לקראת חג הסוכות ולמען שמירה על החקלאות הישראלית, משרד החקלאות מתריע: אין להכניס לישראל סטים של ארבעת המינים ממדינות זרות

הידעת?! לולב אחד מחו"ל יכול להכיל בתוכו חרקים ובכך להרוס ענפי חקלאות שלמים...

​כמידי שנה, בסמוך לחגי תשרי ובמהלכם, השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות מתגברים את כוחותיהם בביקורת הגבולות, לנוכח העלייה במספר הניסיונות של אנשים פרטיים וסוחרים להכניס לישראל את "ארבעת המינים" העלולים להיות נגועים במזיקים שונים. על פי חוק הגנת הצומח, כל נוסע רשאי להכניס לגבולות מדינת ישראל אתרוג אחד בלבד. שאר המינים לא ניתנים להכנסה לישראל, מחשש כי הם נגועים במזיקים העלולים לפגוע בחקלאות המקומית.

על מנת  למנוע עוגמת נפש לנוסעים אשר הביאו עימם לישראל ארבעת המינים ממדינות זרות, מפקחי משרד החקלאות מעניקים לנוסעים סט אישי (שאינו מסחרי) "תוצרת הארץ", הכולל: הדס, ערבה ולולב במקום המינים שהביאו. את האתרוג, כאמור, רשאים הנוסעים להכניס עמם לישראל.

על פי החוק, ובכדי למנוע מעבר של מזיקי צמחים בין מדינות, קיים איסור מוחלט על הכנסת פירות וירקות במעברי הגבול לתוך שטח מדינת ישראל. כל העברה של תוצרת חקלאית לגבולות מדינת ישראל ללא אישור של השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות מהווה עבירה פלילית. משרד החקלאות קבע מדיניות זו, כבכל העולם, מכיוון שכאשר תוצרת חקלאית מוכנסת לתוך גבולות מדינת ישראל באופן שלא נבדק על ידי השירותים להגנת הצומח, הדבר עלול להוביל לכניסת חרקים שאינם קיימים בישראל. חרקים אלו עלולים להזיק לגידולים המקומיים, ובכך לגרום לנזק בלתי הפיך לחקלאות, ולהביא לכדי השמדת ענפי חקלאות שלמים.

בשנת 2015 משרד החקלאות סיכל בנתב"ג בלבד ניסיונות הברחה של כ- 650 אתרוגים.

כאשר יבואן או אזרח מבקש להכניס תוצרת החקלאית ממדינה זרה, השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות עורכים בדיקות בכדי לוודא שהתוצרת עומדת בדרישות היבוא. המזיקים לא תמיד נראים בעין, אך גם חרק קטן שחבוי בתוך יבוא לולבים, הדסים, צמחים, או כל פרי או ירק אחר שנשאר בתיק או בכיס מארוחת הבוקר, שאכלו במלון ואף שמושלך לפח, עלול לגרום להתפתחות זן חדש של חרק או מזיק, הפוגע בענפי החקלאות המקומיים.

כיום, ישנן מספר מדינות מהן מותר לייבא אתרוגים. הבאת אתרוגים מבלי קבלת אישור של השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, נחשבת עבירה פלילית. למעוניינים בהכנסת סטים של "ארבעת המינים" לישראל בתיאום מראש יש לפנות לשירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות ופיתוח הכפר באמצעות טלפון: 03-9681551.

פרופ' עבד גרה, מנהל השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות: "ישנה חשיבות רבה שכל אזרח ואזרח במדינה יהיה מודע לסיכון הטמון בהכנסת פירות ירקות, זרעים, שתילי פרחים, צמחי נוי ואפילו תבלינים שלא אושרו מראש על ידי השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות. זאת על מנת להגן על החקלאות המקומית מפני חרקים ומזיקים העלולים לפגוע בגידולים החקלאיים במדינת ישראל".

פרופ' גרה מוסיף: "בדומה לבני אדם, גם צמחים סובלים ממחלות, בתוך העצים או בפירות יכולים להימצא מזיקים (חרקים ותולעים) סמויים העלולים להכניס מחלות שאינן קיימות במדינת ישראל ויכולות לפגוע בגידולים חקלאיים, צמחים, שטחי נוי (כולל גינות ציבוריות), וכתוצאה מכך לגרום לחקלאות הישראלית נזק בלתי הפיך. למעשה, כך הגיע החרק "חומייני" לארץ כאשר היה בתוך עציץ שהגיע מאירן לחולון, ועד היום, לא יודעים כיצד למגרו. יתרה מכך, כיום מדינת ישראל מייצאת תוצרת חקלאית למדינות רבות, כגון: הולנד, גרמניה, צרפת, רוסיה וארה"ב. לכן, מלבד הסכנה בהריסת החקלאות בישראל, הדבר עלול לפגוע בייצוא של מדינת ישראל ובכלכלת המדינה".

משרד החקלאות ממשיך לפעול למען המשך קיומה של הדגה בישראל: תקנות הדיג החדשות שהגיש משרד החקלאות אושרו על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת

לאחרונה בג"ץ אימץ את עמדת משרד החקלאות ופרסם פסק דין אשר דחה את כל העתירות של דייגי המכמורת והדייגים ספורטיביים בנוגע למגבלות הדייג בעונת הרבייה של הדגים בים התיכון.

ח"כ אורי אריאל, שר החקלאות ופיתוח הכפר ציין כי "אני מברך על אישור התקנות ומודה לאנשי המקצוע במשרד שעבדו על התקנות ולחברי וועדת הכלכלה והיו״ר כבל על אישור התקנות, שנועדו לשמור על משאב הדגה ועל הסביבה הימית תוך איזון בין הדרישות הסביבתיות וצרכי הדייגים המתפרנסים מדייג"

תקנות הדיג העדכניות שגובשו על ידי משרד החקלאות אושרו (ביום חמישי האחרון (8.9.2016) בשעות אחר הצהריים) על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל. ועדת הכלכלה אישרה את תקנות הדיג העדכניות שנועדו להרחיב את סמכויות האכיפה של משרד החקלאות, כך שהדבר יוביל לשיפור ניכר בניהול משאב הדגה, הסביבה הימית וערכי הטבע, וזאת לצד שמירה על המשך פעילות הדייגים. התקנות אושרו אך כניסתן לתוקף תהיה לאחר הסדרת נושא המיסוי, עבור פיצוי דייגי המכמורת בצפון. בישיבת הוועדה השתתפו חברי כנסת ממרבית הסיעות לצד נציגי הממשלה ממשרד החקלאות, משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, ארגונים סביבתיים, דייגים מקצועיים ודייגים ספורטיביים ואף השתתפו מומחי דיג וים, אשר תמכו בעמדת משרד החקלאות לפיה ישנה חשיבות רבה לטפל בדייג היתר ולשמור על הסביבה הימים ומשאב הדגה לדורות הבאים. הממשלה העמידה תקציב של כ- 16 מיליון ₪ בכדי לאפשר מתן פיצוי הולם לציבור דייגי המכמורת בחלק הצפוני של הארץ, שבו יאסר דייג המכמורת לחלוטין. הוועדה ציינה כי התקנות מהוות מענה ראוי למצב הקשה שבו נוהל משאב הדגה, ולאור זאת, דרשה מהממשלה לאפשר לפצות דייגים שיבחרו להפסיק ולפעול בתנאים אלו.

שר החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ אורי אריאל הודה ליו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל אשר ראה יחד עם המשרד את הצורך הדחוף באישור התקנות לטובת שמירה על משאב הדגה, גם עבור הדייגים המתפרנסים מדיג כיום וגם עבור הדורות הבאים. שר החקלאות ופיתוח הכפר ח"כ אורי אריאל ציין כי "אני מברך על אישור התקנות ומודה לאנשי המקצוע במשרד שעבדו על התקנות ולחברי וועדת הכלכלה והיו״ר איתן כבל על אישור התקנות, שנועדו לשמור על משאב הדגה ועל הסביבה הימית תוך איזון בין הדרישות הסביבתיות וצרכי הדייגים המתפרנסים מדייג. ישנה חשיבות רבה לשמירה על הים ועל מצב הדגה שהולך ומדלדל בעקבות דיג יתר. גם מבקר המדינה כתב בעבר דו״ח ביקורת על חוסר הטיפול בהידלדלות כמות הדגים בחופי הים בישראל. לכן, אחרי עבודה ארוכה ואינטנסיבית, ניסחו אנשי המקצוע במשרד החקלאות תקנות עדכניות שלאורך זמן יעצרו את המגמה השלילית של הידלדלות הדגים בים ובהמשך ישפרו משמעותית את התפתחות הדגים ובהכרח את ענף הדיג בישראל".

ניר פרוימן מנהל אגף הדיג במשרד החקלאות "לאחר מאמצים רבים ולאחר עבודה מקצועית וממושכת, הצוות המקצועי באגף הדיג במשרד החקלאות ניסח תקנות מקיפות המסדירות את שיטות הדיג במדינת ישראל המגדירות את שיטות הדיג המותרות והאסורות בים התיכון, בכנרת ובמפרץ אילת וזאת, במטרה להגן על הסביבה הימית, איזורי קינון חשובים והתפתחות דגים צעירים. הכללת הגבלות למניעת הדייג בעונת הרבייה, הגדלת גודל החורים ברשתות הדייג והגבלת דייג המכמורת במרחב הים התיכון, יתרמו לשיפור משמעותי יתרמו לשיפור משמעותי של קיום משאב הדגה גם עבור הדייגים וגם עבור דורות הבאים". 
בהתאם לעמדת אגף הדיג במשרד החקלאות ולנימוקי מומחים מובילים בארץ, הוועדה אישרה את ההגבלות הבאות:הגדלת העומק המינימאלי לדיג על ידי ספינות מכמורת יעמוד על 30-40 מטרים (במקום 15 כיום), בכדי למנוע פגיעה ברכסי כורכר וסלעים המהווים בתי גידול חשובים לדגים ולבעלי חיים ימיים נוספים המהווים את שרשרת המזון בים. בנוסף נקבעו תקופות בהן תיאסר פעילות דיג על פי סוגים בכדי לאפשר את התרבות הדגים לחופי הים ואת גדילת הצאצאים הצעירים. גודל עיני הרשתות יותאם למקובל במדינות אחרות באגן הים התיכון, כך שיאפשרו את תפיסתם של דגים לאחר שהגיעו על פי רב לבגרות מינית והעמידו את דור הצאצאים הבא. גם באגם הכנרת, תוגבל פעילות הדיג בעונות הרבייה של הדגים.

באמצעות התקנות החדשות המשרד מגביל דיג באמצעות ספינות מכמורת. התקנות החדשות מגדירות את גודל "עיני רשתות המכמורת " (גודל החורים של הרשתות), כך שתצמצם לכידת דגים קטנים מהגודל הרצוי ואת השלכתם חזרה לים, לאחר שכבר דגו אותם. בנוסף הגבלת גודלן של רשתות הדיג תחול גם על דיג בשיטות אחרות כגון דיג חופי ברשתות עמידה ומערך חכות.

התקנות מגבילות את הדיג בעונת הרבייה בסביבת הים התיכון, ובתוך כך, יחול איסור דיג מדי שנה, לתקופה של עד 90 ימים בין התאריכים 1 במרץ ועד ה- 1 ביולי. בנוסף, יאסר הדיג בשיטה של ספינות מכמורת למשך 90 ימים, בתקופה שבין התאריכים 1 במאי ועד ה- 31 באוגוסט בכל שנה, כדי להקטין את אחוז הדגים הקטנים הנתפסים ברשתות ומושלכים חזרה אל הים ונוסף לצמצם משמעותית את הפגיעה בצבי הים ובערכי טבע חשובים נוספים).

בימת הכנרת, התקנות החדשות מתייחסות להקטנת אורך רשתות העמידה. עד כה אורכן של הרשתות היה 5,000 מטר, וכעת יקטנו לאורך של 1,000 מטר. בנוסף, תוגדל מידת עיני הרשתות (גודל החורים של הרשת) וכן גודל הדגים המותרים לדייג וזאת לטובת תפיסתם של דגים בוגרים בלבד. איסור הדייג בתקופת הקינון וההטלה באגם יאורך מ- 60 ימים רצופים ל- 90 ימים רצופים, בין התאריכים 1 במרץ ועד ה- 1 ביולי. 

רק לאחרונה בית המשפט העליון דחה (בהרכב של השופטים פוגלמן, זילברטל ומזוז) את כל עתירות הדייגים כנגד 3 מגבלות על דיג בים התיכון אותן קבע פקיד הדיג הראשי ברישיונות הדיג לשנת 2016, נוכח מצבו הקשה של משאב הדגה בים התיכון: מגבלה שקבעה איסור או הגבלה על מרבית שיטות הדיג בתקופת "הרבייה",  מגבלה שקבעה איסור על דיג מכמורת בתקופת "הגיוס" ומגבלה שחלה לאורך כל השנה, על שימוש בציוד בדיג המכמורת בשל פגיעתו הקשה בסביבה הימית. העתירות, ששתיים מהן הוגשו על ידי דייגי מכמורת והשלישית על ידי העוסקים בדיג ספורטיבי, טענו כנגד המגבלות בכל מישורי המעשה המינהלי הסמכות, ההליך ושיקול הדעת. בדיון בהתנגדות לצו על תנאי, כמו גם בפסק הדין, ציין הרכב השופטים שנתן את פסק הדין כי הם נדרשים רק לשאלת הסמכות, שכן רק לגביה ניתן צו על תנאי. נכתב בפסק הדין "מסקנתי היא כי פקיד הדיג הראשי היה מוסמך לצרף לרישיונות הדיג השנתיים – הן האישיים, הן לספינה – תנאים המצטרפים על המגבלות הקבועות בתקנות ובפקודה".

משרד החקלאות מעדכן את הציבור על מחסור צפוי בעוף טרי ברשתות השיווק בין התאריכים 16-12 בספטמבר 2016; המחסור יורגש בעוף טרי בלבד • קיים עודף בעוף קפוא ברשתות השיווק

במסגרת הערכות המצב התכופות שעושה משרד החקלאות בכל הקשור לאספקת תוצרת חקלאית טרייה, המשרד מעדכן את הציבור על מחסור הצפוי בעוף טרי בלבד, אשר יורגש בין התאריכים ט' עד י"ג אלול התשע"ו, 16-12 בספטמבר 2016.

יחד עם זאת, ברשתות השיווק ובחנויות קיים עודף בעוף קפוא והמחסור צפוי להיות מורגש בימים הללו בעוף טרי בלבד. המחסור בעוף הטרי נובע בשל חג ׳עיד אל אדחא׳, שיחול בימים הקרובים, ובמהלכו רבים מעובדי המשחטות (שהינם ממוצא מוסלמי) יהיו בחופשת חג במשך כארבעה ימים רצופים לפחות. על כן, בשל מיעוט בכוח האדם, חלק מהמשחטות תהיינה סגורות.

המשחטות תחזורנה בהדרגה לפעילות רגילה, החל מיום שישי, י"ג אלול התשע"ו, 16 בספטמבר 2016.

החל מיום ראשון, ט"ו אלול התשע"ו, 18 בספטמבר 2016, המשחטות תחזורנה לפעילות באופן מלא. כך שמיום ראשון, ט"ו אלול התשע"ו, 18 בספטמבר 2016, משעות אחר הצהרים, צפויה להתחדש אספקת העוף הטרי לרשתות השיווק.

המשרד ממליץ לציבור המעוניין לרכוש עוף טרי בלבד בין הימים ט' עד י"ג אלול התשע"ו, 16-12 בספטמבר להיערך בהתאם.

משרד החקלאות נערך לקראת חגי תשרי

במטרה להיערך לקראת חגי תשרי הקרובים, משרד החקלאות מאפשר ליבא תוצרת חקלאית טרייה על ידי פתיחת מכסות יבוא מחו"ל וזאת לאור המלצת ועדה מקצועית אשר בוחנת מבעוד מועד את היערכות החקלאים לקראת תקופת החגים.

​תקופת החגים מאופיינת בביקוש רב לתוצרת חקלאית ובמסגרת הערכות-מצב תכופות שעושה משרד החקלאות בכל הקשור לאספקת תוצרת חקלאית הטריה (כפי שהמשרד נערך לקראת חג הפסח), נערכו לאחרונה מספר ישיבות בשיתוף הגורמים המקצועיים לרבות מועצת החלב, מועצת הצמחים ומועצת הלול, ובעקבותיהן המשרד פעל לפתיחת מכסות יבוא על מנת לאפשר יבוא מוצרים ותוצרת חקלאית טרייה שיש חשש למחסור בה.

מבדיקת הנתונים עלה כי בחגי תשרי הקרובים נכון למועד זה, לא צפוי מחסור במוצרים מן החי, בשר, עוף וביצים. 
כמו כן, לא צפוי מחסור בדבש ובפירות.

עקב הפחתת המכסים על יבוא דגים בהיקף של 50%, לא צפוי מחסור בדגים וצפויה ירידה במחיר לצרכן.​

בנוגע לירקות - לאור הנתונים שהוצגו בישיבות, עלה כי לא צפוי מחסור בירקות בחגי תשרי הקרובים למעט חשש למחסור בעגבניות וזאת עקב מזג האוויר החם השורר בחודשי הקיץ הסמוכים לחגי תשרי. כמו כן, העגבניות שישווקו לשוק מהייצור המקומי יהיו באיכות בינונית (עגבניות בגודל קטן מהרגיל, רכות ובעלות כתמים חיצוניים).

כידוע, מאחר והשוק אינו שוק 'מתוכנן' וכל חקלאי קובע לעצמו את סוגי הגידולים והיקפיהם ומאחר וקיימים משתנים שאינם תלויים במגדלים (כגון מזג אוויר ומזיקים שעלולים לפגוע בתוצרת) המענה לפערים בין הייצור לצריכה ניתן על ידי פתיחת המכסות לייבוא לא מוגבל מחו"ל לתקופה זו, וזאת כפי שנעשה בעבר באירועים דומים.
על כן, על מנת לאפשר ליבואנים זמן להערכות ולהתארגנות, המשרד נערך מבעוד מועד והודיע ליבואנים זמן רב מראש בדבר פתיחת המכסות ליבוא עגבניות מחו"ל (כך יעשה גם לגבי כל ירק אם יוודע  על חשש למחסור בו).

דבש - לא צפוי מחסור בדבש בתקופת החגים עקב מכסות ייבוא שנפתחו מבעוד מועד. יחד עם זאת, צפוי מחסור בין התקופה שלאחר החגים ועד לעונת הרדייה הבאה (אביב 2017). על כן, במטרה למנוע מחסור בתקופה שלאחר תקופת החגים, הוגשה לרשות המיסים בקשה מטעם משרד החקלאות, לפתיחת מכסות יבוא דבש פטורות ממכס. הבקשה נמצאת בימים אלה בטיפול רשות המיסים.

קוטג' - מבדיקות שערך המשרד עם המחלבות הגדולות ועם מועצת החלב, עלה כי נכון למועד זה קיימת היתכנות למחסור בקוטג' בהיקף של כ-15% שיורגש ממוצאי יום כיפור ועד כמה ימים לאחר שמחת תורה (בין התאריכים 13-27/10). כך שמראש השנה ועד יום כיפור לא יורגש מחסור כלל. הסיבה למחסור בקוטג' נובעת מכך שתקופת החגים השנה מאופיינת במחסור בימי עבודה (בשל רצף החגים והשבתות) ולאור העובדה שתהליך הייצור של הקוטג' מצריך ימי עבודה רצופים וזאת לצד אורך חיי המדף הקצרים של המוצר. על כן, מבחינה טכנית לא ניתן לייצר קוטג' שיהיה על המדף בתקופה זו.

חמאה - מבדיקות שערך המשרד עלה כי כבר בזמן הקרוב (לפני תקופת החגים) קיימת היתכנות למחסור בחמאה בעיקר לתעשייה ולמוסדות. לשם כך משרד החקלאות נערך מראש ועל מנת לצמצם את החשש למחסור בחמאה, המשרד פעל לפתיחת מכסות יבוא פטורות ממכס של 700 טון חמאה ואף הגיש לפני כחודש לרשות המיסים בקשה לפתיחת מכסת יבוא נוספת בכמות זהה. חלק מכמות החמאה בדרכה לארץ וזאת בשל רישיונות יבוא שמומשו על ידי חלק מהיבואנים. במידה והיבואנים לא יממשו את כל מכסת יבוא החמאה, שאופן חלוקתה פורסם בימים האחרונים על ידי משרד הכלכלה, יוותר החשש למחסור בחמאה.

​במשרד מקווים כי עקב ההיערכות של כל הגורמים לקראת חגי תשרי לצד פתיחת מכסות בלתי מוגבלות ליבוא, היבואנים יממשו את פוטנציאל היבוא. 
המשרד מתעדכן על שינוים בהיצע ובביקוש לקראת החגים, ממשיך לעקוב אחר תמונת המצב ובמידה ויחולו שינויים המשרד יידע את הציבור בהתאם.

במטרה לתמוך במגדלי הביצים ובמשקים הקטנים הנמצאים בעיקר בגבול הצפון שר החקלאות ושר הכלכלה אישרו למועצת הלול הסדר פינוי של עד 10 מיליון ביצים שינותבו לתעשייה

פינוי העודף הנדרש מהווה 0.5% בלבד מהמכסה השנתית העומדת על 2.2 מיליארד ביצים • אין חשש כי פינוי עודפי הביצים יגרום לעליית המחיר לצרכן.

​שר החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ אורי אריאל: "לאור עודפי הביצים שנוצרו ובמסגרת השמירה שלנו על האיזון שבין הורדת המחירים לצרכן והעצמת החקלאים, ובעיקר אלו שיושבים בגבול הצפון, החלטנו לפנות חלק מהעודף של הביצים לתעשייה. אנחנו מאמינים שהדבר יחזק את הלולנים ולא יצור מחסור או עליית מחירים עבור הקונים"

​במטרה לתמוך במגדלי הביצים ובמשקים הקטנים הנמצאים בעיקר בגבול הצפון, שר החקלאות ושר הכלכלה אישרו היום, 18/08/2016,  למועצת הלול הסדר פינוי עודפי ביצים לתעשייה. האישור ניתן בכדי להבטיח למגדלים תמורה הוגנת בעד תוצרת הלול ולאחר שהשרים בחנו את בקשת המועצה לענף הלול מיום כ"ד אלול התשע"ו, 27/07/2016. 

כמקובל בחודשי הקיץ בעיקר בחודשים אוגוסט וספטמבר צפויים עודפי ביצים למאכל, הנובעים בין היתר מכך שבשנה האחרונה נוצר איזון בין הביקוש להיצע המקומי. על מנת למנוע הצפה ופגיעה במגדלי הביצים בעיקר בגבול הצפון, אושר פינוי של עודפים עונתיים של עד 10 מיליון ביצי מאכל. מאחר שענף הביצים למאכל הינו שוק מתוכנן ומחיר הביצה הינו מחיר מפוקח, אין חשש כי פינוי עודפי הביצים כמבוקש יגרמו לעליית מחיר לצרכן. 

עודפי ביצי המאכל שהצטברו אצל המשווקים השונים לא יעלו על הכמות העודפת המוערכת תוך שמירה על היקף השיווק לשוק המקומי מבלי לגרום למחסור בשוק. כמו כן, אין חשש כי פינוי הביצים יוביל למחסור בתקופת חגי תשרי. הפינוי המתוכנן יבוצע באמצעות העברה מרוכזת של הביצים העודפות לתעשייה המקומית על ידי המועצה לענף הלול, וזאת במטרה להקפיאן במטרה לספקן לצרכנים המוסדיים בחודשי החורף (המאופיינים בביקוש גבוה יותר).

