יום שני, 31 ביולי 2017

משרד החקלאות נערך לקראת תקופת חגי תשרי

אין צפי למחסור בתוצרת טרייה בתקופת החגים, פרט למלפפונים
כחלק מהיערכות משרד החקלאות לקראת חגי תשרי, קיימה הנהלת המשרד סדרת פגישות בכדי לוודא שתהיה אספקה סדירה של מוצרי מזון טריים לקראת החגים. מניתוח המצב, עד כה, עולה כי בירקות ובפירות אין צפי למחסור פרט למלפפונים, בו צפוי מחסור של כ- 20% מכמות המלפפונים לאור עומסי החום. המחסור צפוי להסתיים בסוף חודש ספטמבר (לקראת יום כיפור), ומתחילת חודש אוקטובר אספקת המלפפונים צפויה לחזור לשגרה. בעגבניות ובשאר גידולי הירקות והפירות לא צפוי מחסור. 

הערכות אלו מבוססות על ההנחה שהחקלאים ימשיכו בשגרת השתילה והזריעה כפי שהיה בשנים קודמות, ולא יממשו את איומיהם להפסיק את השתילות והזריעות, בשל השינויים המשמעותיים שחלו לאחרונה במשק המים. המשרד עוקב אחרי הודעת החקלאים, בדגש על אזור הגליל ועמק בית שאן, כי יימנעו מלשתול ולזרוע באזור אדמת הכבול בעמק החולה, בגליל העליון ובעמק בית שאן עקב העלאת מחירי המים באופן דרסטי הגורמת לכך שהגידולים יהיו לא רווחיים.

בענף החלב, למרות עומס החום בקיץ הנוכחי, שגורם לירידת תנובת החלב ב- 4 ק"ג בממוצע ליום לפרה, לא צפוי מחסור בחלב ומוצריו. 
בענף בשר הבקר לא צפוי מחסור. בענף העוף (פטם לבשר), לא צפוי מחסור, היקף הייצור נמצא בתפוקה מקסימאלית ואף צפויים עודפים בעוף הקפוא.

בענף הביצים, במטרה למנוע מחסור בביצים בשוק המקומי לקראת חגי תשרי בהם עולה הביקוש לביצים, ולאור התרעות נציגי החקלאים, פתח משרד החקלאות  מכסת ייבוא לתקופת החגים בהיקף של 100 מיליון ביצים במכסה פטורה במכס זאת מתוך ההנחה שהיבואנים יביאו ביצים רק בהתאם לביקוש, ולצורך של כל משווק כפי שקרה בשנים האחרונות, וזאת בכדי לייצר וודאות למשווקים ובמטרה שהמכסה לא תהווה מגבלה לייבוא. הביצים  צפויות להיות מיובאות ממדינות ספרד, פורטוגל ואיטליה.

המשרד ממשיך לעקוב אחרי השינויים בשוק ויעדכן את הציבור לקראת החגים.

מפקחי משרד החקלאות סיכולו ניסיון הברחת 3,000 ביצים במחסום בירושלים שנועדו לשיווק בעיר והוחזקו בתנאים אסורים

במהלך פעילות מפקחי היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות (פיצו"ח) של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, תוך שיתוף פעולה עם שוטרי מג"ב, זיהו המפקחים במחסום עין יעל (כביש גילה-מלחה) בירושלים רכב החשוד כ"רכב עמוס". במהלך הביקורת, מצאו המפקחים במכונית 3,000 ביצים עם חותמות מזויפות, שהוחזקו ללא קירור בתנאים אסורים.
מן החקירה עלה, כי הנהג, בשנות ה - 30 לחייו, ניסה להעביר ברכבו את הביצים לשיווק בחנויות בירושלים. האירוע סוכל והביצים הועברו להשמדה. נגד החשוד, נפתחו הליכים משפטיים.
מתחילת השנה ועד היום, מפקחי משרד החקלאות סיכלו ניסיונות להברחת כ- 231,330 ביצים שהוחזקו בתנאים אסורים, ומהווים סכנה לבריאות הציבור. בכל שנת 2016, מפקחי המשרד סיכלו ניסיונות להברחת 199,344 ביצים שהוחזקו בתנאים אסורים אשר מהווים סכנה לבריאות הציבור.
רואי קליגרמנהל היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר: "מפקחי המשרד פועלים בכל חודשי השנה בכדי לאתר ולסכל ניסיונות הברחות ושיווק של ביצים בפרט, ומוצרים מן החי בכלל, שהוחזקו בתנאים אסורים ומהווים סכנה משמעותית לבריאות הציבור".

