יום ראשון, 4 בדצמבר 2016

שפעת עופות התגלתה עתה בקיבוץ עין צורים

בעקבות תמותה חריגה של תרנגולי הודו בארבעת הלולים שבקיבוץ עין צורים במהלך סוף השבוע, הבוקר, נשלחו העופות לבדיקה במעבדה של המכון הווטרינרי במשרד החקלאות. מהתוצאות שהתקבלו, עולה כי מדובר בשפעת עופות. מדובר ב- 4 לולים של תרנגולי הודו לפיטום שלא שווקו. על כן, במשרד החקלאות מדגישים כי ניתן להמשיך ולצרוך עופות וביצים, אולם יש להקפיד ולצרוך מוצרים אלו במקומות מסודרים ולאחר שבושלו כיאות.  
בהתאם לנוהל שפעת העולמי, המבוצע גם בישראל, העופות הנגועים יומתו ויוטמנו בכדי למנוע התפשטות המחלה. צוותי משרד החקלאות ופיתוח הכפר כבר נמצאים בשטח וביצעו הסגר לתנועת בעלי חיים במקום וכבר מחר בבוקר יחלו בהמתה. 
על פי המידע שמצוי בידי השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, כרגע קיימת שפעת עופות גם באירופה, במדינות: גרמניה, שוויץ, דנמרק, הונגריה ואוסטריה. ולא מן הנמנע שציפורים נודדות שעתה חולפות מעל ישראל מאירופה דרומה, הביאו את המחלה גם לישראל. על כן, במשרד החקלאות ממליצים להכניס את בעלי הכנף למבנים סגורים, בעיקר בתקופה זו, בכדי למנוע מגע בינם לבין הציפורים הנודדות. המשרד במקביל החל בתחקיר אפידמיולוגי על מנת להתחקות אחר מקור המחלה.

יום חמישי, 1 בדצמבר 2016

סכנת הצפות בשטחים חקלאיים בגליל המערבי ובאזור השרון

משרד החקלאות מתריע מפני סכנת הצפות בשטחים חקלאיים בגליל המערבי ובאזור השרון ביממה הקרובה עקב עוצמות הגשם הגבוהות אשר צפויות בזמן קצר. 
האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות יחד עם השירות ההידרולוגי שברשות המים פיתח כלי ייחודי אשר חוזה ומתריע בפני שיטפונות בנחלים והצפות. מומחי המשרד מפעילים את מודל החיזוי לפני ובעת סערות על מנת להתריע בפני ציבור החקלאים אודות הצפות חזויות בשטחים חקלאיים. הצפות כאלה עשויות לגרום לסחיפת קרקעות ולנזקים לחקלאות והתרעה מוקדמת יכולה למזערם.

משרד החקלאות פתח מכסות יבוא פטורות ממכס לקישואים ומלפפונים לאור עליית מחירם ומחסור בשוק

משרד החקלאות עוקב בשגרה אחר מחירי ירקות ופירות. בשבועות האחרונים המחיר הסיטוני של קישואים עלה ל- 7.8 ₪ לק"ג, עקב הקרה בלילות האחרונים, שפגעה בקישואים הגדלים בשטחים פתוחים. מההערכות שבוצעו במשרד עולה כי המחסור בקישואים ימשך לפחות גם בחודש הקרוב, לכן פתח המשרד מכסות יבוא פטורות ממכס לקישואים. הקישואים הראשונים צפויים להיכנס לישראל במהלך השבוע הבא.
על פי המעקב בחודש האחרון, המחיר הסיטוני של מלפפונים עלה בתוך שבוע מ- 4 ₪ לק"ג ל- 7.8 ₪ לק"ג. ככלל, בעונה זו מחיר המלפפונים גבוה מן הממוצע העונתי העומד על כ-5 שקלים לק"ג. השנה בשל הטמפרטורה הנמוכה בלילות, אשר מעכבת ומאטה את הבשלת המלפפון, נוצר מחסור במלפפון ומחירו עלה לכ- 7.8 ₪ לק"ג. לאור זאת, מאפשר משרד החקלאות יבוא פטור ממכס של מלפפונים מירדן ללא הגבלת כמות. מתחילת השבוע נכנסו מירדן כ- 1,000 טון מלפפונים, המהווים כמחצית מצריכת המלפפונים השבועית הממוצעת בישראל (2,300 טון צריכה שבועית).
מההערכות שבוצעו במשרד עולה כי המחסור ימשך  גם בשבועיים הבאים, ולכן פתח המשרד מכסות יבוא פטורות ממכס גם מטורקיה, בנוסף לירדן, ללא הגבלת כמות.
במשרד החקלאות מציינים כי מחירי המלפפונים לצרכן עלו בצורה מתונה בחלק מהחנויות וזאת עקב מבצעים נקודתיים שנובעים משיקולים מסחריים.
משרד החקלאות פועל להנגשת מידע בדבר מחירי התוצרת החקלאית לציבור. בשלב זה, קיים מידע ברמה הסיטונאית באמצעות אפליקציה, אותה ניתן להוריד דרך חנות האפליקציות תחת השם "פריסייל". מידע בנוגע למחיר התוצרת החקלאית ברמת הצרכן מתפרסם פעם בשבוע לגבי השבוע שחלף באתר המשרד


יום שלישי, 29 בנובמבר 2016

תוצאות הסקר השנתי לשנת 2015 לשימוש חורג בחומרי הדברה בפירות וירקות

משרד החקלאות ופיתוח הכפר מפרסם את תוצאות הסקר השנתי לשימוש חורג בחומרי הדברה בתוצרת צמחית טרייה, המבוצע מדי שנה על ידי המשרד, בפירות וירקות שנדגמים בשדה ובבתי האריזה. בשנת 2015 נבדקו 687 דוגמאות תוצרת טרייה של ירקות ופירות מכל האזורים והמגזרים בארץ, הכוללים 60 גידולים שונים. מחצית מהדגימות היו ירקות, וכללו פירות, הדרים ותבלינים, כפי שמפורט בתרשימים:
תוצאות סקר פירות וירקות.JPG 
ממצאי סקר 2015, עולה כי כ- 88% מהדגימות עמדו בתקן, ו- 44% מהן נמצאו ללא שאריות חומרי הדברה כלל (לשם ההשוואה, במהלך שנת 2014 נמצאו 85% דגימות העומדות בתקן). השיעורים בעלי חריגה גבוהה שהתגלו מעידים כי בשמיר, מלון, תפוח ואפרסק ישנן שאריות גבוהות מהמותר בחוק או שמדובר בשימוש בחומרים שאינם מורשים בשימוש עבור אותו הגידול. אולם, כאמור, רובן המוחלט של הבדיקות יצאו תקינות. מתוך ממצאי הדוח עולה כי באפרסמון, נקטרינה, מנגו, שזיף, גזר, כרוב, בצל יבש, תמר ובטטה לא נמצאו חריגות כלל (שיעור חריגה 0%). להלן טבלה עם שאריות בלתי תקינות:

​עם זאת, במשרד מדגישים כי ב- 2/3 מהחריגות (8% מתוך 12% חריגה) נמצאו כחריגות קלות ברמות נמוכות מאוד, ונבעו ככל הנראה מרחף של חומרי הדברה הנישאים באוויר משדות סמוכים, חומרי הדברה המוגדרים כמזהמים סביבתיים ורמות סף הרגישות של המכשור האנליטי הבודק היכול לזהות חריגות אפסיות. בשליש החריגות הנותר (4% מהתוצרת שנבדקה, 27 מקרים), נמצאו חריגות ברורות שגררו חקירה של מפקחי המשרד לנסיבות האירוע, שהובילו לקנסות מנהליים. יודגש, כי לא כל חריגה מסוכנת לבריאות, המשמעות של החריגות הינה שהשימוש בחומרי הדברה נעשה בניגוד להנחיות המשרד ל"חקלאות נאותה", והמשרד ימשיך וינטר את החקלאים הפועלים בניגוד להנחיותיו.

שיפור נוסף נרשם בשאריות חומרים כימיים במוצרים מן החי לשנת 2015

​תוצאות סקר 2015 מעודדות, ומציגות שיפור נוסף בממצאים. כך ניתן לראות על פי הנתונים כי חל שיפור בכמות החריגות שנמצאו בבשר עוף, הודו וצאן ובחלב צאן ובקר. בבשר בקר מקומי ומיובא ובדגים התוצאות היו זהות לתוצאות השנה הקודמת. בביצים נרשמו חריגות גדולות יותר לעומת אשתקד.
השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות מקיימים פיקוח שוטף על הימצאות שאריות כימיות במוצרים מן החי באמצעות סקר מדגמי ארצי המתקיים מדי שנה כל ימות השנה. סקר השאריות בודק הימצאות של שאריות תרופות וטרינריות, חומרי הדברה ומזהמים סביבתיים במוצרים מן החי (עופות, בקר, חזירים, חלב, ביצים, דבש ודגים).
מטרת הסקר הינה להבטיח שהמזון המשווק בישראל אינו מכיל חומרים אסורים, העשויים לפגוע בבריאות הציבור בטווח הארוך או הקצר, ואינו מכיל רמות חריגות של חומרים מותרים בשימוש. וכן לזהות מגמות של שימוש בלתי נכון או בלתי חוקי בתרופות או בחומרי הדברה, לאסוף נתונים לצורך ביצוע הערכת סיכונים ולהתריע על חריגות ברמות השאריות ולאפשר ביצוע פעולות מתקנות. הסקר מתקיים מאז שנת 1991, ונעשה בתיאום בין משרדי החקלאות והבריאות.
תוצאות סקר 2015 מעודדות, ומציגות שיפור מתמיד בממצאים. כך ניתן לראות על פי הנתונים כי חל שיפור בכמות החריגות שנמצאו בבשר עוף, הודו וצאן ובחלב מהצאן והבקר. כמו כן בבשר בקר מקומי ומיובא ובדגים התוצאות היו זהות לתוצאות השנה הקודמת. בביצים נרשמו חריגות גדולות יותר לעומת אשתקד.
תוצאות סקר.JPG 
המדגם בישראל לוקח בחשבון את היקף הייצור המקומי ואת שיעור הצריכה (הרגלי האכילה של הישראלים). דגימת המוצרים נעשית אצל החקלאים במשק, במכוני המיון, בבתי המטבחיים והמשחטות ובדיקתם נעשית במעבדות המשרד. בשנת 2015 בוצעו 24,207 בדיקות מעבדה במוצרים לעיל. על פי התקן האירופי ישראל הייתה צריכה לבצע כ- 3,000 בדיקות בשנה בלבד ביחס להיקף הגידול המקומי, אך המדינה בחרה להגדיל את המדגם על מנת להעלות את המובהקות הסטטיסטית של תוצאותיו, על פי השיטה המקובלת בארצות הברית ובמדינות מפותחות נוספות.
המושג "שאריות" (residues) מתאר הימצאות של תרופות וטרינריות, חומרי הדברה ומזהמים סביבתיים, או תוצרי הפירוק שלהם, שנותרו במוצרים שמקורם מן החי. מקורם של החומרים בנסיבות טבעיות או כתוצאה מפעילות חקלאית או תעשייתית. "הרמה המרבית המותרת" (MRL) נקבעת בהתאם לתקנים בינלאומיים, ונשענת על תקן מחמיר הקובע אילו חומרים מותרים בשימוש ובאיזו רמה. הרמות המרביות המותרות שנקבעו לוקחות בחשבון, בין היתר, את סל המזון שאותו צורך אדם ממוצע, וכוללת גם טווח ביטחון שבא לידי ביטוי בסיכון אפסי.
תכנית הסקר נקבעת ומפוקחת על ידי ועדת היגוי עליונה לשאריות במוצרים מן החי המשותפת למשרדי החקלאות והבריאות. במהלך השנים הונהגו שיטות סקר שונות בהתאם לנהוג במדינות מפותחות. בתחילה על פי הגישה האמריקאית אשר מבוססת על עיקרון של הערכת סיכונים ומובהקות סטטיסטית, כפי שנקבעה על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) וארגון האו"ם למזון וחקלאות (FAO) הגוף הבינלאומי לתקינה בנושא מזון, (ה- Codex alimentarius). על פי שיטה זו נבדק מספר גדול של דוגמאות למגוון מצומצם של חומרים. מאוחר יותר, על פי הגישה האירופאית שבה גודל המדגם מבוסס על היקף הייצור (מספר דוגמאות קטן ומגוון גדול של חומרים נבדקים). 
החל משנת 2012, לאחר בחינה מעמיקה של הנושא, הוחלט לשלב בין שתי הגישות. גודל המדגם החדש נקבע בהתאם לעקרונות סטטיסטיים מקובלים, אך מבלי לצמצם את מגוון החומרים הנבדקים. השיטה החדשה מגדילה את מספר הבדיקות באופן דרמטי  ומגדילה את המובהקות הסטטיסטית בזיהוי ממצאים חריגים. עקרונות הסקר והמדגם הסטטיסטי מבוססים על חשאיות ואקראיות הדגימה.
ד"ר סרחיו דולב, רופא וטרינר ראשי לפיקוח על מוצרים מן החי בשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות: "יישום תכשירים כימיים לשימוש וטרינרי בהתאם להתוויה, מתן תרופות וטרינריות בהתאם להתוויתן וממשק נאות מבטיחים חשיפה מינימאלית של הציבור לחומרים אלה דרך המזון. עבור חומרים אשר לא הותרו לשימוש, כל רמה של החומר או תוצרי הפירוק שלו שנמצאה במוצרים מן החי משמעותה ממצא חריג, שבאמצעות הטכנולוגיה הקיימת כיום, ניתן לזהותו, אפילו כאשר מדובר בכמויות מזעריות".

יום חמישי, 24 בנובמבר 2016

השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות מפרסמים הנחיות לטיפול בחיות המחמד בשעת שרפה

לנוכח גל השרפות בימים האחרונים, השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות מפרסמים הנחיות למיגון ולטיפול בחיות מחמד לתושבים הנמצאים במוקדי שרפות:
בשעת שרפה ובעת פינוי, יש לדאוג לפנות גם את בעלי החיים. בעלי הכלבים יקפידו לקחת עמם רצועת הולכה קצרה ואת החתול יישאו בכלוב נשיאה. את הכלוב יש לסמן באמצעות קרטון עטוף בניילון, המחובר לכלוב. על הקרטון יש לרשום פרטים מזהים רבים ככל האפשר (שם הבעלים, מספרי טלפון, מספר שבב וכדו').
בשעת הפינוי יש לפעול על פי הוראות מוקדי ההצלה והכוחות שבמקום. ניתן לפנות למוקד הרשותי, לווטרינר הרשותי או המטפל.
במקרה של אי מענה במוקד הרשות המקומית, מוקד יחידת הפיצו"ח במשרד החקלאות זמין בכל עת במספר הטלפון:
03-9559911 ויסייע ביצירת קשר עם המוקד במקום האירוע.

שר החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ אורי אריאל: ״השרפות מאיימות על כולנו, כולל בעלי החיים, ולכן מחובתנו לדאוג להם. חשוב להקפיד ולמלא את ההנחיות שהוציאו אנשי המקצוע בשירותים הווטרינריים. ובכל מקרה חירום אל תהססו לפנות למוקד יחידת הפיצו״ח במשרד החקלאות". 

יום שלישי, 22 בנובמבר 2016

משרד החקלאות פינה היום 12 סוסים וסייחים רזים במיוחד, שסבלו מהתעללות והזנחה סמוך לצפת



​הפינוי של הסוסים היה מורכב במיוחד, כיוון שהם שהו במרעה המשתרע על פני כ- 300 דונם. מפקחי המשרד החליטו לבנות מכלאה זמנית בתוך שטח המרעה ולרכז את הסוסים בתוכה. המכלאה הזמנית שימשה כ"מסדרון" להכנסת הסוסים למשאיות שפינו אותם למתקן המוגן לטיפול ושיקום

שר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל: "אחד מהתפקידים החשובים של משרד החקלאות בראשותי הוא שמירה על רווחת בעלי החיים ואנחנו מסורים לכך באופן מלא. מדובר במקרה חמור ועבודת הווטרינריים ושאר הצוות במשרד החקלאות הייתה מקצועית וראויה לציון"
בעקבות תלונה של הווטרינר הרשותי של מרום הגולן אודות אחזקה בתנאים קשים של עדר סוסים במרעה בסמוך לצפת במרום הגליל, קיימו השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ויחידת האכיפה והחקירות הראשית של המשרד (פיצו"ח) ביקורת במתחם. ממצאי הביקורת העלו 12 סוסים וסייחים במצב גופני ירוד של רזון קיצוני קשה ביותר. הסוסים היו  בשטח מרעה צחיח לחלוטין ללא כל מזון. לא זאת בלבד, בעל הסוסים לא דאג להם למי שתייה במתחם המרעה. לאור הממצאים בשטח, החליטו מפקחי המשרד לפנות לאלתר את הסוסים והסייחים מהמקום. הסוסים הועברו לטיפול ושיקום במתקן מוגן של משרד החקלאות, בסיומו יועברו למגדלים מאמצים.

פינוי סוסים וסייחים בצפת.jpg 
פינוי סוסים וסייחים בצפת, צילום: בית החולים הווטרינרי
הסוסים במקום היו מלאים בקרציות, ואחד הסייחים נדבק בטפיל דם שמועבר באמצעות הקרציות. הסייח התמוטט במרעה, ופונה במצב קשה לבית החולים הווטרינרי בבית דגן, שם קיבל מספר מנות דם וטיפול רפואי צמוד. בסוף יועבר גם הוא לאימוץ. 
הפינוי של הסוסים היה מורכב במיוחד, כיוון שהם שהו במרעה המשתרע על פני כ- 300 דונם. מפקחי המשרד החליטו לבנות מכלאה זמנית בתוך שטח המרעה ולרכז את הסוסים בתוכה. המכלאה הזמנית שימשה כ"מסדרון" להכנסת הסוסים למשאיות שפינו אותם למתקן המוגן לטיפול ושיקום.
 
סוסים רזים וחולים בחווה בצפת, צילום: צביה מילדנברג

ד"ר צביה מילדנברג, רופאת הסוסים בשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות: "הסוסים במתחם היו במצב קשה מאוד וממש בסכנת חיים בשל תנאי האחזקה, חוסר טיפול רפואי וחוסר במזון ומי שתייה. עתה לקראת החורף, התכסו הסוסים בפרוות חורף בשל הקור ששורר באזור זה, לכן הפרווה הפלומתית עשויה לטשטש את המצב הגופני של הסוסים. בעין מקצועית ניתן לראות כי המצב קשה במיוחד, שגם דרך המעטה הפרוותי, הסוסים רזים מאוד". 
 
 הסוסים מפונים מהחווה בצפת, צילום: צביה מילדנברג