בעקבות מחסור בביצי מאכל בשנת 2015, הוגדל ייבוא הביצים לארץ (ועמד על מעל ל - 300 מיליון ביצים). על בסיס נתון זה, היקף המכסה השנתית לשנת 2016 הוגדל ב- 7% וזאת לאחר תוספת של 4% שניתנה בשנת 2015. בפועל הייצור המקומי גדל, אך הביקוש בקרב הצרכנים בתקופה זו ירד במיוחד בחודשים יולי אוגוסט המאופיינים בירידה בביקוש בקרב הצרכנים. בדרך כלל, עודפים מהשוק המקומי מופנים לתעשייה, באופן ישיר על ידי המגדלים והמשווקים. אך מאחר שבשנת 2016 ניתן למפעלים באופן חריג אישור לייבוא ביצים למשך שנה שלמה, ללא קשר להיצע מהשוק המקומי, חלה ירידה נוספת בביקוש לתוצרת המקומית, והוחלט על העברה מרוכזת של הביצים.
שוק הביצים הנו שוק מתוכנן ובתוך כך, מובאת בחשבון גם התנודתיות בביקוש. פינוי העודף הנדרש המהווה 0.5% בלבד מהמכסה השנתית העומדת על 2.2 מיליארד ביצים.

השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות בשיתוף עיריית רמת-גן ומשטרת ישראל פינו את חוות הסוסים הלא חוקית שהוקמה בסמוך לחניון 'דן'

בחווה שהו כ-31 סוסים ו-6 חמורים שחלקם סבלו מפגיעות פיזיות שונות ומתת תזונה בעלי החיים פונו, בליווי וטרינרי צמוד של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות למתקן מוגן.

​השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, בשיתוף עיריית רמת-גן ומשטרת ישראל, השיטור העירוני, פינו את חוות הסוסים הלא חוקית שהוקמה בסמוך לחניון 'דן' ברמת גן. בחווה שהו כ-31 סוסים ו-6 חמורים שחלקם סבלו מפגיעות פיזיות שונות ומתת תזונה. בעלי החיים הוחזקו בתת-תנאים פונו כשהם סובלים מפציעות שונות, ורזון קיצוני. בנוסף, התגלתה במקום גופה של סוס.

כל בעלי החיים פונו, בליווי וטרינרי צמוד של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות למתקן מוגן.

 

מקום אחזקת הסוסים הנו שטח של עיריית רמת גן אשר נמצא בסמוך למסילת הברזל של הרכבת, באזור גבול ר"ג- בני ברק. בקטע זה אף אירעה תאונת רכבת קשה לפני כחודש בה נהרגו 4 סוסים. בעל החווה ידוע כמי שהשתלט בעבר על שטחים באזורים שונים בארץ ולאחרונה, מצעות צו מנהלי עליו חתם ראש עיריית רמת-גן, הוחלט לפנותו מהאזור. בבידוד, בהזנחה וכנגד החוק: כך בחר בעל חוות סוסים במרכז להחזיק את 31 הסוסים שברשותו, כשלצדם 6 חמורים. חוות הסוסים שהקים האיש, בסמוך לחניון 'דן' ברמת-גן, הוקמה בניגוד לחוק ותוך השתלטות על שטחים ציבוריים ללא אישור.

ד"ר צביה מילדנברג רופאת סוסים של השירותים הווטרינריים במשרדהחקלאות: ״אחד הסוסים נמצא רובץ וברזון קיצוני (ממש שלדים) וחלק מהסוסים סובלים מנכויות קשות וצלקות מרובות. על חלק מהסוסים למרות מצבם הגופני הקשה, ניכר כי רכבו עליהם לאחרונה וזאת תוך התעלמות מוחלטת ממצבם הרפואי. הסוסים והחמורים פונו למתקן מוגן של משרד החקלאות שם מחכה להם ווטרינר לבדיקה מקיפה וטיפול רפואי. הסוסים עתידים לעבור שיקום ממושך״.

ראש העיר, ישראל זינגר, החליט להוציא צו מנהלי לפינוי החווה והבוקר נערך הפינוי, במבצע משולב של יחידות משטרת ישראל והשיטור העירוני ר"ג ,משרד החקלאות וכוחות העירייה- בהם אגף שפ"ע והווטרינריה העירונית, במטרה להעביר את  בעלי החיים למתקן מוגן.

שמעון שומרוני, מנהל אגף הביטחון והאכיפה של עיריית רמת גן: ״הפולש זומן לשימוע וקבל צווי פינוי, לצערנו לא עשה זאת לבד, בעקבות כך בכוונת בעירייה לתבוע את הפולש על הוצאות הפינוי וכן את עלות החזקת הסוסים בחווה – עלות המסתכמת במאות אלפי שקלים״.

מהמשטרה נמסר כי הם ימשיכו לפעול עם כלל יחידות האכיפה בשילוב זרועות על מנת להגביר ולייעל  את אכיפת החוק בכל מקום ובכל תחום".

משרד החקלאות החזיר את הסוס "אוהיו" במבצע מיוחד מעזה לישראל

סוס הספורט מסוג וורם-בלד, העונה לשם "אוהיו" נמכר לסוחר סוסים בישראל. לאחר שהסוס נמכר לסוחר בעזה והגיע לחווה שבה ככל הנראה השתמשו בו לקפיצות ראווה, בעל הסוס פנה למשרד החקלאות לסייע לו להחזיר את הסוס לאחר שרכש אותו בשנית.

בשל מצב הסוס ומצב בריאותו, השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות אישרו לפנים משורת הדין מבצע חריג ומיוחד להחזרת הסוס מידית לישראל. בתוך כך הוקמה אורוות-הסגר ביישוב סמוך לגבול עם עזה. היישוב והמיקום נבחרו בנקודה הקרובה ביותר לגבול, כאשר  ברדיוס של 300 מטר אין סוסים נוספים. הסוס הגיע פצוע ככל הנראה בשל שימוש בציוד רכיבה לא מתאים שגרם לחבלות. משרד החקלאות הכולל את השירותים הווטרינריים ואת יחידת הפיצו"ח שומרים על רווחת הסוס ובריאותו, ומלווים את כל התהליך.

אורוות ההסגר הזמנית נבדקה על ידי ד"ר מרסלו מיקוליצקי, רופא בכיר של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, שאף ערך ביקורות רבות ומקיפות במטרה לוודא כי אורוות ההסגר הזמנית תאפשר שמירה על רווחת הסוס העתיד לשהות בה עד סיום ההליך הרפואי. ד"ר גיורא אבני הווטרינר של המשפחה יערוך לסוס בדיקה בריאותית מקיפה וייקח בדיקות דם, על מנת לאפשר לו לצאת מאורוות ההסגר, כך שבסופו יתאפשר יבואו חזרה לביתו, לאורווה אותה הוא מכיר.

ד"ר צביה מילדנברג, רופאת סוסים של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות: "כאשר הסוס עבר את גבול הארץ, קיים חשש שהוא יביא עימו מחלות שונות אשר עלולות לפגוע ביתר בעלי החיים בישראל. לכן, על פי פקודת מחלות בעלי חיים יש לערוך בדיקות בריאותיות מקיפות ולבצע הליך ייבוא שכן, בעזה עלולות להיות מחלות אשר יכולות להדביק את יתר הסוסים ובעלי חיים נוספים במדינת ישראל. על מנת לשמור על רווחת הסוס ועל בריאותו אישרנו הקמת אורוות הסגר מיוחדת כאשר משרד החקלאות, הכולל את השירותים הווטרינריים ויחידת הפיצו"ח שומרים על רווחת הסוס ובריאותו, ומלווים את כל התהליך".

 

משרד החקלאות החזיר את הסוס "אוהיו" מעזה לישראל