במשרד החקלאות מבקשים מהציבור להקפיד לרכוש ביצים, ומוצרים מן החי, בנקודות ממכר מוכרות ומסודרות בלבד ובטמפרטורה שלא תעלה על 20 מעלות. יש להקפיד על מוצר באריזה מקורית, סגורה ונקייה הנושאת תווית וסימון של תאריך ייצור ותאריך פג תוקף.

יום ראשון, 30 ביולי 2017

במהלך פעילות יזומה של מפקחי המשרד נתפסו כ- 200 ק"ג בשר בקר משחיטה שחורה ביישוב סכנין ו- 170 ק"ג בשר בקר ביישוב טמרה

במהלך פעילות יזומה של מפקחי היחידה המרכזית לחקירות ואכיפה (פיצו"ח) של משרד החקלאות, נחשף בשיתוף פעולה עם משטרת משגב ביישוב סחנין אתר לשחיטה שחורה , ובמקום נמצאה כמות של 200 ק"ג בשר בקר משחיטה שחורה. 
במקביל, בפעילות נוספת ביישוב טמרה, איתרו המפקחים אתר שחיטה שחורה ובו נתפסו 170ק"ג בשר בקר משחיטה שחורה​.
בשני המקרים, נפתחו הליכים משפטיים כנגד בעלי החנויות, הבשר הועבר להשמדה על פי צו רופא .

ממשרד החקלאות נמסר כי חל איסור על העברת מוצרים מן החי מהאוטונומיה עקב חשש לבריאות הציבור וכן, חל איסור על הפעלת מפעלי בשר ללא אישור ופיקוח. במשרד מבקשים מהציבור להקפיד לרכוש בשר במקומות מוכרים הנמצאים תחת פיקוח. בנוסף, יש להקפיד על מוצר באריזה מקורית, סגורה ונקייה עם התוויה וסימון של תאריך ייצור ותאריך פג תוקף.



יום רביעי, 26 ביולי 2017

ועדת החינוך אישרה את תיקוני משרד החקלאות לתקנות בנושא מסירת כלבים וחתולים מכלביות ומארגוני בעלי חיים​

​​​​משרד החקלאות: בטרם יימסר כלב או חתול לאימוץ יש לחסנו, לעקר או לסרס אותו ולסמנו בשבב
​השר אורי אריאל: "משרד החקלאות בראשותי חרט על דגלו לפעול לצמצום צער בעלי חיים במדינת ישראל. זו האחריות הממשלתית שלנו, ומבחינתי האישית היא גם נובעת מהמסורת היהודית המחייבת לכך. התקנות שאושרו היום מקדמות אותנו בשלב נוסף לשמירה והגנה טובה יותר על בעלי החיים"

משרד החקלאות ופיתוח הכפר הביא הבוקר (26.7.2017) לאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט את תיקון תקנות צער בעלי חיים, בנושא מסירה לאימוץ של כלבים וחתולים. במסגרת התיקון, משרד החקלאות עיגן הוראות הנוגעות לטיפול בכלבים ובחתולים טרם מסירתם לאימוץ מכלביות עירוניות ומארגונים למען בעלי חיים. בין התקנות שתוקנו, ישנה חובה לחסן את בעלי החיים טרם המסירה, לסמנם בעזרת שבב ולעקר או לסרס אותם. 

במדינת ישראל קיימת תופעה נרחבת של חתולים וכלבים נטושים או חסרי בית, הסובלים מתנאי מחיה קשים ואף גורמים למטרד עבור התושבים. על-פי הערכות של גורמי המקצוע בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, בכל שנה מתרחשות בישראל אלפי המלטות של גורי כלבים וחתולים לא רצויים. נוכחותם ברחובות חושפת אותם לסבל רב ויוצרת מפגעים וסיכונים לבני אדם, לחיות בית אחרות ולחיות בר. על מנת לצמצם את מספרם, תוטל החובה על כלביות עירוניות ועל ארגונים הפועלים למען בעלי חיים למסור את הכלבים או החתולים למאמצים רק כשהם מחוסנים ועברו תהליך עיקור או סירוס.

ד"ר שלמה גראזי, מנהל השירותים הווטרינריים (בפועל) במשרד החקלאות: "אנו מעריכים כי התיקון יסייע בצמצום ריבוי אוכלוסיית הכלבים המשוטטים ועשוי להוביל להפחתה בסבלם ובמשאבים הנדרשים ללכידתם ולטיפול בהם".  

יום שלישי, 25 ביולי 2017

בימים האחרונים מפקחי משרד החקלאות פעלו לחילוץ בעלי החיים בשלושה מוקדים שונים

​במקרה הראשון, חילצו המפקחים 21 חתולים ו-3 כלבים שהוחזקו בתנאי הזנחה בלב העיר אשדוד • במקרה השני, חולץ סוס שנפצע קשה וסבל בגלל חוסר טיפול סמוך לנהריה • במקרה השלישי, חולצו עזים שהובלו בתנאי מחנק וצפיפות
מפקחי משרד החקלאות פעלו בימים האחרונים בצפון הארץ ובדרומה בשלושה מקרים שונים בחשד לעבירות צער בעלי חיים. במקרה הראשון, צוות משותף מפקחי משרד החקלאות ועיריית אשדוד, חילצו 21 חתולים ו- 3 כלבים שהוחזקו בבית פרטי הממוקם בלב העיר אשדוד, בתנאי הזנחה שאינם ראויים למחייה ואינם עומדים בדרישות חוק ותקנות צער בעלי חיים. 

לפני מספר ימים, התקבלה במשרד בקשת עזרה מהמחלקה הווטרינרית העירונית באשדוד אודות דירה פרטית בעיר שבה מופעל "בית גידול" לחתולים מגזע מיין-קו. בבדיקתם עלה שבבית ישנה הזנחה קשה של בעלי חיים הנאלצים לחיות בזוהמה וללא טיפול הולם. עם קבלת התלונה, יצא צוות מפקחים מטעם המשרד בליווי רופאה וטרינרית אל המקום. 




במקום נמצאו 21 חתולים, מתוכם 6 גורים, וכן שלושה כלבים מגזעים שונים. מצבם הבריאותי של בעלי חיים היה ירוד. הבית נמצא בהזנחה קשה ביותר, הרצפה מכוסה בצואה ובלכלוך, הרשתות היו קרועות ובעלי החיים נאלצו לאכול מזון יבש שפוזר על גבי קרטון. עד מהרה, הוחלט על העברת בעלי החיים שנמצאו בדירה אל מתקן מוגן בכלבייה העירונית. במקביל, החשודה נחקרה ונפתחו נגדה הליכים משפטיים.  

במקרה השני, מפקחי משרד החקלאות ומשטרת נהריה, חילצו סוס פצוע, במצב קשה, מהישוב שייח דנון, סמוך לנהריה, והעבירו אותו אל מתקן מוגן בכדי להעניק לו את הטיפול הווטרינרי הנדרש. 

סוס פצוע

עם קבלת התלונה אודות מצבו הקשה והמוזנח של הסוס, צוות המשרד שכלל מפקחים ווטרינרית הגיע למקום בכדי להעניק טיפול וטרינרי לו נזקק. עם הגעת הצוות למקום, ולנוכח מצבו הקשה של הסוס וכן צער בעלי החיים שנגרם ככל הנראה כתוצאה מהזנחת הבעלים, הוחלט על חילוץ הסוס מתחומי היישוב. במקביל, כנגד הבעלים נפתחו הליכים משפטיים. 

במקרה השלישי, עצרו מפקחי משרד החקלאות בשיתוף משטרת שפרעם, רכב בין טמרה לשפרעם אשר הוביל 14 עזים מעראבה לטמרה בצפיפות רבה מאוד ובטמפרטורה גבוהה אשר גרמה לבעלי החיים חנק. ההיתר לרכב הוא הובלה של 7 בעלי חיים בלבד, ובעל הרכב העמיס כמות כפולה ממש שאפשר ההיתר. המפקחים פעלו מיד לפריקת בעלי החיים במקום מוצל, בכדי למנוע המשך צער בעלי חיים, ולאפשר לבעלי החיים אוורור מתאים. עם פריקת בעלי החיים, גילו המפקחים כי עז אחת לא שרדה את התנאים הקשים, ונמצאה ללא רוח חיים. המפקחים הגישו לעזים מים, והזמינו רכב אחר, המתאים לכמות להובלתן למשק ממנו יצאו. כנגד בעל הרכב נפתחו הליכים משפטיים.

השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר קוראים לציבור הרחב להמשיך ולדווח על מקרי חשד להתעללות בבעלי חיים, לטלפון מס':03-9559911.

מפקחי משרד החקלאות תפסו רבע טון בשר כבש ו- 130 ק"ג בשר עוף שהובלו ללא קירור ומקורם אינו ידוע בשני אירועים שונים בצפון הארץ

בסוף השבוע פעלו מפקחי יחידת האכיפה והחקירות המרכזית (פיצו"ח) במשרד החקלאות בשני אירועים שונים בצפון הארץ למניעת הברחה ושיווק של בשר עוף וכבש שמקורם אינו ידוע והובלו ללא קירור.

במקרה הראשון, תפסו מפקחי המשרד כרבע טון בשר כבש שנשחט בשחיטה שחורה ביישוב שעב שבצפון הארץ. במקום נמצא הבשר, אשר אינו ראוי למאכל אדם ומקורו בשחיטה שחורה. הבשר הושמד על פי צו רופא, וכן החשודים, בשנות ה- 40 לחייהם, עוכבו לחקירה ונפתחו נגדם הליכים משפטיים.
הבשר שנתפס
צילום: משרד החקלאות
​​
במקרה השני, זיהו מפקחי המשרד סמוך למחסום המנהרות צפונית לירושלים רכב חשוד. המפקחים הורו לנהג הרכב לעצור בצד הדרך, ובמהלך בדיקת הרכב החדשות התבררו כמוצדקים. בתא המטען של הרכב נמצאו 130 ק"ג בשר עוף המובל ללא קירור עטוף בשקיות, וללא תנאים מינימליים. הבשר הושמד על פי צו רופא, וכן הנהג, בשנות ה- 30 לחייו, עוכב לחקירה ונפתחו נגדו הליכים משפטיים. 

משרד החקלאות חוזר ומדגיש כי יש להקפיד ולרכוש בשר במקומות מוכרים הנמצאים תחת פיקוח. בנוסף, יש להקפיד על מוצר באריזה מקורית, סגורה ונקייה עם התוויה וסימון של תאריך ייצור ותאריך פג תוקף.

שיפור נוסף נרשם בשאריות חומרים כימיים במוצרים מן החי לשנת 2016

​​​​תוצאות סקר 2016 מעודדות, ומציגות שיפור נוסף בממצאים. כך ניתן לראות על פי הנתונים כי חל שיפור בכמות החריגות שנמצאו בביצים ובבשר הבקר המקומי. בבשר בקר מיובא ובחלב המקומי התוצאות היו זהות לתוצאות השנה הקודמת​.
שר החקלאות אורי אריאל: "הפיקוח על מוצרים מן החי חשוב ביותר ותפקידו לשמור על בריאות הציבור, וגורמי הפיקוח במשרד החקלאות עושים לילות כימים כדי להבטיח את איכותם. השיפור בממצאים הוא תוצאה של העבודה הרבה שנעשית כדי שהציבור יקבל את המוצרים הטובים והאיכותיים ביותר"

השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות מקיימים פיקוח שוטף על הימצאות שאריות כימיות במוצרים מן החי באמצעות סקר מדגמי ארצי המתקיים מדי שנה כל ימות השנה. סקר השאריות בודק הימצאות של שאריות תרופות וטרינריות, חומרי הדברה ומזהמים סביבתיים במוצרים מן החי (עופות, בקר, חלב, ביצים ודגים). 

מטרת הסקר הינה להבטיח שהמזון המשווק בישראל אינו מכיל חומרים אסורים, העשויים לפגוע בבריאות הציבור בטווח הארוך או הקצר, ואינו מכיל רמות חריגות של חומרים מותרים בשימוש. וכן לזהות מגמות של שימוש בלתי נכון או בלתי חוקי בתרופות או בחומרי הדברה, לאסוף נתונים לצורך ביצוע הערכת סיכונים ולהתריע על חריגות ברמות השאריות ולאפשר ביצוע פעולות מתקנות. הסקר מתקיים מאז שנת 1991, ונעשה בתיאום בין משרדי החקלאות והבריאות.

