על רקע הדוח: משרד החקלאות פועל לקידום ענף החקלאות באמצעות תמיכה ישירה ביצרנים באופן שלא יפגע בסחר ובצרכנים. המשרד ניהל מול משרד האוצר והחקלאים מגעים בנושא, בכדי להגיע למתווה תמיכה ישירה ארוך טווח לתמיכות ולהגנה על הייצור החקלאי ברוח המלצות ארגון ה-OECD
ארגון ה- OECD, הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח (Organisation for Economic Co-operation and Development), מפרסם היום את הדו"ח השנתי ה- 30 בסדרת דוחותיו, אשר עוקבים אחר המדיניות החקלאית ומעריכים אותה במדינות שונות, על בסיס ההמלצות המקצועיות והחלטות מוסדות הארגון למדיניות חקלאית יעילה ובת קיימא. הדוח בחן את המדיניות החקלאית ב- 52 מדינות, מתוכן 35 מדינות חברות בארגון, המייצרות כשני שליש מהתפוקה החקלאית העולמית.
דוח ארגון ה- OECD מדגיש כי ישראל היא המובילה העולמית בתחום פיתוח טכנולוגיות מים, מחזור מי קולחין לשימוש חקלאי ופיתוח מקורות מים חדשים, ובפרט באמצעות התפלה. ישראל נמצאת מזה שנים בצמרת המדינות עם שיעורי פריון גבוהים במיוחד בתחום הייצור החקלאי, הודות לשיעורי השקעה יחסית גבוהים במו"פ ובהדרכה, ומובילה עולמית לאורך השנים בתחום הייצור החקלאי בר-קיימא באזורים צחיחים וצחיחים למחצה.
יחד עם זאת עוסק הדוח במיוחד בבעייתיות הקיימת במדינות רבות לאורך השנים, וישראל בתוכן בצמרת הדירוג שלהן, עקב משטר תמיכות מעוותות ייצור וסחר (סבסוד תשומות, מחיר מובטח ומשטר מכסות ייצור ובמיוחד רמת מכסי מגן גבוהה- התורמים במצטבר למחירי מזון גבוהים והיעדר תחרות מספקת בשוק חשוב זה). דוח הארגון על חקלאות ישראל בשנת 2016 שב וממליץ על שינוי דרסטי במדיניות זו ומעבר למערך תמיכות ישירות וממוקדות, שיש בהן כדי להעצים את התחרותיות והיעילות של חקלאות ישראל, הקצאה יעילה יותר של גורמי ייצור ופוטנציאל גבוה להוזלה של מחירי המזון בשוק המקומי.
סמנכ"ל בכיר לסחר חוץ במשרד החקלאות, איציק בן דוד: "משרד החקלאות ניהל מול החקלאים ועם משרד האוצר קרוב לשנה מגעים כדי להגיע למתווה מוסכם של תמיכה ישירה ארוך לטווח של כ- 15 שנה לקידום ולהגנה על הייצור החקלאי ברוח המלצות ארגון ה-OECD, וכמתחייב ממחויבויות ישראל לארגון הסחר העולמי. עד עתה טרם הגיע המשרד להסכמות עם כל ענפי החקלאות אלא רק במספר קטן של ענפים".
בנוסף, בדוח מוצגת עלייה בתמיכה לחקלאים בישראל (אומדן התמיכה בחקלאים ב- 2016 עמד על למעלה מ-1,300 מיליון דולר). חלק עיקרי מתמיכה זו הינו תמיכה במחיר השוק, המחושבת בהתבסס על היחס בין מחיר המוצר בשוק המקומי לבין מחירי רפרנס שונים בשוק העולמי. הדו"ח מציין כי הענפים העיקריים בישראל שנהנו מתמיכה זו, בשנים 2014 – 2016 הם חלב, עוף ובננות.
לגבי חלב ועוף, חשוב להזכיר כי בתקופה זו לא בוצע בישראל כל שינוי במדיניות הסחר של מוצרים אלו, אולם ירידתם התלולה של מחיריהם העולמיים, כמו זו שגרמה למשבר קשה בענף החלב באיחוד האירופי, יצרה פער מובהק ביחס למחיריהם בארץ.
לגבי בננות, מדובר בשוק סגור כיום ללא יבוא או יצוא, בשל סיבות של הגנת הצומח (נגעים ומזיקים ייחודים לענף).
הדו"ח מציין לטובה מספר רפורמות שביצע המשרד בשנת 2016, ביניהן הרפורמה בענף הבשר (לפיה המכסות הפטורות של יבוא בשר בקר טרי יגדלו בהדרגה מ- 7,500 טון ב- 2016 ל- 17,500 טון בשנת 2020, בנוסף, שיעורי המכס הכלליים ליבוא בשר מעבר למכסה יקטנו בהדרגה ל- 12% בלבד בשנת 2020 ובתמורה- מגדלי הבקר יקבלו תשלומי פיצויים, שישולמו ליחידת שטחי מרעה).
רפורמה נוספת שביצע משרד החקלאות ומציינת לטובה בדוח הינה הקטנת הנטל הרגולטורי בתחומים שונים, בהדגישו כי התקדמות בתחומים אלה לא רק תפחית את עלויות הסחר ותעודד את זרימתו, אלא תפחית גם את העלויות לצרכנים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה