנשים על שולחן החג? האם ישנה עלייה בכמות הדגים לקראת החג, או שמא דווקא נרצה לשמור מקום לבשר ונוותר על המנה הראשונה? ואיזו מדינה התמקמה במקום הראשון ונחשבת ל"שיאנית צרכנית הביצים"?
בענף הדגים, מנתוני אגף הדיג שבמשרד החקלאות עולה כי במהלך השנה האחרונה, הישראלים צרכו כ- 93,000 טון דגים. הישראלי הממוצע יעדיף בעיקר את דגי אמנון, במקום השני הסלמון, במקום השלישי נמצאים דגי הקרפיון והדניס, במקום הרביעי התמקם הבורי ואת המקום החמישי תפס הכסיף, ובמקום השישי נמצא הפורל. בחודש ממוצע צורך הישראלי כ- 800 גרם דגים טריים (וכ- 800 גרם נוספים של מוצרי דגים, כדוגמת: סלטים, שימורי דגים, דגים מלוחים ועוד). לעומת זאת, במהלך ההכנות לחג, נוסקת הצריכה ל- 1,400 גרם לאדם. מדובר בעלייה של 75% לעומת שאר חודשי השנה(!). בתוך כך, צריכת דגי הקרפיון הפופולאריים בחג מוכפלת פי שתיים בתקופה זו. 
מחירו של האמנון הקפוא ברשתות השיווק ירד משמעותית בשנה האחרונה, על פי נתוני המשרד המחיר הממוצע של אמנון קפוא, שהוא הדג הפופולארי ביותר בין הדגים הקפואים, ירד מ- 37 ₪ בשנת 2015 ל- 30 ₪ בשנת 2016, והגיע עד למחיר של 25 ₪ ברבעון הראשון של שנת 2017. הורדת המחיר נזקפת למהלך של המשרד כחלק מהגברת התחרות בשיווק דגים לתמיכה במגדלי הדגים בתמורה לפתיחת ייבוא דגים קפואים במחצית מגובה המכס.
במסגרת ההכנות לקראת החג, נערכים מכוני התערובת ומגדלי הדגים להזנת הדגים במזון הכשר לפסח, וכבר כיום, מוזנים הדגים במזון זה. במקביל, מנתוני המשרד עולה, כי במהלך השבועות הקרובים צפויים להימכר כ- 2,800 טון דגים, מתוכם: כ- 600 טון קרפיונים, כ- 800 טון אמנונים וכ- 300 טון בורי טריים ומקומיים. בנוסף, נמצא בשווקים סוגים נוספים של דגים כגון: מוסר, כסיף, באס, אמור ואדמונית. בנוסף, ישווקו גם כ-50 טון של פילה טרי של דגי הבורי, האמנון, האדמונית, המוסר, הפורל והקרפיון.
רוב הדגים הנצרכים בישראל הינם מייבוא, כ- 22,000 טון מייצור מקומי וכ- 71,000 טון מיבוא (רובו של דגים ומוצרים קפואים). הייצור המקומי של דגים נחלק לשלושה מקורות: חקלאות מים פנימיים (מדגה) כ- 17,000 טון, חקלאות ימית כ- 2,500 טון ודיג בים התיכון ובכנרת כ- 2,500 טון. 
ומה באשר לצריכתנו ביחס לעולם? הצריכה המקומית לנפש נמוכה יחסית לזו שבמדינות המפותחות ולמדינות שבאגן הים התיכון. בעוד שבישראל הצריכה הממוצעת לנפש היא כ- 16 ק"ג בשנה, במדינות צפון הים התיכון הצרכן יצרוך 20 – 40 ק"ג לנפש, בארה"ב צורכים כ- 24 ק"ג לנפש לשנה, וביפן, הממוקמת במקום הראשון, צורכים מעל 60 ק"ג לנפש. הסיבה לכך נובעת, ככל הנראה, לאור המודעות למזון בריאות וחשיבות הדגים בתפריט מאוזן, וגם לעובדה שבמדינות אלו ישנו מרכיב לא מבוטל לפירות ים שאינם מהווים מקור משמעותי בישראל (עקב נושא הכשרות). 