תוצאות סקר 2016 מעודדות, ומציגות שיפור מתמיד בממצאים. כך ניתן לראות על פי הנתונים כי חל שיפור בכמות החריגות שנמצאו בביצים, בבשר בקר וחזיר. כמו כן, בבשר בקר מיובא ובחלב המקומי התוצאות היו זהות לתוצאות השנה הקודמת. 

להלן תמצית תוצאות הסקר, בהשוואה לשנת 2015:
הסבר לטבלה 
טבלה שמתארת תוצאות הסקר  

המדגם בישראל לוקח בחשבון את היקף הייצור המקומי ואת שיעור הצריכה (הרגלי האכילה של הישראלים). דגימת המוצרים נעשית אצל החקלאים במשק, במכוני המיון, בבתי המטבחיים והמשחטות ובדיקתם נעשית במעבדות המשרד.
 
בשנת 2016 בוצעו 25,474 בדיקות מעבדה במוצרים לעיל. על פי התקן האירופי ישראל הייתה צריכה לבצע כ- 3,000 בדיקות בשנה בלבד ביחס להיקף הגידול המקומי, אך המדינה בחרה להגדיל את המדגם על מנת להעלות את המובהקות הסטטיסטית של תוצאותיו, על פי השיטה המקובלת בארצות הברית ובמדינות מפותחות נוספות. 

המושג "שאריות" (residues) מתאר הימצאות של תרופות וטרינריות, חומרי הדברה ומזהמים סביבתיים, או תוצרי הפירוק שלהם, שנותרו במוצרים שמקורם מן החי. מקורם של החומרים בנסיבות טבעיות או כתוצאה מפעילות חקלאית או תעשייתית. "הרמה המרבית המותרת" (MRL) נקבעת בהתאם לתקנים בינלאומיים, ונשענת על תקן מחמיר הקובע אילו חומרים מותרים בשימוש ובאיזו רמה. הרמות המרביות המותרות שנקבעו לוקחות בחשבון, בין היתר, את סל המזון שאותו צורך אדם ממוצע, וכוללת גם טווח ביטחון שבא לידי ביטוי בסיכון אפסי. 

תכנית הסקר נקבעת ומפוקחת על ידי ועדת היגוי עליונה לשאריות במוצרים מן החי המשותפת למשרדי החקלאות והבריאות. במהלך השנים הונהגו שיטות סקר שונות בהתאם לנהוג במדינות מפותחות. בתחילה על פי הגישה האמריקאית אשר מבוססת על עיקרון של הערכת סיכונים ומובהקות סטטיסטית, כפי שנקבעה על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) וארגון האו"ם למזון וחקלאות (FAO) הגוף הבינלאומי לתקינה בנושא מזון, (ה- Codex alimentarius). על פי שיטה זו נבדק מספר גדול של דוגמאות למגוון מצומצם של חומרים. מאוחר יותר, על פי הגישה האירופאית שבה גודל המדגם מבוסס על היקף הייצור (מספר דוגמאות קטן ומגוון גדול של חומרים נבדקים). 

החל משנת 2012, לאחר בחינה מעמיקה של הנושא, הוחלט לשלב בין שתי הגישות. גודל המדגם החדש נקבע בהתאם לעקרונות סטטיסטיים מקובלים, אך מבלי לצמצם את מגוון החומרים הנבדקים. השיטה החדשה מגדילה את מספר הבדיקות באופן דרמטי  ומגדילה את המובהקות הסטטיסטית בזיהוי ממצאים חריגים. עקרונות הסקר והמדגם הסטטיסטי מבוססים על חשאיות ואקראיות הדגימה.

ד"ר סרחיו דולב, רופא וטרינר ראשי לפיקוח על מוצרים מן החי בשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות: "הסקרים והבדיקות שאנו עורכים מידי שנה מסייעים לנו לעקוב ולאתר בעיות בהתאם לצורך, במשך כל ימות השנה על ידי לקיחת דיגום מדויק המשקף את צריכת הציבור הישראלי. יישום התכשירים כימיים לשימוש וטרינרי בהתאם להתוויה, מתן תרופות וטרינריות בהתאם להתווייתן​ וממשק נאות בלבד, הם אלו שמבטיחים חשיפה מינימאלית של הציבור לחומרים אלה דרך המזון. עוד מוסיף ד"ר דולב: "ב​שנים האחרונות, אנו עדים לשיפור בכמות שאריות החומרים הכימיים במוצרים מן החי. אנו מאמינים שבקרה ושיתוף הפעולה בין הגורמים הרלוונטיים יבטיח לציבור הצרכנים הישראלי שהתוצרת תכיל את הכמות המזערית והצרכת של חומרים כימיים במוצרים מן החי בלבד". 