בענף הביצים, המצב קצת שונה. מנתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומועצת הלול, עולה כי הישראלי צורך מדי שנה כ- 240 ביצים, ובחודש כ- 20 ביצים בממוצע. לעומת זאת, לקראת החג, עולה צריכתו בכ- 10%, לכ- 22 ביצים. ככלל, הישראלים מעדיפים לצרוך ביצים "רגילות" וגדולות, בעיקר בגדלים L ו- XL. 98% מהצריכה היא של ביצים "רגילות", בעוד ש- 3% מצריכת הביצים בישראל היא של ביצים "מיוחדות": ביצי חופש, ביצי אומגה 3 וביצים אורגניות. בישראל מיוצרות מדי שנה כ- 1.92 מיליארד ביצים על ידי כ- 2,800 מגדלים המתגוררים ברובם באזור הצפון. 
ומה באשר לצריכתנו ביחס לעולם? כאמור, הישראלי הממוצע צורך כ- 240 ביצים בשנה. צריכה זו נחשבת לגבוהה ביחס למדינות אחרות. מהנתונים עולה כי ישראל נמצאת במקום הרביעי בעולם, אחרי יפן, הנחשבת ל"שיאנית הצריכה" עם צריכה של כ- 350 ביצים לנפש, ולאחריה צרפת וארה"ב.
בענף הבשר, הישראלי הממוצע צורך בשנה כ- 16 ק"ג בשר בקר, טרי וקפוא, לנפש. בשנה האחרונה הישראלים צרכו 138 אלף טון בשר, 37% מהכמות הינם בשר שנשחט בישראל ו- 63% מהכמות הינם בשר מיובא. בנוסף, לקראת חג הפסח, נצפית עלייה בביקוש ובצריכה בכ- 30% בהשוואה לממוצע כמות הבשר הנמכרת הרשתות השיווק ב"ימים רגילים". המחיר הממוצע ברשתות השיווק של ק"ג בשר קפוא ירד בשנת 2016 לעומת 2015 ב- 7%, ועומד כיום על כ- 40 ₪ לק"ג בממוצע (בהתאם לחלקים השונים). גם המחיר של ק"ג בשר טרי בקצבייה ירד בשיעור זהה של 7% לעומת 2015, ועומד כיום על כ- 56 ₪ לק"ג בממוצע.
הורדת המחיר נזקפת לשתי רפורמות שמשרד החקלאות מקדם בשנים האחרונות לטובת הגדלת היקפי היבוא של בשר שחוט לישראל. האחת, פתיחת ייבוא בשר טרי מצונן בכמויות גדולות ממדינות באירופה לישראל, כדוגמת פולין ואירלנד, הנמצא כבר כיום ברשתות השיווק. הרפורמה השנייה הינה הארכת חיי המדף של  הבשר הטרי מצונן המיובא מדרום אמריקה. 
ומה באשר לצריכתנו ביחס לעולם? בעוד הישראלי הממוצע צורך כ- 16 ק"ג בשר בקר, ממוצע הצריכה לנפש במדינות ה- OECD עומד על 14 ק"ג לנפש, והצריכה העולמית עומדת על 6 ק"ג לנפש בלבד.
בבואכם לקנות בשר קפוא, משרד החקלאות ממליץ להקפיד ולבדוק את תאריך הייצור, תאריך התוקף ואת פרטי היצרן והיבואן. כמו כן יש להקפיד ולבדוק שתכולת האריזה מציינת 100% בשר בקר. כל ציון אחר כמו "מוצרי בשר" או חומרים נוספים מעידים על עיבוד הבשר ועל איכות נמוכה יותר.