יום ראשון, 23 ביולי 2017

אושרה בכנסת: סגירת המנהלת להסדרים במגזר החקלאי

​​​הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק של שר החקלאות, אורי אריאל, לסגירת המנהלה להסדרים במגזר החקלאי, ברוב של 22 ח"כים, ללא מתנגדים או נמנעים. 

המנהלה להסדרים במגזר החקלאי, הוקמה בשנת 1993 מתוקף "חוק גל" ומטרתה העיקרית הייתה יזום, קידום, ליווי, ביצוע ומימוש ההסדרים על מנת לשקם את המגזר החקלאי וכדי למנוע את כניסתם של רוב חקלאי ישראל להליכי פשיטת רגל. המחוקק קבע, כי על המנהלת לסיים את עבודתה תוך 5 שנים מיום הקמתה. אך בפועל פעילותה הוארכה ונמשכה 24 שנים, עד עתה.

מאז הקמתה, המנהלה הסדירה את חובם של 478 אגודות חקלאיות (קיבוצים, מושבים, מושבים שיתופיים), 18 ארגוני קניות ותאגידים חקלאיים ו- 29,000 משקי מושבים. חובות המגזר החקלאי בערכים ראליים לפני "תספורת" של 20% הקבועה בחוק, מסתכמים ב- 27.5 מיליארד ₪. המנהלת גבתה וחילקה לנושים 2.05 מיליארד ₪, סכום שמהווה כ- 7.5% מערכו של החוב הכולל.

המחוקק קבע כי בכל מקרה לא יכנסו הקיבוצים ובעלי החובות לפשיטת רגל, כך שלא יצטרכו לממש את משקם, במטרה לשמר את פעילותו של המגזר החקלאי בישראל, מתוך ההבנה שמלבד יצור של מזון וסיבים, החקלאות מייצרת תועלות ציבוריות נוספות, כדוגמת: ערכי נוף, איכות סביבה, תרבות, מורשת וחינוך. תועלות שיש לשמר ולדאוג שימשיכו להתקיים גם עבור הדורות הבאים.

יום שני, 17 ביולי 2017

לקראת חגי תשרי, משרד החקלאות אישר יבוא ביצים בפטור ממכס, על מנת למנוע מצב של מחסור בביצים

​​​​​​​במטרה למנוע מחסור בביצים בשוק המקומי, לקראת חגי תשרי בהם עולה הביקוש המקומי לביצים, פתח משרד החקלאות את יבוא הביצים לישראל במכסות פטורות ממכס.
מדי שנה בתקופות החגים נרשם מחסור עונתי בביצים עקב הביקוש הרב, ולכן, גם השנה פותח המשרד מכסת ייבוא בהיקף של 100 מיליון ביצים, שמשמעותה הינה מכסה  כמעט ללא הגבלה, וזאת במטרה שהמכסה לא תהווה מגבלה לייבוא. וכן מתוך ההנחה שהיבואנים יביאו ביצים רק בהתאם לביקוש המקומי, כפי שקרה בשנים האחרונות. 
השנה, משרד החקלאות איננו נסמך רק על ההמלצות של מועצת הלול, אלא מבצע בדיקה מקיפה עם גורמים שונים בענף, וזאת מאחר שמועצת הלול מייצגת בעיקרה את האינטרס של המגדלים ולא את האינטרס הציבורי.

ממשרד החקלאות נמסר, כי מדינת ישראל מייצרת לעצמה את הרוב המכריע של הביצים הנצרכות בישראל, בהיקף של כ- 2 מיליארד ביצים בשנה. בתקופות בהן הביקוש עולה על ההיצע, בעיקר סביב -חגי תשרי ופסח, מאשר משרד החקלאות ייבוא ביצים, כדי למנוע מחסור בשוק. השנה ייובאו ביצים מספרד, פורטוגל ואיטליה לאחר בחינת המדינות לעיל. מתחילת השנה יובאו כ- 52 מיליון ביצים לישראל.

יום חמישי, 13 ביולי 2017

בעקבות עומס החום, משרד החקלאות צופה: עודף בפירות ומחסור בירקות

​​בשבועיים האחרונים אנו עדים לימי שרב ועומס חום המלווים בטמפרטורות גבוהות במיוחד. גם בימים הקרובים צפויים עומסי חום. בעקבות תנאי מזג האוויר, מומחי משרד החקלאות צופים היצע פירות גדול יותר, לנוכח הבשלתם המהירה של אפרסקים, שזיפים, נקטרינות וענבים. לצד הפירות שמבשילים במהירות, החום פוגע בהבשלת הירקות. הטמפרטורות הגבוהות גורמות לפגיעה בפרחים כך שהם אינם מסוגלים להתפתח לירק מסחרי, במיוחד במלפפון ועגבניות.
בגידולי עלים כמו חסה וכרוב עיקר הפגיעה באיכות. החום הכבד גורם לראשי חסה וכרוב קטנים יותר. בחודש הקרוב צפוי להיות מחסור בעיקר במלפפונים, בשיעור של כ- 20% מסך הצריכה המקומית. אם ימי החום הקיצוני יימשכו, בעוד כחודש יהיה גם מחסור קל בעגבניות. לנוכח העודף הצפוי בכמות הפירות בשוק, במשרד צופים לירידה במחירם. במקביל, לנוכח המחסור הקל במלפפונים, צפויה להיות עלייה במחירם. 

 
אחסון פירות וירקות
 

 

אז כיצד עלינו לאחסן את הפירות והירקות בימים אלו ולהיערך בהתאם? במשרד החקלאות מציעים מספר נקודות שמומלץ ליישם כבר בקנייה הבאה:

  • רצוי לאחסן את הפירות והירקות במקרר. מומלץ אחת לשבוע לנקות את מגירות המקרר, ולהניח נייר סופג בתחתית כדי לספוג את עודפי הלחות הנוצרים כתוצאה מנשימת הפירות והירקות.
  • מומלץ שלא לשטוף פירות וירקות טרם הכנסתם למקרר, אלא רק לפני השימוש. במידה והשטיפה נזקקת, יש להקפיד לייבשם היטב לפני הכנסתם למקרר. 
  • מומלץ להפריד בין הפירות והירקות המאוחסנים בקירור.
  • ניתן לאחסן ירקות חתוכים בקופסאות פלסטיק סגורות במקרר. אולם, יש לזכור כי כאשר התוצרת חתוכה, היא מאבדת ויטמינים ומינרלים(!). 
  • פירות וירקות כמו: בצל, תפוח אדמה, אבוקדו, קיווי ועוד, שניתן לאחסן במזווה, מומלץ שלא לארוז אותם בשקיות פלסטיק.

 

יום שני, 10 ביולי 2017

מפקחי משרד החקלאות והסיירת הירוקה פינו 30 גמלים ששוטטו בדרום ללא בעלים והיוו סכנה לחיי המשתמשים בכביש

שר החקלאות, ח"כ אורי אריאל: "תופעת הגמלים המשוטטים מהווה סיכון ממשי לנהגים בכביש ואנחנו רואים בבעלי הגמלים אחראיים בלעדיים לכך. לכן הגברנו בשנה האחרונה את האכיפה בכבישי הדרום, ואנחנו פועלים במלוא החומרה כנגד העוברים על החוק. לא נאפשר סיכון חיי אדם".

מפקחי  היחידה המרכזית לחקירות ואכיפה (פיצו"ח) של משרד החקלאות, בשיתוף  הסיירת הירוקה, פעלו לאיתור גמלים המסכנים את הנהגים בכבישי הדרום. מפקחי המשרד איתרו כשלושים גמלים ללא רועה בקרבת הכביש, תוך סיכון הנהגים. ששה מתוכם לא  מסומנים ולא  מחוסנים. הגמלים הועברו למתקן מוגן של משרד החקלאות. 


במתקן המוגן קיבלו הגמלים חיסונים, סומנו ועברו בדיקות וטרינריות. במקביל, אותר בעליהם של הגמלים, והוא זומן לחקירה, בסיומה הוחזרו לו הגמלים בכפוף להתחייבות כי ימנע מהם לרעות בסמוך לכבישים.

מתחילת השנה (2017) תפסו מפקחי היחידה המרכזית לחקירות של משרד החקלאות באזור הדרום למעלה מ- 200 גמלים ללא אישורי מרעה. סך הקנסות עומד על מעל 110,000 ₪. חלק מהגמלים אף נתפסו בשטחי אש של צה"ל.




מנהל היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות במשרד החקלאות, רואי קליגר: "הפעילות תוכננה הן בכדי למנוע פלישה לשטחי אש, והן בכדי למנוע הגעת הגמלים לקרבת כבישים תוך סיכון המשתמשים בדרך. משרד החקלאות ופיתוח הכפר רואה חשיבות גדולה בפתרון סוגיה בעייתית זו, ומסייע לרשויות המקומיות באיסוף בעלי החיים משולי הדרך, ולאחרונה הקצה המשרד תקציב מיוחד לנושא".


יום שלישי, 4 ביולי 2017

שיתוף הציבור בתקציב המשרד - בואו אתם לחלק את תקציב משרד החקלאות

​​​​Fotolia_60904778_Subscription_Monthly_M.jpg 

משרד החקלאות מזמין את הציבור לחלק את תקציב המשרד לפי שיקולו וראות עיניו.


המדובר על תקציב של 1.2 מיליארד ₪ המיועד לתמיכות/מענקים/השקעות. החלוקה לסעיפי התקציב מצורפת בקישורואתם נדרשים למלא כיצד הייתם רוצים לראות את חלוקת התקציב לפי שיקול דעתכם, כל זאת מתוך הבנה כי הנהלת המשרד בעת ביצוע חלוקת התקציב בעתיד תוכל ללמוד היכן יש עדיפות לחלוקת התקציב לפי ה​צורך העולה מן השטח.

כל משתמש אשר מזין את התקציב הרצוי מבחינתו (ולוחץ "שלח" בסוף התהליך) הנתונים שהוזנו על-ידו נשמרים במאגר ואנו ננתח בסופו של תהליך את המגמות הרצויות.

נשמח לראות את כל בעלי העניין בחקלאות נרתמים לנושא.​​


יום שני, 3 ביולי 2017

לאחר התערבות שר החקלאות אישרה ועדת העבודה ורווחה את העלאת עלות הקיזוז אשר חקלאים יכולים לנכות משכרם של העובדים הזרים עבור עלויות המחייה והמגורים ל- 530 ש״ח בחודש

השר אורי אריאל בירך על ההחלטה ואמר: "מדובר בתיקון עוול שנגרם לחקלאים, שבמשך שנים נאלצו לשלם מחירים מופקעים כדי להעסיק עובדים זרים בענפי החקלאות השונים. אני מאמין שהפחתת הנטל הכספי על החקלאים תאפשר הוזלת מחירים של התוצרת החקלאית והמהלך יביא ברכה לכלל אזרחי מדינת ישראל"

לאחר התערבות שר החקלאות ובהתאם לסיכום בין שרי החקלאות, המשפטים והאוצר, ואישור שר העבודה, אישרה היום (3.7.17) ועדת העבודה ורווחה להכיר בעלויות המחייה והמגורים של העובדים הזרים בסכום של 530 ש״ח לחודש. המשמעות הינה הגדלת רווחיות החקלאים. כיום הסכום עומד על 280-200 בהתאם לאזור הגיאוגרפי. 

על פי ההחלטה, הסכום יהיה אחיד לכל חלקי הארץ, ויכלול אפשרות לנכות עלויות החקלאי בשל דיור, מזון, אנרגיה וכו'. עלות זו נאמדת בממוצע לחקלאי בכ- 1,000 ₪. הצפי שיכנס לתוקף בחודש אוגוסט ולאחר חתימת שר העבודה על התקנות.

השר אורי אריאל בירך על ההחלטה ואמר: "אני שמח שהמהלך שעשינו יחד עם השרים הרלוונטיים להפחתת ההוצאות על החקלאים אושר בוועדת העבודה והרווחה. מדובר בתיקון עוול שנגרם לחקלאים, שבמשך שנים נאלצו לשלם מחירים מופקעים כדי להעסיק עובדים זרים בענפי החקלאות השונים.

אני מאמין שהפחתת הנטל הכספי על החקלאים תאפשר הוזלת מחירים של התוצרת החקלאית והמהלך יביא ברכה לכלל אזרחי מדינת ישראל".